הנוסח המלא של תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977, ב-12 סעיפים.

תקופת ההפסקה בעיסוק לענין סעיף 127עב(א) לחוק היא ששים יום.

בחישוב שכר העבודה הרגיל של עובד יובאו בחשבון –

(1)דמי פגיעה לפי סימן ד׳ לפרק ג׳ לחוק;

(2)תמורת חופשה לפי חוק חופשה שנתית, תשי״א–1951;

(3)דמי מחלה;

(4)תגמול לפי סעיף 127סט לחוק;

(5)דמי אבטלה לפי פרק ו׳1 לחוק.

(בוטלה).

(א)בתקנה זו –

”תקופה קובעת“ – שלושת החדשים שהכנסתם משמשת בסיס לחישוב התגמול;

”הכנסה מעבודה“ – ההכנסה של עובד מעבודה בתקופה הקובעת;

”הכנסה ממשלח יד“ – ההכנסה של עובד עצמאי בתקופה הקובעת.

(ב)היה אדם בתקופה הקובעת או בחלק ממנה גם עובד וגם עובד עצמאי, או שבחלק מהתקופה הקובעת היה עובד ובחלק עובד עצמאי, יחושב התגמול המגיע לו על בסיס הכנסתו מעבודה בצירוף הכנסתו ממשלח יד, מחולק בתשעים.

רבע השנה לענין סעיף 127עא לחוק הוא רבע השנה שקדם ל־1 לחודש שבו החל שירות המילואים.

התגמול ישולם לעובד במישרין על ידי המוסד במקרים אלה:

(1)המעביד הוא פסול־דין, פושט רגל או שניתן נגדו צו קבלת נכסים;

(2)המעביד נפטר, וכשהמעביד הוא תאגיד – אם התחילו לגביו הליכי פירוק או אם חדל להתקיים;

(3)המפעל שבו עבד הזכאי הפסיק לפעול;

(3א)התגמול משולם בהתאם להוראות תקנה 6א;

(4)בכל מקרה אחר – כשקיימות נסיבות המצדיקות, להנחת דעתו של המוסד, כי התגמול ישולם במישרין על ידיו.

(א)עובד שבחודש שבו שירת במילואים או שבאחד מהחודשים לפחות במהלך תקופת רבע השנה הייתה עלייה משמעותית בשכרו, יחושב לו התגמול על פי העלייה המשמעותית בשכרו, ובלבד ששכרו עלה כאמור במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלה לראשונה; בתקנת משנה זו, ”עלייה משמעותית בשכרו“ – הכנסתו מעבודה, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת הכנסתו מעבודה בכל אחד מהחודשים בתקופת רבע השנה שקדמו לחודש שבו עלתה הכנסתו מעבודה או לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, לפי הגבוה.

(ב)עובד עצמאי ששירת במילואים ברבעון הראשון של שנת המס, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח יד, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת ההכנסה החודשית הממוצעת בשנת המס הקודמת או לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, לפי הגבוה (בתקנת משנה זו – הכנסה ממוצעת חדשה), יחושב לו התגמול על פי הכנסתו הממוצעת החדשה.

(ג)עובד עצמאי ששירת במילואים שלא ברבעון הראשון של שנת המס והחל להיות עובד עצמאי בחודש השירות או בתקופת רבע השנה, והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח יד, אילולא שירת במילואים, הייתה גבוהה בשיעור של 20% לפחות לעומת התגמול המזערי כפול שלושים, יחושב לו התגמול על פי הכנסתו האמורה.

(ד)מי שהיה אחד מהמנויים להלן בחודש שבו שירת במילואים או באחד מהחודשים לפחות במהלך תקופת רבע השנה, יראו אותו כמי שהכנסתו מעבודה או ממשלח ידו עלתה בשיעור של 20% כאמור בתקנות משנה (א), (ב) או (ג), לפי העניין, אם הייתה עלייה כאמור באחד ממקורות הכנסתו מעבודה או ממשלח יד לפחות:

(1)מי שהיה גם עובד וגם עובד עצמאי;

(2)מי שהיה עובד ביותר ממקום עבודה אחד;

(3)מי שבחלק מהתקופות האמורות היה עובד ובחלק עובד עצמאי.

(ה) (1)שיעור התגמול ליום שיחושב לעובד או לעובד עצמאי שהכנסתו מעבודה או ממשלח ידו עלתה כאמור בתקנה זו, יהיה שווה למכפלת סכום הכנסתו מעבודה או ממשלח יד, לפי העניין, בחודש שבו שירת במילואים, אילולא שירת במילואים, בשלוש, כשהיא מחולקת בתשעים.

(2)היה משרת המילואים אחד מאלה המנויים בתקנת משנה (ד), יחושב התגמול המגיע לו מכוח תקנה זו מכל מקורות הכנסתו מעבודה או ממשלח יד, לפי העניין.

התקופה לענין סעיף 127עז לחוק היא ששים יום.

(בוטלה).

בטלים –

(1)תקנות שירות מילואים (תגמולים), תשכ״ז–1967;

(2)תקנות שירות מילואים (תגמולים) (עובדים עצמאיים), תשט״ו–1954;

(3)תקנות שירות מילואים (תגמולים) (כללים בדבר קביעת תשלום הפרשים למשרד הבטחון), תשל״ד–1973;

(4)צו שירות מילואים (תגמולים) (שיעורי התשלום לקרן השוואה), תש״ל–1970;

(5)צו שירות מילואים (תגמולים) (שיעורים מופחתים של תשלומים לקרן השוואה), תשל״ה–1975;

(6)צו שירות מילואים (תגמולים) (אישור מרכזים להכשרה מקצועית), תשל״ג–1973.

תחילתן של תקנות אלה ביום י״ט בתשרי תשל״ח (1 באוקטובר 1977).

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977“.