אתר ארכיאולוגי · קיסריה
נמל קיסריה (סבסטוס)
שוברי הגלים שאפשרו את קיסריה עדיין שם, חמישה עד שבעה מטרים מתחת לפני הים, והנמל התחיל לשקוע בקרקעית כמעט מיד אחרי שהושלם.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
מעגן מוגן
כ-200 דונם
שלושה אגנים מחוברים, לפי מועדון הצלילה קיסריה העתיקה
עד כמה שקע
5 עד 7 מ'
נמדד ברציפים, במזחים ובאבן קשירה שעמדו פעם בגובה קו המים או מעליו
שנות הבנייה
בערך 22-10 לפנה"ס
שתים עשרה שנה לנמל ולעיר לפי יוסף בן מתתיהו, והחוקרים עדיין מתארכים את הסיום אחרת
כרטיס לנמל בלבד
₪18
הנמל בלי מרכז המבקרים, התיאטרון או ההיפודרום, לפי המחירון של החברה לפיתוח קיסריה
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-60 דקות לחזית הנמל ולקמרונות, או כ-25 דקות אם מרכז המבקרים הוא העצירה היחידה
- הגן, אפריל עד אוקטובר, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00
- נמל בלבד, בלי מרכז המבקרים, התיאטרון או ההיפודרום
- ₪18
סבסטוס היה הנמל המלאכותי שהורדוס הגדול הניח בים הפתוח בקיסריה, והוא הסיבה שהעיר קיימת. המחקר על הבטון הימי הרומי (Roman Maritime Concrete Study), שקדח דגימות מהגושים שלו ב-2005, מכנה אותו הנמל המלאכותי הגדול ביותר שנבנה עד אז בים פתוח. היום שום חלק ממנו לא בולט מעל המים: מה שהמבקרים הולכים לאורכו בקצה הצפוני של הגן הלאומי קיסריה הוא רציף מודרני, והעבודה ההרודיאנית נמצאת בים, חמישה עד שבעה מטרים מתחת לפני המים.
את העובדה הזו כדאי לזכור כשמגיעים, כי הנמל הוא המבנה הגדול היחיד בקיסריה שאי אפשר פשוט להסתכל עליו. את סבסטוס צריך לקרוא מתוך עדויות אחרות: ריצוף מתחת לרציף הבטון המודרני, אבן קשירה שמתחתיה נשחק קו מים, מגדל עגול בפתח האגן הפנימי, וארבעה עשר קמרונות אחסון מאחורי חזית הים.
ההנדסה היא הסיבה שחוזרים אליו שוב ושוב. הבנאים של הורדוס השתמשו בבטון הידראולי, טיט של סיד ואפר וולקני שמתקשה מתחת למים, והביאו את האפר באניות ממפרץ נאפולי. הם השתמשו בשלוש שיטות שונות של תבניות תת-ימיות בנמל אחד, ואף אחד עוד לא הסביר למה. הם גם בנו את האגנים כך שינקו את עצמם מחול. ואז הוא התחיל לשקוע.
התמצאות
הנמל שם. הוא מתחת למים.
חזית הנמל שמגיעים אליה מהשער הצפוני של הגן היא רציף פעיל עם מסעדות, גלריות וחצר אמנים, שמפעילה החברה לפיתוח קיסריה ולא רשות הטבע והגנים. האגן החיצוני של הורדוס היה ממערב לה, ושוברי הגלים שהקיפו אותו הם היום שרטונות ולא מבנים.
האגן האמצעי מבין שלושת האגנים של הורדוס התבסס על מפרץ טבעי, והוא נמצא מתחת למעגן המודרני. מועדון הצלילה קיסריה העתיקה, שמפעיל כאן את המסלול התת-ימי, מציין שעדיין אפשר לראות את הריצוף ההרודיאני המקורי של שובר הגלים הגדול מתחת לרציף הבטון המודרני, ושבפתח המעגן הפנימי עדיין עומד מגדל עגול בקוטר של כ-13 מטרים, כנראה על ביצור קדום יותר של מגדל סטרטון.
האגן הפנימי ביותר לא הוקף מעולם: הוא נחפר, והיום הוא כמעט כולו יבשה, מתחת למבנים שבחזית הים ולמדשאה. בשולי היבשה שלו, למרגלות רחבת המקדש, שרד רציף עגינה עם אבן קשירה, ומתחת לאבן חריץ אופקי שנשחק ממים עומדים. החריץ הזה הוא מדידה. הוא מתעד איפה עמד הים כשקשרו כאן אניות, ולכן מה שצריך לחפש ביבשה הוא קו מים ולא מבנה.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
ההחלטה
נמל שהוקם במקום שבו החוף לא הציע כלום
צוות ROMACONS מתאר את המקום בלי כחל ושרק: חוף חול נודד בלי שום תוואי טבעי שממתן אותו, חשוף לגלים שנבנים לאורך המרחק הפתוח הארוך ביותר בים התיכון, וזרם חזק שוטף אותו ומוביל חול מדרום לצפון. לפי הפרשנות שלהם, המקום נבחר מסיבות פוליטיות ולא כי הטבע העדיף נמל דווקא כאן. יוסף בן מתתיהו מתאר את אותה בעיה מצד הספנים: בין יפו לדור לא היה מעגן ראוי לאניות, והסוחרים נאלצו בדרך כלל לעגון בים הפתוח.
