הנוסח המלא של תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968, ב-4 סעיפים.

נציב השירות רשאי להרשות וועדת השירות רשאית לאשר את המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67 אם נתמלאו כל התנאים האלה:

(1)הוגשה בקשה לכך לנציב השירות על ידי המנהל הכללי של המשרד המעסיק את העובד (להלן – המנהל הכללי), או על ידי העובד באמצעות המנהל הכללי, לא יאוחר מששה חדשים לפני שהעובד הגיע לגיל 67; נציב השירות או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להתיר קבלת בקשה אף אם הוגשה לאחר המועד האמור, אך לפני שהגיע העובד לגיל האמור, אם שוכנע שהבקשה הוגשה באיחור מטעמים סבירים וכי מן הצדק לעשות כן;

(2)אם הוגשה הבקשה על ידי המנהל הכללי – צורפה אליה הסכמת העובד בכתב להמשך העסקתו;

(3)לבקשה צורף אישור המנהל הכללי לפיו העובד מסוגל להמשיך ולמלא את תפקידו;

(4)נציב השירות שוכנע שקיים צורך בהמשך מילוי המשרה בה מועסק העובד;

(5)(נמחקה).

(א)נציב השירות רשאי להרשות את המשך העסקתו של עובד לפי תקנה 1 לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם, עד הגיע העובד לגיל 72.

(ב)הוראות תקנה 1 יחולו על כל הארכה נוספת של שירותו של עובד, בשינויים המחויבים.

(ג)לא ירשה נציב השירות את המשך העסקתו של עובד כאמור בתקנה 1 אלא אם המנהל הכללי אישר בכתב כי שירותו של העובד חיוני למדינה ונציב השירות וועדת השירות שוכנעו בדבר.

הנציבות תדווח לוועדת העבודה והרווחה של הכנסת ב־1 בינואר של כל שנה על מספר העובדים ששירותם הוארך לפי תקנות אלה ותיאור תפקידיהם, בחלוקה לפי גילים ומשרדים.

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67), תשכ״ט–1968“.