חוק2022הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 20 לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022, ערר של זכאי או מבקש הכרה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ז׳: ערר
20. ערר של זכאי או מבקש הכרה
זכאי או מבקש הכרה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מכיר לפי הוראות פרק ה׳ או מהחלטה של משרד הרווחה או המחלקה לשירותים חברתיים בעניין אישור שירותים מותאמים לפי סעיף 19(ב), או נציגם, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר לפי הוראות חוק שירותי הסעד, ויחולו לעניין זה הוראות לפי חוק שירותי הסעד, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)במקום העובד הסוציאלי האמור בסעיף 2(ה)(3) לחוק שירותי הסעד, רשאי השר למנות איש מקצוע שהוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום המוגבלויות, שאינו עובד משרד הרווחה ואינו עובד רשות מקומית;
(2)על אף האמור בסעיף 2(ז) ו־(ח) לחוק שירותי הסעד, בערר לפי סעיף זה, ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שהחליט;
(3)נוסף על הוראות סעיף 2 לחוק שירותי הסעד, הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק בתי דין מינהליים, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים, לעניין ערר ולעניין ועדת הערר כאמור בסעיף זה; ואולם, על אף האמור בסעיף 2(ה1) לחוק שירותי הסעד וסעיף 26(ג) לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, גם אם ביקש העורר או נציגו לטעון בעל פה, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.