תקנות2006הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 2 לתקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006, קביעת ערך טובין.
2. קביעת ערך טובין
(א)ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי לצורך חישוב המסים החלים עליהם, יהיה ערך העסקה כמשמעותו בסעיף 132 לפקודה, אם הוכיח זאת מייבא הטובין להנחת דעתו של המנהל.
(ב)המנהל רשאי לדרוש מסמכים להוכחת ערך הטובין; היו הטובין רכב מנועי רשאי המנהל לדרוש, בין השאר, חשבון מכר והסכם שבו יפורטו הפרטים שלהלן:
(1)המקום שבו הוכן המסמך ותאריך החתימה עליו;
(2)השם והמען של המוכר ושל הקונה;
(3)תיאור הרכב, לרבות שם יצרן הרכב, דגם הרכב ומספר השלדה של הרכב;
(4)תיאור הנסיבות העשויות להשפיע על ערך הרכב;
(5)מחיר הרכב תוך פירוט הנחות, אם ניתנו;
(6)מד אוץ של הרכב.
(ג)בהעדר אפשרות לקבוע את ערך הטובין כאמור בתקנת משנה (א) יקבע הפקיד את ערכם, תוך שימוש באמצעים סבירים העולים בקנה אחד עם העקרונות וההוראות שנקבעו בהסכם גאט״ט משנת 1994 ובהסכם בדבר יישום סעיף VII להסכם גאט״ט משנת 1994, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 129 עד 133ט לפקודה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס״ז–2006 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.