הנוסח המלא של תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973, ב-6 סעיפים.

(א)מבוטחת לפי סעיף 40 לחוק, שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה (להלן – מבוטחת שנפטרה), ישלם המוסד בעד כל יילוד שנולד באותה לידה והנמצא בישראל, קיצבה חדשית מיוחדת בשיעור של 30% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, מיום הפטירה, במשך תקופה של עשרים וארבעה חדשים; משתלמת קיצבת שאירים או קיצבת תלויים בעד היילוד, ישלם המוסד את הקיצבה החדשית המיוחדת במשך תקופה של שנים־עשר חדשים.

(א1)מבוטחת לפי סעיף 40 לחוק שנקבעה לה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור 100%, וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל ביילוד שילדה (בתקנות אלה – מבוטחת נכה) והיא הורה עצמאי, ישלם המוסד בעד כל יילוד שנולד באותה לידה והנמצא בישראל, קצבה חודשית מיוחדת בשיעור של 30% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק במשך תקופה של שלושה חודשים ממועד הלידה; לעניין זה, ”אישור רפואי“ ו”הורה עצמאי“ – כהגדרתם בסעיף 62א לחוק.

(ב)האמור בסעיף 28 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 37), התש״ם–1980, לא יחול לגבי משמעות ”השכר הממוצע“ בתקנה זו.

(א)המוסד ישלם לבן זוגה של מבוטחת שנפטרה תגמול מיוחד בעד פרק הזמן שלרגל פטירתה אין הוא עובד או עוסק במשלח־ידו.

(א1)המוסד ישלם לבן זוגה של מבוטחת נכה תגמול מיוחד בעד פרק הזמן כאמור בתקנת משנה (ב) שתחילתו ביום הלידה, שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו לצורך הטיפול בילדו, ובתנאי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)הוא עובד או עובד עצמאי כמשמעו בסעיף 40(ב)(1) לחוק, בשינויים המחויבים;

(2)שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין פסקה זו, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד או לעסוק במשלח ידו לצורך הטיפול בילדו, לפי המאוחר.

(ב)התגמול המיוחד ישולם בעד פרק זמן שלא יעלה על פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א)(1) לחוק, ואם חלות הסיבות שהיו מאפשרות למבוטחת להאריך את חופשת הלידה לפי סעיפים קטנים (ג) או (ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954 – פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א)(1) לחוק בתוספת תקופת ההארכה כמפורט בסעיפים הקטנים האמורים, לפי סעיף 51(א) או (א1) לחוק.

(ג)שיעור התגמול המיוחד ליום יהיה כשיעור דמי לידה ליום לפי סעיף 49(ה)(3) לחוק כאילו היה בן הזוג זכאי לדמי לידה, או בשיעור האמור בתקנה 1(א) או (א1), לפי העניין, מחולק ב־30, הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

(א)רופא שהסמיך לכך המוסד (להלן – הרופא המוסמך) רשאי לדרוש בכל עת הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור לאישור הרפואי שניתן למבוטחת נכה לפי תקנה 1(א1) ולחוות דעתו בדבר מסוגלותה לטפל בילד.

(ב)בהחלטתו בתביעה לתשלום מיוחד בעד מבוטחת נכה, רשאי פקיד תביעות להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

(א)לא תשולם קיצבה חדשית מיוחדת לפי תקנה 1 בעד התקופה שבה משתלם לבן הזוג תגמול מיוחד לפי תקנה 2.

(ב)לא תשולם למבוטחת נכה או לבן זוגה קצבה מיוחדת או תגמול מיוחד, לפי העניין, בעד תקופה שבעדה משולמים לה או לבן זוגה דמי לידה בעבור אותו יילוד.

תחילתן של תקנות אלה ביום י״ח בניסן תשל״ג (20 באפריל 1973).

(בוטלה).