הנוסח המלא של תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984, ב-5 סעיפים.

(א)התברר כי המבוטח חייב לשלם הפרשי דמי ביטוח בשל שומה סופית לפי הוראות סעיף 164(ג)(1) לחוק (להלן – הפרשי שומה), יודיע המוסד למבוטח בכתב את הסכום שעליו לשלם ויפרט את דרכי החישוב של הפרשי השומה.

(ב)המבוטח יהיה חייב לשלם את הפרשי השומה תוך שלושים ימים מיום שבו שלח המוסד את ההודעה כאמור בתקנת משנה (א).

(א)תוספת לתשלום יתר לפי סעיף 178(א) לחוק תשולם בתנאי שתשלום היתר מוחזר לאחר שחלפו שלושים ימים לפחות מהיום שבו נגבה.

(ב)נגבה תשלום היתר בין ה־1 לבין ה־15 בחודש והוא מוחזר בחודש אחר, אחרי ה־14 של אותו חודש, יוחזר תשלום היתר לפי סעיף 178(א)(1) לחוק בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני ה־15 לחודש שבו מוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נגבה תשלום היתר.

(ג) (1)הודיע המוסד לאדם על זכאותו להחזר תשלום היתר והזכאי להחזר לא נקט כל פעולה כדי לאפשר למוסד להעמיד לרשותו את סכום ההחזר תוך תשעים ימים מיום משלוח ההודעה, לא תשולם תוספת לפי סעיף 178 לחוק בשל התקופה שלאחר תום תשעים הימים האמורים;

(2)המוסד יהיה רשאי, לפי בקשה מנומקת בכתב של המבוטח ובהתחשב בנסיבות המקרה, לשלם תוספת לפי סעיף 178 לחוק גם בשל תקופה שלאחר תום תשעים הימים האמורים בפסקה (1).

חושב הפיגור לענין סעיף 179 לחוק בחדשים, ייחשב פיגור של חודש כפיגור של 30 ימים.

(א)הופחתו דמי הביטוח לפי תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי״ד–1954 (להלן בתקנה זו – תקנה 6), וסכום ההפחתה משולם למעביד תוך 12 חדשים מתום תקופת האיזון כמשמעותה בתקנה 6, ישולם הסכום בערכו המקורי, ואם הסכום משולם מאוחר יותר – הוא ישולם בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום לעומת המדד שפורסם בחודש ה־13 בתום תקופת האיזון.

(ב) (1)הוגדלו דמי הביטוח לפי תקנה 6, יחושב הסכום בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו נדרש המעביד לשלם את הסכום לעומת המדד שפורסם בחודש ה־13 בתחום תקופת האיזון; המוסד יודיע למעביד את הסכום שעליו לשלם;

(2)לא שולם הסכום שנדרש כאמור בפסקה (1) תוך 30 ימים מיום משלוח ההודעה, יחולו על הסכום הוראות סעיף 179 לחוק.

תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984).