היה גם היגיון מסחרי. מועדון הצלילה מסביר את המניע בסחר: נמל ראשי בתוך ממלכת הורדוס לסחורות מותרות שעברו מהאוקיינוס ההודי לים התיכון, תבלינים, אריגים יקרים ואבני חן, שהביקוש להם עלה בכל האימפריה מאז אוגוסטוס.
מתי הוא הושלם, באמת לא ברור. יוסף בן מתתיהו נותן שתים עשרה שנה לכל המפעל, ועל בסיס זה מועדון הצלילה מתארך את הנמל והעיר ל-22 עד 10 לפנה"ס. ROMACONS ממקם את הנמל בערך ב-23 עד 15 לפנה"ס, לפי Roman Ports הוא התחיל ב-22 והושלם ב-15, והחברה לפיתוח קיסריה מדברת על עשר שנות הנדסה. אף אחד מהתיאורים לא מסתיר את המחלוקת.
Mohammad Hijjawi / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
הנדסה
מה גילו חמש דגימות קידוח על הבטון של הורדוס
הבטון ההידראולי הרומי היה עשוי מסיד, מים ופוצולנה, אפר וולקני עשיר באלומינוסיליקטים, עם שברי אבן כמילוי. הוא מתקשה מתחת למים, ובזכות זה בכלל אפשר היה לחשוב על נמל בחוף הזה. כדי להכניס אותו למקום היו צריכים תבניות עץ, וקיסריה היא האתר שבו זוהו לפחות שלוש שיטות שונות בנמל אחד. לפי ROMACONS הסיבה לא ברורה, והגיוון עצמו הוא אחד המאפיינים הבולטים ביותר של המפעל.
באוקטובר 2005 לקח המחקר כאן חמש דגימות קידוח מגושים שקועים, שלוש משובר הגלים הדרומי ואחת מהגוש שבקצה הצפוני. זו הייתה העונה הראשונה שלו שבה כל הדגימות הגיעו מעומק רב מתחת לפני הים, ונשלפו בצלילה. התוצאות לא היו מחמיאות: כל החמש נמצאו חלשות בהרבה מהדגימות האיטלקיות במאגר של הפרויקט, ושתיים הראו פחות ממחצית חוזק הלחיצה של דגימת הייחוס שלו מסנטה ליברטה.
רשימות השדה מעניינות יותר מהשורה התחתונה. בגושי סיד גדולים בכל חמש הדגימות היו פסים דקים שחורים ולבנים לסירוגין, שהצוות לא ראה באף אתר אחר, וככל הנראה עורבבו לתוך התערובת כמה פעמים ונשארו בלי להתפרק. גושי סיד קטנים שלא התערבבו היו נפוצים כאן יותר מאשר באיטליה, וכך גם חללים קטנים ואחידים רבים. ההסברים מוצעים כאפשרויות ולא כממצאים: ערבוב חפוז באתר חשוף, ערבוב על סיפון אנייה, כוח עבודה שלא הכיר את החומר, או מים חמים שגרמו לטיט להתקשות לפני שהספיק להידחס.
צוללנים פוגשים את התוצאה ישירות. בקצה הצפוני של שובר הגלים הראשי יש בתוך הגושים חללים שהצוללנים מכנים מערות, ומועדון הצלילה מייחס אותם לבלייה של יציקה שנייה, באיכות ירודה מהראשונה. המילוי היה כורכר מקומי, ונראה שהטיט לא נאחז בו טוב כמו בטוף האיטלקי. הסיכום של ROMACONS שווה זכירה: בטון נחות, ועדיין עמיד להפליא.
- קרשים שננעצו בקרקעית וחוזקו לתיבה, ואז מולאו: השיטה שוויטרוביוס מתאר
- תיבה חלולה עם דפנות כפולות שנבנתה על החוף, נגררה לים והוטבעה כשמילאו את החלל בטיט
- דוברות מקרשים בשיטת שקע ותקע, שמולאו בחלקן במים הרדודים ונגררו למקומן
המבנה
שובר גלים לפני שובר הגלים, ונמל שניקה את עצמו
את האגן החיצוני יצרו שני שוברי גלים. הראשי מתחיל בדרום-מזרח ומתעקל בקשת רחבה לצפון-מערב, ועליו חומת ים עם מגדלים בצד שפונה לים, ובצד הפנימי רציף פריקה עם מחסנים וטיילת. בקצה הדרומי שלו, איפה שעומדים היום המצודה ומגדל הזמן, עמד המגדל הגדול מכולם, הדרוסיון, שלפי מועדון הצלילה ייתכן שהיה המגדלור. ההערכות לרוחב תעלת הכניסה נעות בין 30 ל-80 מטר, ושני מגדלים עמדו מחוץ לפתח וסימנו את הגישה.
שובר הגלים הצפוני קצר וישר יותר, וכנראה עמד עליו מבנה הנהלת הנמל. בגומחות שנחצבו באבניו אולי היו גלגלות, ועל הגלגלות אולי שרשרת ברזל שאפשר היה למתוח לרוחב הכניסה. מועדון הצלילה מציע את זה כהשערה, לא כעובדה מבוססת.
שני פתרונות הנדסיים ראויים ליותר תשומת לב ממה שהם מקבלים. הראשון הוא הפרוקומטיה, שובר גלים קדמי ונמוך ברוחב של כ-6 מטרים שהגיע רק עד פני המים, כ-10 מטרים מדרום למזח הראשי ובמקביל לו. הוא שבר את הרסס שאחרת היה מפריע לפריקה, ואפשר היה לתקן אותו בכל עונה בלי לגעת במבנה הראשי. יוסף בן מתתיהו מזכיר אותו בשמו.
