תוספת ראשונה בנוסח של חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.

1.תיקון: ק״ת תשס״ה

שירותי מלונאות בישראל המוצגים בבית מלון והניתנים לתייר, ובלבד שמחירם יוצג בהתאם לתקנות שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת בהתייעצות עם שר התיירות.

פורסמו תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), התשס״ה–2005.

2.תיקון: ק״ת תשס״ה

שירות השכרת רכב מנועי לתייר, לנהיגה עצמית בישראל ובלבד שמחירו יינקב ויפורסם בהתאם לתקנות שקבע השר, בהתייעצות עם שר התחבורה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

3.תיקון: ק״ת תשס״ה

לענין פרטים 1 ו־2, ”תייר“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975.

בחלק זה –

”השער היציג“, של מטבע חוץ פלוני – השער היציג שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע חוץ;

”שער המכירה“ – שער המכירה להעברות והמחאות שבו מוכר בנק בישראל את מטבע החוץ.

1.תיקון: תשס״ד

תשלומים, אגרות, היטלים או מסים, שנקבעו לפי חיקוק אחר, המשתלמים לרשות שדות התעופה או לרשות הנמלים, לגבי כניסת נוסעים לישראל או יציאתם ממנה או לגבי הסעה ושינוע של טובין לישראל או הוצאתם ממנה, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער החליפין האמור בחיקוק האחר.

2.

טובין במחסן למכירה ליוצאים מישראל כהגדרתו בתקנה 12 לתקנות המכס, התשכ״ו–1965, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי השער היציג שפורסם לאחרונה לפני מועד עשיית העסקה עם הצרכן.

3.תיקון: תשס״ד, תשע״ט־3

שירות של הולכת נוסעים או הובלת מטענים באוויר, ביבשה או בים, מישראל או אליה, לרבות במסופי המעבר היבשתיים, וכן של החכרת כלי שיט או כלי טיס למטרות האמורות, ובלבד שמחירם בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל. ההוראה בסעיף זה, כי המחיר בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון, לא תחול על הובלת מטענים בין־לאומית בים או באוויר, שנקבע לגביה הסדר בין מוביל בים או באוויר לבין איגוד בין־לאומי של חברות תעופה או ספנות, כמשמעותו בסעיף 3(7) בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988.

4.

שירות של חבילות תיירות ונופש היוצאות מישראל, ובלבד שמחירן בשקלים חדשים ייקבע לפי שער המכירה האחרון ביום העסקים שקדם למועד התשלום, כפי שפורסם בעיתון יומי בישראל.

1.תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2

ספק מורשה כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982 (בחוק זה – חוק התקשורת) המספק לפי החוק האמור אחד או יותר מהשירותים האלה:

(1)שירות טלפוניה הניתן באמצעות רשת בזק שאינה מערכת רדיו טלפון נייד;

(2)שירות בזק הניתן באמצעות רשת בזק שהיא מערכת רדיו טלפון נייד, בין שרשת הבזק היא של נותן השירות ובין שהיא של ספק מורשה אחר;

(3)שירות גישה לאינטרנט.

2.תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2

(נמחק).

3.

בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי חוק התקשורת.

4.

בעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת.

5.תיקון: תשפ״א־2

בעל רישיון ספק גז כמשמעותו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020.

6.

בעל רישיון ספק שירות חיוני כמשמעותו בחוק משק החשמל, התשנ״ו–1996.

7.

ספק מים כמשמעותו בחוק המים, התשי״ט–1959.

8.תיקון: ק״ת תשע״ב, תשפ״ב־2

(נמחק).

9.תיקון: ק״ת תשע״ב

עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה כמשמעותה בסעיף 13ה לחוק.

1.תיקון: תשפ״ב־2

שירות טלפוניה כהגדרתו בחוק התקשורת.

2.

שירות להספקת גז שנותן ספק גז לצרכן גז.

3.תיקון: ק״ת תשס״ט, תש״ע־3

(נמחק).

בתוספת זו –

”דמי ביטול“ – כל תשלום שהצרכן נדרש לשלם בשל ביטול העסקה, יהא כינויו אשר יהא;

”הפרשי הצמדה“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.

1.עסקה בעניין רכישה של יחידת נופשתיקון: תשע״ז־4

דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף

מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום המועד השנתי הסמוך לאחר מסירת הודעת הביטול, ואם נמסרה במהלך המועד השנתי – בתום אותו מועד

תנאים לעניין הביטול

(א)עוסק לא יגבה דמי ביטול; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות מהצרכן את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:

(1)החלק היחסי ממחיר יחידת הנופש בעד זכות השימוש שיש לצרכן בה עד למועד כניסת הביטול לתוקף;

(2)50% מהסכום שנותר ממחיר יחידת הנופש לאחר ניכוי הסכום לפי פסקה (1), ובלבד שהעוסק לא הגביל את זכותו של הצרכן להמחות את זכויותיו על פי החוזה, לרבות בדרך של חיוב בתשלום.

