הנוסח המלא של הוראות לעניין מתן מרשם בידי אח או אחות מוסמכים, ב-6 סעיפים.

בהוראות אלה –

”הפנקס“ – כהגדרתו בתקנות בריאות העם (עוסקים בסיעוד בבתי חולים), התשמ״ט–1988;

”טיפול מקל“ – טיפול מקל כהגדרתו בסעיף 3 בחוק החולה הנוטה למות, התשס״ו–2005;

”מוסד רפואי“ – כהגדרתו בסעיף 24 בפקודת בריאות העם, 1940;

”מוסמך“ – אחות מוסמכת או אח מוסמך;

”מרשם“ – מרשם לתכשיר מרשם הניתן למטופל הנזקק לטיפול כרוני בהמשך לטיפול שתחילתו נעשתה לפי מרשם חתום בידי הרופא המטפל (להלן – מרשם הרופא).

מוסמך ייתן מרשם רק בהתקיים כל אלה:

(1)המוסמך קיבל הרשאה אישית למתן מרשם כאמור בסעיף 5 (להלן – הרשאה אישית), לתת את המרשם המבוקש;

(2)המרשם אינו סוטה מפרטי מרשם הרופא אלא ככל שסטייה התאפשרה או התחייבה מהנחיות רפואיות שנתנו הנהלת קופת החולים או המוסד הרפואי, לפי העניין, לעניין חידוש המרשם או מהנחיות רפואיות שנתן הרופא המטפל; בהעדר התאמה בין הנחיות רפואיות כלליות להנחיות רפואיות שנתן הרופא המטפל, הנחיות הרופא המטפל הן המחייבות;

(3)מרשם הרופא הוא לתרופה הנמנית עם אחת מקבוצות התכשירים המפורטות בטור ב׳ בתוספת;

(4)המוסמך עיין בתיקו הרפואי של המטופל;

(5)המוסמך וידא כי נערכו בדיקות המעקב הנדרשות וכי בתקופת נטילת התרופה לא חל שינוי מהותי במצבו של החולה או לא התעוררו תופעות לוואי שיש בהם כדי להצדיק את הפניית המטופל לבדיקת רופא, לפני חידוש המרשם;

(6)המטופל נבדק בידי הרופא המטפל, בתקופת ששת החודשים שקדמה למתן המרשם.

לעניין הוראות אלה, מטופל הנזקק לטיפול כרוני הוא כל אחד מאלה:

(1)נזקק לטיפול באותה תרופה או תרופות, במשך תקופה רצופה של חצי שנה לפחות;

(2)מקבל טיפול תרופתי לאחת או יותר מן המחלות המנויות בטור א׳ בתוספת;

(3)מטופל במנות אחזקה חודשיות בתרופה אחת לפחות מן התכשירים הכלולים באחת או יותר מקבוצות התכשירים שבתוספת.

מוסמך שנתן מרשם כאמור בסעיף 2, יתעד את מתן המרשם בתיקו הרפואי של המטופל וימסור הודעה על כך לרופא המטפל של המטופל, סמוך לאחר מתן המרשם.

(א)הרשאה אישית ייתן המנהל הכללי של משרד הבריאות, המנהל הרפואי הראשי של קופת חולים – למוסמך שהוא עובד אותה קופת החולים או מנהל מוסד רפואי – למוסמך שהוא עובד אותו מוסד; הרשאה כאמור לא תינתן אלא לבעל ותק של חמש שנים כאח מוסמך או כאחות מוסמכת, לפי העניין, שעבר הכשרה כאמור בסעיף 6 והרשום בפנקס כאמור בסעיף 6(ג).

(ב)הרשאה אישית יכול שתהיה כללית, ויכול שתתייחס לקבוצה או קבוצות מוגדרות של חולים או תרופות, הכל בכפוף להוראות אלה.

(א)ההכשרה הנדרשת ממוסמך, כתנאי למתן הרשאה אישית, תיערך על ידי בית ספר לסיעוד לפי תכנית שאישר מינהל הסיעוד במשרד הבריאות.

(ב)תכנית הלימודים תהיה בהיקף של שנה אקדמית, ותכלול:

(1)מאפייני מטופלים הנזקקים לטיפול כרוני והטיפול הכרוני שהם נזקקים לו, ושנמנים עם קבוצה מקבוצות המחלות המפורטות בתוספת;

(2)מאפייני מטופלים הנזקקים למתן טיפול מקל והטיפול המקל שהם נזקקים לו;

(3)קורסים בכל אחד מתחומים אלה: פתופיזיולוגיה, אפידמיולוגיה, גורמי סיכון, אומדנים ובדיקות עזר, אבחנה מבדלת, סוגי טיפול במטופלים הנזקקים לטיפול כרוני או לטיפול מקל, ומעקב רפואי;

(4)פרמקולוגיה קלינית, בהיקף של 200 שעות לימוד לפחות, לרבות התוויות והתוויות נגד, תופעות לוואי, רעילות וטיפול רב־תרופתי.

(ג)מוסמך שבידו תעודת גמר המעידה כי סיים בהצלחה את ההכשרה יידרש לעמוד בהצלחה בבחינה ממשלתית שיקיים מינהל הסיעוד, ואם עמד בהצלחה בבחינה – יירשם בפנקס, במדור ”השתלמות מוכרת“, בתחום ”הכשרה במתן מרשמים בידי אח או אחות מוסמכים“.