השני הוא הפתרון להצטברות החול, הבעיה שהורגת נמלים בחוף חולי. בסלע בשולי הדרום-מזרחי של האגן האמצעי חצובה תעלה שהסף שלה גבוה מהקרקעית וראשה מגיע 20 עד 30 סנטימטרים מעל פני הים, עם חריצים אנכיים לדלתות עץ שוויסתו את הזרימה. תעלות כאלה הכניסו מים נקיים ויצרו זרם קבוע החוצה שסחף את המשקעים דרך הפתח. ההוכחה שזה עבד היא שכבה בעובי מטר בכניסה לנמל, מלאה בטין, כלי חרס, מתכת וחלקי אניות שנסחפו מהאגנים בזמן שהנמל עוד פעל.
השקיעה
הוא התחיל לשקוע כמעט מיד, והוויכוח על הסיבות נמשך
הנמל התחיל לשקוע מיד אחרי שנבנה, ומועדון הצלילה מונה את הסיבות האפשריות בלי לבחור אחת: שבר גאולוגי כ-150 מטר מקו החוף הנוכחי, סדרת רעידות אדמה, אולי גלי צונאמי, קרקעית חולית לא יציבה, והמשקל העצום של המבנים. הוסיפו לזה את החולשה שהדגימות מראות. החוקרים עדיין חלוקים במשקל שיש לתת לכל אחת, ומפעילי האתר לא מעמידים פנים אחרת.
התזמון מבוסס יותר מהסיבה. עד סוף המאה ה-1 לספירה שוברי הגלים כבר היו מתחת למים, וזה ידוע מהמטענים של אניות שנטרפו עליהם: ליד הפתח, אנייה מצופה עופרת שנשאה מטילים עם חותם של הקיסר דומיטיאנוס. אניות טרופות אחרות השאירו גושי שיש גולמי וערימת שברי אמפורות מהמאה ה-3. המזחים הפכו לשרטונות, ואניות התנגשו בהם בדרך פנימה.
היה לפחות ניסיון אחד להיאבק: בתחילת המאה ה-6 נשפכה לפתח הנמל סוללה של אבנים גסות ולא מסותתות, כדי להציל את הנמל השקוע. זה לא הצליח, ובאותה מאה הנמל כבר לא היה שמיש. Roman Ports מצטט מאמר מ-2006 בכתב העת Geology, שכותרתו מייחסת את חורבן נמל הורדוס לצונאמי של 13 בדצמבר 115, ואילו בגוף הטקסט, גם שם וגם בוויקיפדיה, כתוב רק שמשקעים בקרקעית מתעדים צונאמי במאה ה-1 או ה-2. אחר כך נבזזה חזית הים, והשליטים המוסלמים של קיסריה ואחריהם הצלבנים לקחו עמודים מהחורבות הרומיות כדי להקים חומת ים, מגדל מרובע ומזח באגן האמצעי.
יש גם סוף מודרני, והוא הטיעון הטוב ביותר שהאתר מציע בעד המהנדסים של הורדוס. המעגן הנוכחי נבנה אחרי 1948 לדייגי קיבוץ שדות ים השכן, עם אי מלאכותי משלו כיסודות וגוף של אניית מעפילים ישנה, מלא בבטון, שהוטבע בקצה הצפוני של שובר הגלים החדש. מועדון הצלילה מתעד שהמעגן הזה התפרק חמישים שנה אחרי שנבנה.
random exposure / CC BY 2.0 · Wikimedia Commons
היום
הקמרונות, הכרטיס לנמל והשחייה
המבנה ההרודיאני המשמעותי ביותר שאפשר לעמוד בתוכו נמצא מאחורי הרציף ולא עליו. ארבעה עשר קמרונות אחסון, כל אחד בגובה 7.40 מטרים ובעומק 21 מטרים, נשאו את רחבת המקדש שהורדוס הקדיש לאוגוסטוס: שני אגפים של ארבעה קמרונות גדולים, ושישה קטנים ביניהם שתמכו בגרם המדרגות המונומנטלי שעלה מהמזח. ארבעה מהם שוחזרו והוסבו למרכז המבקרים של הנמל, שנפתח ביוני 2019 אחרי כחמש שנות עבודה, ולפי רשות הטבע והגנים הביקור בו נמשך כ-25 דקות.
לשיקום היה סיפור משלו. רק קמרון אחד שרד שלם, והוא היה קרוב לקריסה. העבודה הראתה אחר כך שהמערך כבר קרס פעם אחת בעת העתיקה ונבנה מחדש בתקופה הביזנטית, בידי משקמים ששמרו על הסידור ההרודיאני ולא החליפו אותו. התוכנית של 2015 עד 2019 שמימנה את זה עלתה לקרן אדמונד דה רוטשילד יותר ממאה וחמישים מיליון שקל.
לכרטיסים כאן יש מוזרות שייחודית לאתר. הכרטיס המלא לגן הלאומי מכסה הכול, אבל החברה מוכרת גם כרטיס זול יותר שמכניס רק לנמל, בלי מרכז המבקרים, התיאטרון או ההיפודרום, וכרטיס זול עוד יותר למי שבא לאכול במסעדות.
