סעיף 17א לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (בשר טחון חי מתובל), תשל״ו–1975, בשר בקר טחון חי מתובל שאינו קפוא.

(א)על אף האמור בסעיפים 2(ג), 3, 5(א)(3), 6 ו־17, רשאי יצרן בעל היתר על פי תקנות בריאות הציבור (מזון) (תנאי ייצור נאותים), התשנ״ג–1993, לייצר, להוביל, לשווק ולאחסן בשר בקר טחון חי מתובל שאינו קפוא, ובלבד שקיבל אישור מאת מנהל שירותי המזון והתזונה במשרד הבריאות או מאת מי שהוא הסמיכו, בכתב, לענין סעיף זה (להלן – מנהל השירות), ובהתאם לתנאי האישור, לרבות לענין חומרי גלם, קיום פיקוח וטרינרי, בדיקות מעבדה, דרישות ייצור, סימון, הובלה, סחר, אחסון ושיווק; ואולם רשאי מנהל השירות להתנות תנאים שבהתקיימם יהיה מותר לטחון בשר בקר במקום לצורך מכירתו ישירות לצרכן.

(ב)לא יחזיק אדם בשר טחון חי מתובל שאינו קפוא אלא אם כן קוימו לגביו הוראות סעיף זה; בשר טחון חי מתובל שאינו קפוא שלא קוימו לגביו הוראות סעיף זה, יראו כבשר שאינו ראוי למאכל אדם.