סעיף 7ז לצו בדבר חוק תכנון ערים, כפרים ובנינים (יהודה והשומרון) (מס׳ 418), תשל״א–1971, סידורים מיוחדים לנכים בבנינים ציבוריים.

(א)בסעיף זה –

”בנין ציבורי“ – בנין הנמנה עם סוג בנינים המשמשים למטרה ציבורית, כפי שנקבע בתחיקת המשנה בישראל לעניין זה;

”היתר“ – רשיון כמשמעותו בסעיף 34(1) לחוק.

(ב)סעיף זה ותחיקת המשנה שנקבעה לעניין זה בישראל יחולו לגבי בנין ציבורי שההיתר לבנייתו או לשימוש בו ניתן לפני כניסתו לתוקף של צו זה ולגבי בנין ציבורי שהוא מוסד חינוך או גן ילדים כהגדרתם בסימן ז׳ לפרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אף אם ההיתר לגביו ניתן לאחר המועד האמור.

(ג) (1)בנין ציבורי קיים אשר נבנה לפי היתר שהוצא עד ליום ט״ז בניסן תשל״ב (31 במרס 1972), או שנבנה לאחר מכן וניתן לו פטור כדין מהתקנת סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה שהותקנה לעניין זה בישראל, רשאי מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, על אף האמור בכל דין או תחיקת בטחון, להורות לבעלו או למחזיקו או לשניהם, באופן וביחס שיקבע מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי, להתקין בו סידורים מיוחדים לנכים כנדרש בתחיקת המשנה כאמור, או בחלק מהן, בתוך תקופת זמן שיקבע;

(2)בנין ציבורי שנבנה לפי היתר שהוצא מיום י״ז בניסן תשל״ב (1 באפריל 1972) ואילך ולא הותקנו בו סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה שהותקנה לעניין זה בישראל ולא ניתן לגביו פטור ממילוי התקנות, תורה ועדת התכנון המיוחדת, על אף האמור בכל דין או תחיקת בטחון, לבעל או למחזיק או לשניהם, באופן וביחס שתקבע הועדה, להתקין בו סידורים מיוחדים כאמור תוך תקופת זמן שתקבע בהוראתה ושלא תעלה על שלוש שנים;

(3)ניתנה לגבי בנין ציבורי הוראה כאמור בסעיפים קטנים [צ״ל: בפסקאות] (1) או (2), ומי שהוטלה עליו החובה לבצעה מנוע מבחינה הנדסית לבצע את ההוראה במלואה, רשאי הוא, בתוך תשעים ימים מיום שקיבל את ההוראה, לבקש הקלה כאמור בסעיף 37 לחוק מאת ועדת תכנון מיוחדת; ועדת התכנון המיוחדת תעביר למנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי הודעה על מתן הקלה כאמור, וזה יהיה רשאי, תוך חמישה עשר ימים מיום קבלת ההודעה, לעלול עליה בפני ועדת המשנה להתנגדויות של מועצת התכנון העליונה והיא תינתן רק אם לא יהיה בה כדי למנוע מנכים את השימוש בבנין הציבורי;

(4)הוראה לפי סעיף זה לגבי בנין שעיקר שימושו הוא לעסק טעון רישוי לפי פרק ט׳1 לתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ״א–1981, או פרק ט׳1 לתקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל״ט–1979, לפי הענין (להלן בסעיף זה – עסק טעון רישוי), תכלול התראה בדבר ביטול הרשיון, לפי סעיף 7ז, אם ההוראה לא תקויים;

(5)מי שלא מילא אחר הוראה של מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי לפי סעיף קטן [צ״ל: פסקה] (1) או הוראה של ועדת תכנון מיוחדת לפי סעיף קטן [צ״ל: פסקה] (2) ולא אושרה לו הקלה כאמור בסעיף קטן [צ״ל: בפסקה] (3), רואים אותו כמי שהפר תנאי היתר.

(ד) (1)מי שקיבל הוראה ממנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי כאמור בסעיף 7ז(ג)(1) או שקיבל הוראה מוועדת תכנון מיוחדת כאמור בסעיף 7ז(ג)(2), והוא סבור כי את הוצאות ביצוע ההוראה שהוטלה עליו יש להטיל במלואן או בחלקן על זולתו, הבעלים או המחזיק, לפי הענין, רשאי הוא לערער, לענין הוצאות ביצוע ההוראה בלבד, לבית משפט לעניינים מקומיים של הערכאה הראשונה, כמשמעותו בתקנות [צ״ל: תקנון] המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ״א–1981;

(2)אין בהגשת ערעור כדי לפגוע בעצם החיוב לבצע את ההוראה כאמור בסעיף 7ז לצו בידי מי שחוייב לבצעה על פי ההוראה ובמועד שצויין בה;

(3)לדיון בערעור יוזמן גם מי שהמערער טוען כי עליו לשאת בהוצאות ביצוע ההוראה;

(4)הטלת ההוצאות וחלוקתן בין הבעלים והמחזיק, או שיפוי בשל הוצאתן, בעקבות הערעור, יהיו כפי שבית המשפט ימצא צודק בנסיבות הענין.

(ה)היה עסק טעון רישוי עיקר שימושו של בנין ציבורי שלא קוימה לגביו הוראה לפי סעיף 7ז תוך התקופה שקבע מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או ועדת תכנון מיוחדת כאמור בו, יורו מנהל לשכת התכנון המרכזית במינהל האזרחי או ועדת תכנון מיוחדת, לפי הענין, לרשות הרישוי לבטל את רשיון העסק.

(ו)ועדת תכנון מיוחדת לא תיתן היתר לבנין ציבורי אלא אם נכללו בו הוראות בדבר סידורים מיוחדים לנכים כפי שנקבע בתחיקת המשנה לעניין זה בישראל; אין בהוראה זו כדי לגרוע מחובתה של ועדת תכנון מיוחדת לפי כל דין או תחיקת בטחון או לפי כל הוראה אחרת המחייבת אותה.

(ז)הוראות סעיף זה יחולו בתחום המועצה המקומית ובתחום המועצה האזורית.