סדר2007הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לצו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית), התשס״ח–2007, הגדרות.
1. הגדרות
בצו זה –
”בעל מיתקן ניפוק“ – הבעלים, המחזיק או המפעיל של מיתקן ניפוק;
”בעל תחנת תדלוק“ – כל אחד מאלה:
(1)בעל רישיון העסק או ההיתר הזמני לפי חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, של תחנת התדלוק;
(2)האדם שבהשגחתו, בפיקוחו או בהנהלתו פועלת תחנת תדלוק;
למעט בעל המקרקעין שעליהם התחנה, אשר אינו ממנה את המפעיל או את מנהל התחנה, ואין לו כל השפעה על הנעשה בתחנה;
”היתר לנהיגת רכב המוביל חומר מסוכן“ – היתר לנהיגת רכב המוביל חומר מסוכן לפי תקנה 11(א) לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001 (להלן – תקנות שירותי הובלה);
”המנהל“ – מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות;
”חברת דלק“ – מי שעוסק בשיווק או בהספקה של דלק לתחנת תדלוק;
”מוביל“ – יחיד או תאגיד או אדם מטעמו של התאגיד המפעיל מכלית להובלת דלק לתחנת תדלוק;
”מוצר דלק“ – בנזין, סולר לתחבורה או מוצר אחר שנקבע כאמור בסעיף 2, למעט גפ״מ;
”מכלית“ – רכב מסחרי כהגדרתו בפקודת התעבורה, הרשאי לפי רישיונו להוביל דלק;
”מיתקן ניפוק“ – מיתקן המנפק למכליות מוצרי דלק בעבור חברות דלק ותחנות תדלוק;
”מיתקן ניפוק רשום“ – מיתקן ניפוק שמפעילה חברה הרשומה כחברה העוסקת בניפוק דלק במרשם המתנהל במינהל הדלק לפי חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת [צ״ל: הכספים] 2001), התשס״א–2001;
”מעבדה מאושרת“ – כמשמעותה בסעיף 12 לחוק התקנים, התשי״ג–1953 (להלן – חוק התקנים);
”סעפת“ – מאסף צינורות המאפשר להזרים דלק בין תאי המכלית ובין התאים לצינור חיצוני;
”רישיון מוביל“ – רישיון מוביל לפי תקנה 5(א) לתקנות שירותי הובלה;
”שטר מטען“ – שטר שנתקיימו בו דרישות תקנות 9 ו־20 לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001, או מסמך אחר כמשמעותו בסעיף 14(א)(2) לחוק שירותי הובלה;
”תחנת תדלוק“ – אתר שבו מוכרים או מספקים דלק לציבור בדרך של תדלוק;
”תקן“ – תקן ישראלי רשמי, כמשמעותו בסעיף 8(א) לחוק התקנים.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית), התשס״ח–2007 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.