סעיף 1 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022, הגדרות.

בחוק זה –

”אזור“ – כהגדרתו בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי;

”גורם מאבחן“ – כאמור בסעיף 8, ולעניין אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית – גם ועדת אבחון;

”גורם מטפל“, לגבי אדם – אחד מאלה:

(1)העובד הסוציאלי המטפל באדם במחלקה לשירותים חברתיים;

(2)העובד הסוציאלי של מסגרת שניתנים בה לאנשים עם מוגבלות שירותים המפורטים בפרט (1) לתוספת או שירותי פעילות יומית המפורטים בפרט (2) לתוספת, שאותו אדם מטופל בה;

(3)גורם אחר שקבע השר בצו, לפי סעיף 39(ב);

”גורם מכיר“ – כאמור בסעיף 11, ולעניין אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית – גם ועדת אבחון;

”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד הרווחה;

”ועדת אבחון“ – כמשמעותה בחוק הסעד;

”זכאי“ – תושב ישראל שבשל מוגבלותו הוכר בהליך הכרה לפי פרק ה׳ וזכאי לקבל שירותי רווחה לפי חוק זה;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק מעונות יום שיקומיים“ – חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000;

”חוק הסעד“ – חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969;

”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998;

”חוק שירותי הסעד“ – חוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;

”חיים עצמאיים ואוטונומיים“ – חיים שמאפשרים לאדם לבחור את אורח חייו ולקבל החלטות באשר אליהם, ובכלל זה לבחור את מקום מגוריו בהתאם לאפשרויות הבחירה שיש לכל אדם, להשתתף בחברה ובקהילה ולנהל את חייו באוטונומיה ובעצמאות;

”מבקש הכרה“ – אדם המבקש להיות מוכר כזכאי;

”מוגבלות“ – אחת או יותר מהמוגבלויות שלהלן או מוגבלות אחרת שקבע השר בצו, לפי סעיף 39(א)(1), מתמשכת או שצפוי שתהיה מתמשכת, אשר בשלה מוגבל תפקודו של אדם באופן משמעותי בתחום חיים אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים:

(1)אוטיזם; לעניין זה, ”אוטיזם“ – כהגדרתו במדריך ה־DSM או במדריך אבחון אחר שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות, אם קבע, אשר מתעדכנים מזמן לזמן, או בהוראות אחרות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 39(א)(1); לעניין זה, ”מדריך ה־DSM“ – המדריך לסיווג ולאבחון הפרעות נפשיות של האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorder), במהדורתו העדכנית ביותר;

(2)מוגבלות שכלית–התפתחותית; לעניין זה, ”מוגבלות שכלית–התפתחותית“ – מוגבלות שכלית–התפתחותית לפי חוק הסעד;

(3)מוגבלות קוגניטיבית–נוירופסיכולוגית, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1);

(4)מוגבלות מוטורית; לעניין זה, ”מוגבלות מוטורית“ –

(א)לגבי מי שלא מלאו לו 18 שנים – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות והיא מזכה בגמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק הביטוח הלאומי, או לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות שהשר קבע אותה בתקנות לפי סעיף 39(א)(1);

(ב)לגבי מי שמלאו לו 18 שנים – לקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות שקבע השר בתקנות לפי סעיף 39(א)(1) או שמתקיים בה אחד מאלה:

(1)היא תסמונת נוירולוגית או לקות במערכת הלוקומוטורית, שנקבעה לגביה, לפי סימן ד׳ לפרק ט׳ לחוק הביטוח הלאומי, נכות רפואית צמיתה בשיעור של 40% לפחות;

(2)היא לקות שאדם זכאי בשלה לקצבת שירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי או להטבה לפי הסכם לעניין גמלת ניידות שנערך לפי סעיף 9 לחוק האמור;

(5)מוגבלות ראייה; לעניין זה, ”מוגבלות ראייה“ – ירידה בחדות הראייה או צמצום בשדה הראייה, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1);

(6)מוגבלות שמיעה; לעניין זה, ”מוגבלות שמיעה“ – ירידה בשמיעה, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1);

(7)עיכוב התפתחותי – מוגבלות אשר בשלה לא הושגו אבני הדרך ההתפתחותיות, כולן או חלקן, כפי שקבע השר לפי סעיף 39(א)(1), ואובחנה עד גיל 6;

”מחלקה לשירותים חברתיים“ – כמשמעותה בחוק שירותי הסעד;

”משרד הרווחה“ – משרד הרווחה והביטחון החברתי;

”נציג“ – אפוטרופוס או מי שיש בידו ייפוי כוח על פי דין;

”רמת תמיכה“ – כאמור בסעיף 6;

”שירותי רווחה“ – שירותי רווחה לפי חוק זה;

”תושב ישראל“ – מי שהוא תושב ישראל לעניין חוק הביטוח הלאומי;

”השר“ – שר הרווחה והביטחון החברתי.