(ב)עוסק ישיב לצרכן כל סכום שהצרכן שילם בעד התקופה שלאחר מועד כניסת הביטול לתוקף, בתוספת הפרשי הצמדה מיום תשלומו עד יום החזרתו, או יבטל את חיובו בעד התקופה כאמור, והכול למעט הסכומים שהוא רשאי לנכות בהתאם לסעיף קטן (א)(2).

בפרט זה –

”יחידת נופש“ – כהגדרתה בסעיף 14א;

”המועד השנתי“ – התקופה בשנה קלנדרית שבה יש לצרכן זכות שימוש ביחידת הנופש על פי העסקה;

”מחיר יחידת נופש“ – כמשמעותו בסעיף 14א(ב)(9).

2.עסקה בעניין רכישת שירותים במכון כושרתיקון: תשע״ז־4

דרך הביטול ומועד כניסתו לתוקף

מסירת הודעת ביטול לעוסק בכתב; ביטול העסקה ייכנס לתוקף בתום חודש ממועד מסירת הודעת הביטול

תנאים לעניין הביטול

(א)עוסק ישיב לצרכן את התמורה ששילם או יבטל את חיובו בשל העסקה; ואולם אם הוחל בביצוע העסקה, רשאי הוא לגבות את התשלומים כמפורט להלן, בלבד:

(1)החלק היחסי מהתמורה בעד זכות השימוש שיש לצרכן בתקופה שעד למועד כניסת הביטול לתוקף;

(2)דמי ביטול בגובה מכפלת מספר החודשים מהמועד שבו הוחל בביצוע העסקה ועד מועד כניסת הביטול לתוקף, בהפרש שבין המחיר החודשי בעסקה ובין המחיר החודשי במסלול חלופי, ובלבד שהעוסק גילה לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות, את המחיר החודשי במסלול החלופי.

(ב)על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), דמי הביטול לא יעלו על הסכום הנמוך מבין הסכומים המחושבים לפי פסקה (1) או (2) להלן:

(1)25% מהתמורה – אם בוטלה בשליש הראשון של התקופה הקצובה, על 20% מהתמורה – אם בוטלה בשליש השני של התקופה הקצובה, או על 17% מהתמורה – אם בוטלה בשליש האחרון של התקופה הקצובה;

(2)הסכום שהיה על הצרכן לשלם לולא הביטול, בעד יתרת התקופה הקצובה ממועד כניסת הביטול לתוקף ועד לתום תקופת העסקה.

בפרט זה –

”מכון כושר“ – כהגדרתו בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994, וכן מקום שניתנים בו שירותי ספורט או מועדון בריאות, לרבות שירותי בריכת שחייה, תרגילי התעמלות ועיצוב הגוף, מרחץ אדים או אמבט זרמים, והכול למעט חוג המבוסס על תכנית לימודים, שניתן להצטרף אליו בהרשמה מראש ולא ניתן להצטרף אליו במועד מאוחר יותר ולמעט מקום שניתנים בו שירותי בריכת שחייה בלבד, הפעילה בתקופה שאינה עולה על חמישה חודשים בשנה;

”מחיר חודשי במסלול חלופי“ – המחיר החודשי בעד אותם שירותים הניתנים לצרכן בעסקה לתקופה קצובה, לו ההתקשרות היתה לתקופה בלתי קצובה, כפי שהוצע לצרכן בכתב, טרם ההתקשרות;

”מחיר חודשי בעסקה“ – המחיר שעל הצרכן לשלם בעד זכות השימוש במכון הכושר בתקופה הקצובה בהתאם לעסקה כשהוא מחולק במספר החודשים שבהם יש לצרכן זכות שימוש כאמור;

”תמורה“ – כל תשלום שעל צרכן לשלם לעוסק בקשר לעסקה עם מכון הכושר, ובכלל זה דמי רישום.

1.

תעודה המעידה על נכות או אישור זכאות לקצבה בשל מוגבלות שניתנו לצרכן על ידי המוסד לביטוח לאומי.

2.

תעודה המעידה על נכות שניתנה לצרכן לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב].

3.תיקון: תשע״ז

החלטת ועדת אבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית–התפתחותית), התשכ״ט–1969, בדבר היותו של אדם אדם עם מוגבלות שכלית–התפתחותית.

4.

אישור זכאות, לרבות זכאות חלקית, לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת, שניתן בהתאם לתע״ס כהגדרתן בתקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים), התשמ״ו–1986 (להלן – תע״ס).

5.

תעודת עיוור או לקוי ראייה שניתנה בהתאם לתע״ס.

6.

אישור על הכרה של השירות לטיפול באדם עם אוטיזם במשרד הרווחה והשירותים החברתיים שניתנה בהתאם לתע״ס.

