תקנות1973הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973, קיצבה מיוחדת.
1. קיצבה מיוחדת
תיקון: תשמ״א, תשע״ה
(א)מבוטחת לפי סעיף 40 לחוק, שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה (להלן – מבוטחת שנפטרה), ישלם המוסד בעד כל יילוד שנולד באותה לידה והנמצא בישראל, קיצבה חדשית מיוחדת בשיעור של 30% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק, מיום הפטירה, במשך תקופה של עשרים וארבעה חדשים; משתלמת קיצבת שאירים או קיצבת תלויים בעד היילוד, ישלם המוסד את הקיצבה החדשית המיוחדת במשך תקופה של שנים־עשר חדשים.
(א1)מבוטחת לפי סעיף 40 לחוק שנקבעה לה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור 100%, וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל ביילוד שילדה (בתקנות אלה – מבוטחת נכה) והיא הורה עצמאי, ישלם המוסד בעד כל יילוד שנולד באותה לידה והנמצא בישראל, קצבה חודשית מיוחדת בשיעור של 30% מהשכר הממוצע כמשמעותו בחוק במשך תקופה של שלושה חודשים ממועד הלידה; לעניין זה, ”אישור רפואי“ ו”הורה עצמאי“ – כהגדרתם בסעיף 62א לחוק.
(ב)האמור בסעיף 28 לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 37), התש״ם–1980, לא יחול לגבי משמעות ”השכר הממוצע“ בתקנה זו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.