דילוג לתוכן הראשי

חוק1995

סעיף 295א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, הזכאות לגמלאות.

הסעיף הזה נמצא תחת פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון

295א. הזכאות לגמלאות

תיקון: תשע״ז־4

(א)בפרק זה –

”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין;

”חוקי השיקום“ – חוק הנכים וחוק משפחות חיילים, לפי העניין;

”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום.

(ב)על אף האמור בסעיף 75, הוראות פרק ה׳ וכן הוראות סעיפים 296 עד 298, 301 עד 304, 306, 308 עד 312, 315 עד 318, 320 עד 322, 324, 325 עד 333, 383א, 385 ו־386 יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו בחוק המשטרה, סוהר כהגדרתו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה, וכן על חייל בשירות קבע (בפרק זה – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן בסימן ג׳ לפרק ה׳ ודמי פגיעה כמשמעותם בסימן ד׳ לאותו פרק לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור.

(ג)על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי פרק זה, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור בסעיף 75(1), ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה.

(ד)לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי פרק זה למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו בסעיף 270.

(ה)סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי פרק זה, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום (בפרק זה – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור.

(ו)הוגשה תביעה למוסד לפי פרק זה, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד.

(ז)הוגשה תביעה למוסד לפי פרק זה, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה:

(1)נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין סעיף 296 התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין;

(2)אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי פרק זה; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי סעיף 26 לחוק משפחות חיילים, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי סעיף 32 לחוק הנכים על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה בסעיף 32א לאותו חוק.

(ח)בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי פרק זה, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום.

הנוסח המלאתוכן העניינים של הנוסח

הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך ⁨חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995⁩ בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.

עוד באתר