הנמל גם ממשיך להניב ממצאים. בפברואר 2015 דיווחו צוללנים מהמועדון המקומי וארכיאולוגים ימיים מרשות העתיקות על כ-2,000 מטבעות זהב בקרקעית כאן, מטמון פאטימי בן יותר מאלף שנה. מי שרוצה לראות את הנמל עצמו ולא רק את השוליים שלו צריך מסכה: בפארק התת-ימי שנפרש מעל המבנים השקועים יש ארבעה מסלולים מסומנים ו-28 נקודות ממוספרות, שעוברים בשוברי הגלים, באגנים ובשישה עוגנים, מאבן מחוררת מתקופת הברונזה ועד עוגן ברזל מודרני.
Moran Pirani / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בנמל קיסריה (סבסטוס)
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
הריצוף מתחת לרציף המודרני
מתחת לבטון של חזית הנמל הפעילה מונח הריצוף ההרודיאני המקורי של שובר הגלים הגדול. זה החלק מסבסטוס שרוב המבקרים דורכים עליו בלי לשים לב.
אבן הקשירה וקו המים שלה
למרגלות רחבת המקדש, בשולי היבשה של האגן הפנימי, שרד רציף עם אבן לקשירת אניות, ומתחתיה חריץ אופקי שנשחק ממים עומדים. החריץ מסמן איפה היה הים פעם.
המגדל העגול בפתח הנמל הפנימי
קוטרו כ-13 מטרים, אבני הגזית בטבעת החיצונית שלו מונחות כראשים, והוא עומד כנראה על ביצור קדום יותר של מגדל סטרטון. צינור עופרת עדיין מוציא מים מתוקים מהדופן המזרחית שלו.
ארבעת הקמרונות המשוחזרים
קמרונות אחסון הרודיאניים בגובה 7.40 מ' ובעומק 21 מ', שנשאו פעם את רחבת המקדש. בארבעה מתוך ארבעה עשר נמצא מרכז המבקרים, שנפתח ביוני 2019, והסרט מוקרן לכל גובהו של אחד מהם.
המים הריקים ממערב לטיילת
האגן החיצוני, שהקיפו שני שוברי גלים, היה הנמל המלאכותי הגדול ביותר שנבנה עד אז בים פתוח. אין מה לראות, וזה בדיוק העניין: הוא חמישה עד שבעה מטרים מתחת למים.
שובר הגלים המודרני שלידו
המעגן שנבנה אחרי 1948 לדייגי שדות ים השתמש באותו תרגיל של אי מלאכותי, עם גוף של אניית מעפילים מלא בבטון בקצה הצפוני. תוך חמישים שנה הוא התפרק.
לאורך השנים
נמל קיסריה (סבסטוס): ציר הזמן
בערך 22 לפנה"ס
הבנאים של הורדוס מתחילים לבנות את הנמל בחוף חולי פתוח, בלי מפרץ, בלי לשון יבשה ועם זרם חזק צפונה.
בערך 15-10 לפנה"ס
הנמל מושלם ונקרא סבסטוס, השם היווני של אוגוסטוס. התיאורים של מועד הסיום שונים זה מזה בכחמש שנים.
סוף המאה ה-1 לספירה
שוברי הגלים כבר מתחת למים. אניות מתחילות להיטרף עליהם, ביניהן אנייה מצופה עופרת שנושאת מטילים עם חותם הקיסר דומיטיאנוס.
המאה ה-1 או ה-2 לספירה
משקעים בקרקעית מתעדים צונאמי. מחקר אחד שפורסם מתארך אותו ל-13 בדצמבר 115 ומייחס לו את חורבן הנמל.
תחילת המאה ה-6 לספירה
מהנדסים ביזנטיים שופכים סוללה של אבנים לא מסותתות לפתח הנמל, בניסיון להציל את הנמל השקוע. זה נכשל.
המאה ה-6 לספירה
הנמל לא שמיש. מאוחר יותר בונים מוסלמים ואחריהם צלבנים לוקחים עמודים מהעיר הרומית כדי להקים חומת ים, מגדל מרובע ומזח באגן האמצעי.
מ-1960
החפירות התת-ימיות בנמל השקוע נמשכות כמעט ברציפות, ובהמשך במסגרת פרויקט החפירות בנמל העתיק של קיסריה.
אוקטובר 2005
ROMACONS לוקח חמש דגימות בטון מהגושים השקועים, העונה הראשונה שלו שבה כל הדגימות נשלפו בצלילה מתחת לפני הים.
פברואר 2015
צוללנים מקומיים ורשות העתיקות מדווחים על כ-2,000 מטבעות זהב פאטימיים בקרקעית הנמל.
2015–2019
קרן אדמונד דה רוטשילד מממנת תוכנית של יותר מ-₪150 מיליון עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים. ארבעה קמרונות בנמל משוחזרים ונפתחים כמרכז מבקרים ביוני 2019.
מידע מעשי
ביקור בנמל קיסריה (סבסטוס)
איפה
נמל קיסריה, הגן הלאומי קיסריה, הכניסה הצפונית (השער הצלבני), קיסריה
איזה כרטיס צריך
הנמל נמצא בתוך הגן הלאומי קיסריה, בקצה הנגדי לשער התיאטרון. כרטיס מלא לגן מכסה אותו, יחד עם התיאטרון, ההיפודרום ומרכז המבקרים בנמל. החברה לפיתוח קיסריה מוכרת גם כרטיס לנמל בלבד ב-₪18, שמכניס לחזית הנמל אבל לא למרכז המבקרים, לתיאטרון או להיפודרום, ולפי רשות הטבע והגנים אפשר להשלים את ההפרש בדלפק של מרכז המבקרים.
