תקנות1997הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 4 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997, דין וחשבון.
4. דין וחשבון
תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט
(א)עובד שהכנסתו הכוללת בחודש פלוני בשנת מס עלתה על ההכנסה המרבית הקבועה בפרט 1 שבלוח י״א לחוק (להלן – שנת הדיווח), אשר ניתן לו אישור מפקיד גביה כאמור בתקנה 3, או שמעבידו ניכה משכרו דמי ביטוח בהתאם לתקנה 3א, יגיש למוסד עד 31 ביולי של שנת המס שלאחריה, דין וחשבון על הכנסותיו בשנת הדיווח ועל סכומי דמי הביטוח שנוכו מהכנסותיו כאמור.
(ב)מעביד ימסור לעובדו החייב להגיש דין וחשבון לפי תקנת משנה (א), או המגיש בקשה לפי תקנה 3ב [צ״ל: 3ג], בתום שנת הדיווח או בתום התקופה שלגביה מבקש העובד להגיש בקשה לפי תקנה 3ב [צ״ל: 3ג], לפי הענין, אישור הכולל פרטים על שכרו החודשי בשנה או בתקופה האמורה, וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.