1.

עוסק הפונה לצרכן בפנייה שיווקית לאחר שהצרכן פנה אליו וביקש ממנו כי יחזור אליו באמצעות שיחה; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש שהעוסק יחזור אליו כאמור הוא על העוסק.

2.

עוסק הקשור לצרכן בעסקה מתמשכת שפונה לצרכן בפנייה שיווקית בתקופת העסקה ולגבי אותה עסקה, לרבות בעניין שינוי תנאיה (בפרט זה – פנייה מותרת); הוראות פרט זה לא יחולו על פנייה שיווקית לגבי עסקה אחרת או הארכתה של עסקה קיימת אלא אם כן ביקש הצרכן מיוזמתו, במסגרת הפנייה המותרת, להאריך את תוקפה של העסקה הקיימת; נטל ההוכחה כי הצרכן ביקש מיוזמתו להאריך תוקף עסקה קיימת הוא על העוסק; לעניין זה, ”עסקה מתמשכת“ – לרבות עסקה להספקת גז בין צרכן גז לספק גז.

3.

עוסק שהצרכן נתן לו הסכמה מפורשת ונפרדת לפנייה שיווקית אליו, ובלבד שהסכמה זו לא הושגה באמצעות פנייה בשיחה למספר הטלפון של הצרכן; הסכמה כאמור תינתן במסמך נפרד בכתב, ובכלל זה בדרך אלקטרונית, ויובהר בו כי אין בהסכמה לפנייה השיווקית כאמור כדי להעיד על הסכמה לביצוע עסקה כלשהי בין הצרכן לעוסק; הסכמה כאמור תהיה בתוקף לשנה לכל היותר אלא אם כן הצרכן חזר בו מהסכמתו קודם לכן, וניתן להאריך את תוקפה, בהסכמת הצרכן בדרך האמורה, בשנה לכל היותר בכל פעם.

4.

צרכן שפנה מיוזמתו לעוסק ונתן לו הסכמה מפורשת לפנייה שיווקית אליו מאותו עוסק; ההסכמה תהיה בתוקף לשנה, אולם הצרכן רשאי לחזור בו מהסכמתו בכל עת; נטל ההוכחה לעניין הסכמת הצרכן ותוקפה הוא על העוסק.

(החל מיום 22.3.2027):

1.

עסקה למכירת טובין, למעט מזון, שכללה פנייה שיווקית כהגדרתה בסעיף 16ב(א), למעט פנייה שיווקית שנעשתה לאחר שהצרכן פנה לעוסק וביקש ממנו שיחזור אליו.

2.

עסקה למתן שירות תיווך לקבלת הלוואה.

3.

עסקה למתן שירות לאיתור כספים.

4.

עסקה למתן שירות בדיקת זכויות בשל מצב רפואי.

5.

עסקה למתן שירות של בדיקת זכאות להחזר מס שלא בידי מי שקיבל רישיון מכוח חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955, או מכוח חוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס״ה–2005.

6.

כל אחת מהעסקאות המפורטות להלן, לרבות מכירה של ציוד או ציוד קצה כהגדרתו בחוק התקשורת, לפי העניין, שנעשית במסגרת אותה עסקה, בהמשך לה או בעקבותיה, ולעניין העסקאות כאמור בפסקאות משנה (ב) ו־(ג) – ובלבד שהציוד משמש לקבלת השירות בהתאם לתנאי אותן עסקאות:

(א)עסקה למתן שירותי טלפוניה או שירות גישה לאינטרנט לפי חוק התקשורת;

(ב)עסקה בעניין שידורים כהגדרתם בחוק התקשורת עם בעל רישיון לשידורים לפי החוק האמור;

(ג)עסקה להספקת תכנים על ידי ספק תכנים רשום כהגדרתו בסעיף 13ב לחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012.

7.

עסקה למתן שירות בעניין תיקון, שיפור או מחיקה של נתוני אשראי או שיפור דירוג אשראי כהגדרתו בחוק נתוני אשראי, התשע״ו–2016, שלא בידי מי שקיבל רישיון שירות נתוני אשראי מכוח החוק כאמור.

8.

עסקה מתמשכת למתן שירות תיקונים ותחזוקה; לעניין זה, ”עסקה מתמשכת“ – עסקה אשר כללה התחייבות של העוסק למתן שירות מזמן לזמן במהלך תקופה שנקבעה (בהגדרה זו – תקופת ההתחייבות) והתחייבות של הצרכן לתשלום בעבור תקופת ההתחייבות לרבות תשלום עיתי.

9.

עסקה מתמשכת למתן שירותי רפואה כהגדרתם בסעיף 13ה(א), למעט שירותי סיעוד הניתנים על ידי עוסק מכוח הסכם עם רשות ציבורית.

10.

עסקה להספקת גז בידי בעל רישיון ספק גז, כהגדרתו בחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020.