שעות פתיחה
- הגן, אפריל עד אוקטובר, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 17:00מקור
- הגן, אפריל עד אוקטובר, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 16:00מקור
- הגן, נובמבר עד מרץ, ראשון עד חמישי ושבת
- 08:00 עד 16:00מקור
- הגן, נובמבר עד מרץ, שישי וערבי חג
- 08:00 עד 15:00מקור
- כניסה אחרונה לגן
- שעה לפני שעת הסגירה הרשומהמקור
- חזית הנמל
- פתוחה כל יום עד מאוחר, והתשלום נגבה בשעות הפעילות של הגן הלאומימקור
- מרכז המבקרים בנמל, אפריל עד אוקטובר
- 08:30 עד 17:00 כל יום, כניסה אחרונה 30 דקות לפני הסגירהמקור
- מרכז המבקרים בנמל, נובמבר עד מרץ
- 08:30 עד 16:00, בשישי ובערבי חג עד 15:00, כניסה אחרונה 30 דקות לפני הסגירהמקור
דמי כניסה
- נמל בלבד, בלי מרכז המבקרים, התיאטרון או ההיפודרום
- ₪18מקור
- נמל בלבד, לסועדים במסעדות הנמל
- ₪14מקור
- נמל בלבד, תושבי קיסריה ואור עקיבא
- ללא תשלוםמקור
- כרטיס מלא לגן הלאומי, מבוגר
- ₪46מקור
- כרטיס מלא לגן הלאומי, ילד
- ₪27מקור
- כרטיס מלא, סטודנט או מבוגר בקבוצה
- ₪39מקור
- כרטיס מלא, אזרח ותיק ישראלי או ילד בקבוצה
- ₪23מקור
- החניון בנמל
- ₪20 לשעה הראשונה או לחלק ממנה, ₪5 לשעה השנייה, חינם עם תו נכה, ו-15 דקות חינם להורדת נוסעיםמקור
נגישות
טובה יותר מברוב הגן, כי חזית הנמל היא רציף מודרני ומישורי. רשות הטבע והגנים מונה את טיילת החוף שמובילה לנמל ואת מרכז המבקרים בין האזורים הנגישים, ולפי החברה המרכז נגיש לבעלי מוגבלויות בניידות, בשמיעה ובראייה, עם מספר טלפון לפרטים. שתי אזהרות כנות. הקמרונות המשוחזרים הם מבנה עתיק ואין בהם שירותים, כך שהשירותים הציבוריים נמצאים בכניסה לגן. ואל הנמל עצמו אי אפשר להגיע בשום דרך בלי להיכנס למים: שוברי הגלים נמצאים חמישה עד שבעה מטרים מתחת לפני הים, ואין מעליהם רציף תצפית.
במקום
- קופה בשער הצפוני
- חניון בתשלום ליד הנמל
- מרכז המבקרים בנמל, בארבעה קמרונות הרודיאניים
- מסעדות ובתי קפה על הרציף
- גלריות וחצר האמנים
- שירותים ציבוריים בכניסה לגן
- חוף רחצה ומועדון צלילה
- מוקד שירות בטלפון *6550, שלפי הרשום מאויש מסביב לשעון
הזמנה מראש
מרכז המבקרים מקבל הזמנות, והחברה ממליצה עליהן לקבוצות של יותר מעשרה; בלי הזמנה, נכנסים לפי סדר ההגעה. הביקור עצמאי ואין מדריכים קוליים. בנפרד, רשות הטבע והגנים מפעילה מערכת הזמנות מקוונת לגן הלאומי כולו.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-caesarea.com →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- מהטיילת לא רואים שום דבר מהנמל העתיק. מבקרים מחפשים זמן מה מזח או חורבה בים; שוברי הגלים נמצאים חמישה עד שבעה מטרים מתחת למים, והעבודה ההרודיאנית היחידה בגובה העיניים היא הקמרונות שמאחורי הרציף.
- הכרטיס לנמל ב-₪18 הוא לא הנחה על הכרטיס לגן. הוא מכניס לחזית הנמל, בלי מרכז המבקרים, התיאטרון וההיפודרום, ולפי רשות הטבע והגנים אפשר לשלם את ההפרש בדלפק הקבלה של מרכז המבקרים אם מתברר שהבחירה הייתה שגויה.
- אם הנמל הוא מטרת הטיול, היכנסו דרך השער הצפוני. הכניסה השנייה נמצאת ליד התיאטרון, בקצה השני של הגן, וההליכה ביניהן לאורך החוף לא קצרה.
- הכניסה לגן נסגרת שעה לפני שעת הסגירה המודפסת, כך שמי שמגיע בשעות אחר הצהריים המאוחרות עלול לא להיכנס בכלל. חזית הנמל עצמה פתוחה גם בערב, אבל התשלום נגבה בשעות הפעילות של הגן.
- הדפים של החברה לפיתוח קיסריה עצמה לא מסכימים ביניהם על מחיר הכניסה. המחירון שלה תואם את רשות הטבע והגנים, ₪46 למבוגר; בשאלות הנפוצות של מרכז המבקרים עדיין מופיע ₪39. תכננו לפי הסכום הגבוה.
- בתוך הקמרונות המשוחזרים אין שירותים, כי הם מבנה עתיק משומר. השירותים הציבוריים נמצאים בכניסה לגן.
המספרים
נמל קיסריה (סבסטוס) במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| הבטון שבסבסטוס | כ-35,000 מ"ק, לפי החישוב של כריסטופר ברנדון | 2007 | web.uvic.ca |
| אפר וולקני שיובא מפוטאולי | 24,000 מ"ק, כ-52,000 טון, או 100 עד 150 מטעני אניות גדולות | 2007 | web.uvic.ca |
| חומרים מקומיים שנחצבו או נשרפו | 12,000 מ"ק כורכר ו-12,000 מ"ק סיד כבוי | 2007 | web.uvic.ca |
| שוברי גלים | הדרומי כ-500 מ', הצפוני כ-275 מ' | 2026 | en.wikipedia.org |
| שקיעת מבני הנמל | 5 עד 7 מ', ושוברי הגלים היו מתחת למים כבר בסוף המאה ה-1 לספירה | 2026 | caesarea-diving.com |
| קמרונות הנמל | גובה 7.40 מ' ועומק 21 מ'; 4 מתוך 14 שוחזרו ונפתחו ביוני 2019 | 2021 | en.parks.org.il |
| עלות העבודות של 2015 עד 2019 | יותר מ-₪150 מיליון מקרן אדמונד דה רוטשילד | 2026 | caesarea.com |
| כניסה לנמל בלבד | ₪18, או ₪14 לסועדים במסעדות הנמל | 2026 | caesarea.com |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בקיסריה
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
מוזיאון
מרכז המבקרים בקמרונות הנמל
ארבעה מתוך ארבעה עשר הקמרונות ההרודיאניים שנשאו את רחבת המקדש מעל הנמל נחפרו, יוצבו ונפתחו לציבור ביוני 2019, אחרי כחמש שנות עבודה.
פעילות
הפארק הארכיאולוגי התת-ימי
ארבעה מסלולים מסומנים ו-28 שלטים ממוספרים עוברים מעל שוברי הגלים הטבועים של הנמל של הורדוס, הרדוד שבהם בעומק ארבעה מטרים והעמוק בתשעה.
israel zeller ישראל זלר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons
אתר ארכיאולוגי
העיר הצלבנית וחומותיה
לואי התשיעי, מלך צרפת, הקיף כאן בחומה ב-1251 עיר של כ-120 דונם, חלק קטן מהעיר הרומית, וחפר סביבה חפיר יבש שעומקו, לפי מפעיל הגן, 8 עד 10 מטרים עד היום.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilהגן הלאומי קיסריה
שעות הפתיחה בקיץ ובחורף, סגירת הכניסה שעה לפני הסגירה, טבלת מחירי הכניסה (₪46 למבוגר, ₪27 לילד, ₪39 לסטודנט ולמבוגר בקבוצה, ₪23 לילד בקבוצה ולאזרח ותיק ישראלי), האזורים הנגישים כולל טיילת החוף שמובילה לנמל ומרכז המבקרים, כלבים ברצועה, וחוף הרחצה והצלילה
- רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.ilקמרונות ואוצרות מרהיבים: מרכז המבקרים בנמל קיסריה
מידות הקמרונות, 7.40 מ' על 21 מ', תפקידם כמערך האחסון של הנמל וכבסיס לרחבת המקדש, ארבעה מתוך ארבעה עשר שוחזרו, הסרט האנכי שמוקרן על קמרון של 8 מ', ביקור של כ-25 דקות, והציון שאפשר להשלים כרטיס לנמל בלבד בדלפק הקבלה של המרכז
- רשמיהחברה לפיתוח קיסריהcaesarea.comמחירים (הגן הלאומי קיסריה והנמל)
כניסה לנמל בלבד ב-₪18, ₪14 לסועדים במסעדות הנמל, חינם לתושבי קיסריה ואור עקיבא, טבלת הכרטיסים המלאה שתואמת את רשות הטבע והגנים, ותעריף החניון: ₪20 לשעה הראשונה, ₪5 לשנייה ו-15 דקות חינם להורדת נוסעים
- רשמיהחברה לפיתוח קיסריהcaesarea.comשעות פתיחה (נמל קיסריה)
השעות באפריל עד אוקטובר ובנובמבר עד מרץ, הציון שהנמל פתוח כל יום עד מאוחר והתשלום נגבה בשעות הפעילות של הגן הלאומי, ושעות מרכז המבקרים מ-08:30 ועד חצי שעה לפני סגירת הגן
- רשמיהחברה לפיתוח קיסריהcaesarea.comשעות פעילות ושאלות נפוצות, מרכז המבקרים בנמל
שעות המרכז לפי עונה, כניסה אחרונה 30 דקות לפני הסגירה, ביקור של כ-30 דקות, והצהרת הנגישות לבעלי מוגבלויות בניידות, בשמיעה ובראייה
- רשמיהחברה לפיתוח קיסריהcaesarea.comשיפוץ הנמל
ההשקעה של קרן אדמונד דה רוטשילד, יותר מ-₪150 מיליון בין 2015 ל-2019, הקמרון היחיד ששרד שלם וכמעט קרס, והגילוי שמערך הקמרונות קרס בעת העתיקה ונבנה מחדש בידי משקמים ביזנטיים ששמרו על הסידור ההרודיאני
- רשמיהחברה לפיתוח קיסריהcaesarea.com2015-2019 פרויקט קיסריה
מערך הקמרונות כשני אגפים של ארבעה קמרונות, באורך של כ-21 מ' וברוחב 5 מ', עם שישה קמרונות קטנים ביניהם שנשאו את גרם המדרגות המונומנטלי מהמזח, ותיאור הנמל כמפעל הנדסי של עשר שנים
- רשמימועדון הצלילה קיסריה העתיקהcaesarea-diving.comהפארק הארכיאולוגי התת-ימי: הנמל ומרכיביו
המעגן המוגן בשטח של כ-200 דונם בשלושה אגנים, האגן הפנימי החפור שהיום כמעט כולו ביבשה, המגדל העגול בקוטר 13 מ' שבנוי בראשים ושצינור עופרת עדיין מוציא ממנו מים מתוקים, רציף העגינה וחריץ השחיקה למרגלות רחבת המקדש, הריצוף ההרודיאני של שובר הגלים הגדול שנראה מתחת לרציף הבטון המודרני, מגדל הדרוסיון במקום שבו עומדת היום המצודה, תעלת הכניסה שרוחבה מוערך ב-30 עד 80 מ', מגדלי הסימון עם בסיס הפסלים שלהם, והגומחות שאולי נשאו שרשרת לרוחב הפתח
- רשמימועדון הצלילה קיסריה העתיקהcaesarea-diving.comהפארק הארכיאולוגי התת-ימי: שיטות הבנייה ומאפיינים מיוחדים
הפרוקומטיה ברוחב של כ-6 מ', 10 מ' מדרום למזח הראשי ועד פני המים בלבד, תעלת השטיפה החצובה בסלע עם הסף המוגבה, ראשה 20 עד 30 ס"מ מעל הים ודלתות העץ שוויסתו את הזרימה, שכבת הפסולת בעובי מטר בפתח הנמל, תבניות של כ-7 על 14 מ' ו-11 על 15 מ' שנבנו על החוף מעץ מיובא, שיטת הגרירה וההטבעה, התבניות החלולות עם הדפנות הכפולות שהתמלאו בחול שהביאו הגלים במשך שנתיים-שלוש, מערות הצוללנים שנוצרו מיציקה שנייה גרועה בקצה הצפוני של שובר הגלים הראשי, ואבני גזית באורך של עד 7 מ' ובמשקל של עד עשרה טון שהודקו בחיבורי ברזל שקובעו בעופרת
- רשמימועדון הצלילה קיסריה העתיקהcaesarea-diving.comהפארק הארכיאולוגי התת-ימי: שקיעת הנמל והשלבים המאוחרים
השקיעה שהתחילה מיד וההסברים המתחרים (שבר כ-150 מ' מהחוף, רעידות אדמה, צונאמי אפשרי, קרקעית חולית לא יציבה ומשקל המבנים), שקיעה כוללת של 5 עד 7 מ', שוברי גלים מתחת למים כבר בסוף המאה הראשונה, מטילי העופרת של דומיטיאנוס והאניות הטרופות עם השיש, האמפורות וזבורית הבזלת, סוללת האבנים בפתח הנמל מתחילת המאה השישית, חומת הים והמגדל מימי הביניים מעמודים בשימוש חוזר, ושובר הגלים של שדות ים מאחרי 1948 שהתפרק תוך חמישים שנה
- רקעRoman Maritime Concrete Study, אוניברסיטת ויקטוריה (הולפלדר, ברנדון ואולסון)web.uvic.caConstructing the harbour of Caesarea on the sea: new evidence from the ROMACONS field campaign of October 2005
הנמל המלאכותי הגדול ביותר שנבנה עד אז בים פתוח, טווח הבנייה בערך ב-23 עד 15 לפנה"ס, חוף החול החשוף למרחק הגלים הארוך ביותר בים התיכון ולזרם חוף חזק, שלוש שיטות התבניות, חמש הדגימות ומיקומן, גושי הסיד המפוספסים והחללים הקטנים, חוזקי הלחיצה הנמוכים מדגימת סנטה ליברטה, והכמויות של ברנדון: 35,000 מ"ק בטון, 24,000 מ"ק פוצולנה ב-100 עד 150 מטעני אניות, 12,000 מ"ק כורכר ו-12,000 מ"ק סיד כבוי
- רקעאוניברסיטת ויקטוריהweb.uvic.caRoman Maritime Concrete Study (ROMACONS)
היקף הפרויקט, מקור הפוצולנה במפרץ נאפולי, ומשלוח החומר בכמויות גדולות מזרחה לנמל של הורדוס
- רקעRomanPorts (Roman Ports and Maritime Archaeology)romanports.orgA Jewish port for the emperor
תחילת הבנייה ב-22 לפנה"ס ומתן השם בסיומה ב-15 לפנה"ס, נמל בשטח של כ-100,000 מ"ר, התפקיד המסחרי או הצבאי השנוי במחלוקת ובתי הסירות האפשריים, האיים המלאכותיים ששימשו לבניית המזח הדרומי, המגדלור ומגדלי הסימון, התיאור המלא של יוסף בן מתתיהו בתרגום ויסטון, והציטוט של ריינהרדט ועמיתיו ב-Geology 34 (2006) לגבי הצונאמי של 13 בדצמבר 115
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgקיסריה מריטימה
אורכי שוברי הגלים, כ-500 מ' וכ-275 מ', לפי הולפלדר, נמל בשטח של כ-100,000 מ"ר, שיטות הקרשים הכפולים והדוברות, חולשת הבטון לעומת דגימות איטלקיות, קו השבר והשקיעה הסייסמית, הצונאמי במאה הראשונה או השנייה, הנמל שלא היה שמיש במאה השישית כשהמזחים יותר מחמישה מטרים מתחת למים, והדיווח מפברואר 2015 על כ-2,000 מטבעות זהב בקרקעית, עם מאות נוספים שנמשו ב-2021
נמל קיסריה (סבסטוס): שאלות נפוצות
אפשר בכלל לראות את הנמל של הורדוס?+
לא מהיבשה, ולא כמו שרואים את התיאטרון או את החומות הצלבניות. שוברי הגלים והרציפים של סבסטוס נמצאים חמישה עד שבעה מטרים מתחת למים, מול הטיילת המודרנית. ברגל אפשר לראות את הריצוף ההרודיאני מתחת לרציף המודרני, רציף עגינה וקו המים השחוק שלו למרגלות רחבת המקדש, את המגדל העגול בפתח הנמל הפנימי ואת קמרונות האחסון שמאחורי חזית הים.
מה היה סבסטוס?+
סבסטוס היה שמו של הנמל, מהשם היווני של אוגוסטוס, כמו שקיסריה נקראה על שם הקיסר. זה היה נמל מלאכותי שהונח בים הפתוח בחוף בלי שום מחסה טבעי, ופרויקט ROMACONS מתאר אותו כנמל המלאכותי הגדול ביותר שנבנה עד אז בים פתוח. הוא הקיף שלושה אגנים מאחורי שני שוברי גלים מבטון.
צריך לצלול כדי לראות את הנמל כמו שצריך?+
כן, אם המבנים העתיקים הם העיקר. בפארק הארכיאולוגי התת-ימי שנפרש מעל הנמל השקוע יש ארבעה מסלולים מסומנים ו-28 נקודות ממוספרות, שכוללים את שוברי הגלים, האגנים, המגדל העגול ותצוגה של שישה עוגנים מתקופת הברונזה ועד העת החדשה. עם שנורקל אפשר להגיע לחלק מהם כשהים שקט; לגושים העמוקים צריך ציוד צלילה, והמועדון המקומי מפעיל את המסלול.
כמה עולה הכניסה לנמל קיסריה?+
החברה לפיתוח קיסריה גובה ₪18 על כניסה לנמל בלבד, ו-₪14 ממי שהולך לאכול במסעדות הנמל, ותושבי קיסריה ואור עקיבא נכנסים בחינם. אף אחד מהכרטיסים האלה לא מכניס למרכז המבקרים בנמל, לתיאטרון הרומי או להיפודרום. הכרטיס המלא לגן הלאומי, שמכסה את הכול, עולה ₪46 למבוגר ו-₪27 לילד, לפי רשות הטבע והגנים.
כמה זמן לוקח הביקור בנמל?+
שעה בערך מספיקה לחזית הנמל, לקמרונות ולמרכז המבקרים בקצב רגיל. לפי רשות הטבע והגנים מרכז המבקרים לבדו לוקח כ-25 דקות, ולפי החברה כ-30. הגן הלאומי כולו, כולל התיאטרון וההיפודרום, הוא חצי יום.
למה הנמל שקע?+
אף אחד לא הכריע בזה, ומפעילי האתר עצמם מונים כמה סיבות יחד: קו שבר גאולוגי שעובר כ-150 מטר מהחוף, רעידות אדמה חוזרות, אולי גלי צונאמי, קרקעית חולית לא יציבה והמשקל של המבנים עצמם. גם הבטון לא עזר. כל חמש הדגימות ש-ROMACONS קדח כאן ב-2005 נמצאו חלשות בהרבה מדגימות איטלקיות דומות, ונראה שהטיט לא נקשר היטב למילוי הכורכר המקומי.
הנמל נגיש לכיסאות גלגלים?+
חזית הנמל היא החלק הנגיש ביותר בגן הלאומי קיסריה, כי היא רציף מודרני ומישורי ולא שטח חפירות. רשות הטבע והגנים מונה את טיילת החוף שמובילה לנמל ואת מרכז המבקרים בין האזורים הנגישים, ולפי החברה המרכז נגיש לבעלי מוגבלויות בניידות, בשמיעה ובראייה. בקמרונות אין שירותים, אז תכננו לפי השירותים בכניסה לגן.
יש מה לראות אם ארכיאולוגיה לא מעניינת אתכם?+
חזית הנמל היא החלק של קיסריה שעובד כבילוי ערב ולא כאתר: מסעדות לאורך המים, גלריות, חצר אמנים וחוף רחצה, שפתוחים גם אחרי שהעתיקות נסגרות. זה גם המקום שבו הכי קל להבין את האתר בלי מדריך, כי סרט אחד בקמרונות מוקרן לכל גובהה של קשת הרודיאנית. אם זה מצדיק את הכרטיס, תלוי בכמה מהיום אתם כבר מקדישים לגן.
אפשר לשחות בנמל?+
כן. בנמל יש חוף רחצה וצלילה, שרשות הטבע והגנים מונה בין שאר הדברים באתר, ומועדון הצלילה פועל מאותו חוף. שחייה מעל שוברי הגלים העתיקים היא הדרך הרגילה שבה מבקרים מקבלים מושג כלשהו על הגודל שלהם, והגושים הרדודים ביותר נמצאים רק כמה מטרים מתחת לפני המים.
הנמל ומרכז המבקרים הם אותו דבר?+
לא, אף שהם במרחק כמה צעדים זה מזה ולעתים קרובות מתבלבלים ביניהם. הנמל הוא הנמל השקוע של הורדוס; מרכז המבקרים הוא תצוגה שהוקמה ב-2019 בתוך ארבעה מתוך ארבעה עשר קמרונות האחסון ההרודיאניים, שעמדו מאחורי הרציף ונשאו את רחבת המקדש. הכרטיס לנמל בלבד מכניס לראשון ולא לשני.