Skip to main content

Regulations1982

Section 11א of תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ״ב–1982, מועדים לסיום תקופת אי־השמה.

11א. מועדים לסיום תקופת אי־השמה

תיקון: תשס״ג־2

זכאי ששירות התעסוקה, קבע לגביו ערב תחילתו של פרק ד׳ בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס״ג–2003 (להלן – יום תחילת חוק ההסדרים), כי מתקיים בו לצמיתות התנאי שבפסקה (1) של סעיף 2(א) בחוק כנוסחו ערב יום תחילת חוק ההסדרים, יראו אותו כמי שהתנאי האמור, חדל להתקיים לגביו –

(1)ביום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 00 עד 19;

(2)ביום ד׳ באלול התשס״ג (1 בספטמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 20 עד 39;

(3)ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 40 עד 59;

(4)ביום ו׳ בחשון התשס״ד (1 בנובמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 60 עד 79;

(5)ביום ו׳ בכסלו התשס״ד (1 בדצמבר 2003) ובלבד שמספר הזהות שלו מסתיים בספרות 80 עד 99.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ״ב–1982⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring