Skip to main content

Regulations1997

Section 4 of תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997, דין וחשבון.

4. דין וחשבון

תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט

(א)עובד שהכנסתו הכוללת בחודש פלוני בשנת מס עלתה על ההכנסה המרבית הקבועה בפרט 1 שבלוח י״א לחוק (להלן – שנת הדיווח), אשר ניתן לו אישור מפקיד גביה כאמור בתקנה 3, או שמעבידו ניכה משכרו דמי ביטוח בהתאם לתקנה 3א, יגיש למוסד עד 31 ביולי של שנת המס שלאחריה, דין וחשבון על הכנסותיו בשנת הדיווח ועל סכומי דמי הביטוח שנוכו מהכנסותיו כאמור.

(ב)מעביד ימסור לעובדו החייב להגיש דין וחשבון לפי תקנת משנה (א), או המגיש בקשה לפי תקנה 3ב [צ״ל: 3ג], בתום שנת הדיווח או בתום התקופה שלגביה מבקש העובד להגיש בקשה לפי תקנה 3ב [צ״ל: 3ג], לפי הענין, אישור הכולל פרטים על שכרו החודשי בשנה או בתקופה האמורה, וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring