הנוסח המלא של תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969, ב-5 סעיפים.

מותר להשתמש בציון דרגתו הצבאית של מי שאינו חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, אם נתקיימו כל התנאים האלה:

(1) (א)אם השימוש בציון הדרגה נעשה בכתב – הוספו לאחר הדרגה הקיצור ”במיל׳“ בסוגריים, כאשר בעל הדרגה נמנה עם כוחות המילואים של הצבא, או המילה ”בדימוס“ בסוגריים, כאשר בעל הדרגה אינו נמנה כך; נעשה השימוש על ידי מי שאינו בעצמו בעל הדרגה, די בכך אם הוסיף לאחר הדרגה את הקיצור ”במיל׳“ בסוגריים או את המילה ”בדימוס“ בסוגריים;

(ב)אם השימוש בציון הדרגה נעשה בעל פה – הוספה לאחר הדרגה המלה ”במילואים“, כאשר בעל הדרגה נמנה עם כוחות המילואים של הצבא, או המלה ”בדימוס“, כאשר בעל הדרגה אינו נמנה כך; נעשה השימוש על ידי מי שאינו בעצמו בעל הדרגה, די בכך אם הוסיף לאחר הדרגה את המלה ”במילואים“ או את המלה ”בדימוס“;

(ג)אם השימוש בדרגה נעשה בשפה לועזית – הוסף לאחר הדרגה כינוי באותה שפה שמובנו כאמור בפסקאות (א) ו־(ב);

(2)המשתמש אינו מתכוון, בנסיבות הענין, לפגוע בשמו הטוב של הצבא או בכבוד הצבא;

(3)אין בשימוש בציון הדרגה משום פרסומת לבעל הדרגה, אגב ניהול עסק או עבודה במקצוע, באופן שעלול לפגוע בשמו הטוב של הצבא או בכבודו;

(4)(נמחקה).

מותר להשתמש בציון הדרגה הצבאית של מי שאינו חייל כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, כאשר השימוש בציון דרגה נעשה על ידי חייל במילוי תפקידו, בכתב או בפניה בעל־פה, אל מי שנמנה עם כוחות המילואים של הצבא, והוא אף אם לא נתמלאו התנאים שבתקנה 1(1).

(בוטלה).

תחילתן של תקנות אלה ביום י״ז באב תשכ״ט (1 באוגוסט 1969).

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969“ [במקור: ”תקנות השיפוט הצבאי (תנאים, נסיבות ואופן לשימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ״ט–1969“].