סעיף 11א לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ״ב–1982, מועדים לסיום תקופת אי־השמה.

זכאי ששירות התעסוקה, קבע לגביו ערב תחילתו של פרק ד׳ בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס״ג–2003 (להלן – יום תחילת חוק ההסדרים), כי מתקיים בו לצמיתות התנאי שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק כנוסחו ערב יום תחילת חוק ההסדרים, יראו אותו כמי שהתנאי האמור, חדל להתקיים לגביו –

(1)ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 00 עד 19;

(2)ביום ד׳ באלול התשס״ג (1 בספטמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 20 עד 39;

(3)ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 40 עד 59;

(4)ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 60 עד 79;

(5)ביום ו׳ בכסלו התשס״ד (1 בדצמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 80 עד 99.