Law2022The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 20 of חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022, ערר של זכאי או מבקש הכרה.
This section is in פרק ז׳: ערר
20. ערר של זכאי או מבקש הכרה
זכאי או מבקש הכרה הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של גורם מכיר לפי הוראות פרק ה׳ או מהחלטה של משרד הרווחה או המחלקה לשירותים חברתיים בעניין אישור שירותים מותאמים לפי סעיף 19(ב), או נציגם, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר לפי הוראות חוק שירותי הסעד, ויחולו לעניין זה הוראות לפי חוק שירותי הסעד, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)במקום העובד הסוציאלי האמור בסעיף 2(ה)(3) לחוק שירותי הסעד, רשאי השר למנות איש מקצוע שהוא בעל ניסיון של שבע שנים לפחות בתחום המוגבלויות, שאינו עובד משרד הרווחה ואינו עובד רשות מקומית;
(2)על אף האמור בסעיף 2(ז) ו־(ח) לחוק שירותי הסעד, בערר לפי סעיף זה, ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה, או להחזיר את העניין עם הוראות לגורם שהחליט;
(3)נוסף על הוראות סעיף 2 לחוק שירותי הסעד, הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק בתי דין מינהליים, יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים, לעניין ערר ולעניין ועדת הערר כאמור בסעיף זה; ואולם, על אף האמור בסעיף 2(ה1) לחוק שירותי הסעד וסעיף 26(ג) לחוק בתי דין מינהליים, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, גם אם ביקש העורר או נציגו לטעון בעל פה, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר.
The text on this page is adapted from the entry חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ״ב–2022 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.