תקנות1993הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 25 לתקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993, פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ג׳: התקשרויות של מינהל מקרקעי ישראל לביצוע עיסקה במקרקעין
25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
תיקון: תשנ״ג, תשנ״ה, תשנ״ה־2, תשנ״ה־3, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א, תשס״ג, תשס״ט
נוסף על האמור בתקנה 3, התקשרות של מינהל מקרקעי ישראל (להלן – המינהל) לביצוע עיסקה במקרקעין של המדינה, רשות הפיתוח או קרן קיימת לישראל, אינה טעונה מכרז כאשר נושא ההתקשרות הוא אחד מאלה:
(1)הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות באותם מקרקעין או למי שיורה בעל הזכויות להעניקן; לענין זה, ”בעל זכויות במקרקעין“ – צד לחוזה פיתוח, לחוזה חכירה או חכירת משנה לתקופה של עשרים ואחת שנים לפחות, מי שזכאי כדין להיות צד לחוזה כאמור וכן מי שהיה צד לחוזה כאמור או מחזיק במקרקעין באופן רצוף, עשר שנים לפחות, בהסכמת המינהל;
(2)הענקת זכויות במקרקעין למי שהוא בעל זכויות במקרקעין משותפים אשר בהם למינהל פחות ממחצית מן הזכויות, והכל אם אין אפשרות לחלוקה בפועל של המקרקעין על פי תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;
(3)הענקת זכויות בנכס כמשמעותו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972, למי שהוא בעל זכויות בנכס לפי החוק האמור, לרבות הענקת זכויות בניה בבנין שבו נמצא הנכס;
(4)הענקת זכויות במקרקעין במסגרת הסדר של סכסוכי קרקעות, או במסגרת פינוי מפעל שמיקומו מהווה מטרד ובלבד שהחשב הכללי או נציגו וכן היועץ המשפטי של המינהל אישרו כי הענקת הזכויות נחוצה וצודקת בנסיבות הענין;
(5) (א)הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה, או בניית מבני תעשיה להשכרה אם הוא מפעל מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;
(א1)הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור;
(ב)הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו;
(ג)הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר;
(6)הענקת זכויות במקרקעין ל”צרכי ציבור“ כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה;
(7)הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי ההתקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה;
(8)הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע;
(9)הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעילות ופיצויים), התשי״ג–1953;
(10)הענקת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על־פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית;
(10א)הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר;
(11)הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל – טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל;
(11א)הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, ”מוסד חינוך“ – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949;
(12)העברת בעלות במקרקעין לפי סעיף 2(2) לחוק מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;
(13)הענקת זכויות במקרקעין למשקיע שאינו תושב ישראל לצורך הקמת מיזם עסקי לרבות מיזם תיירותי או מיזם מלונאי, אם לדעת שר האוצר והשר הנוגע בדבר, בהתייעצות עם רשות ההשקעות במשרד האוצר, המיזם יביא תועלת למשק המדינה והענקת הזכויות במקרקעין המסויימים ללא מכרז הינה חיונית להצלחתו של המיזם;
(14)הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי יחודי שאינו מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובתנאי ששר התיירות, או מי שהוא הסמיכו, אישר כי הקצאת המקרקעין ללא מכרז חיונית להצלחתו של המיזם;
(15) (א)הענקת זכויות במקרקעין להקמת מיזם תיירותי לרבות מיזם מלונאי, לפי המלצת ועדה משותפת למשרד התיירות ולמינהל, ובלבד שנתקיימו בה שני אלה:
(1)המקרקעין כלולים ברשימת האזורים שאינם אזורים מבוקשים למטרות תיירות, כפי שתיקבע בידי הועדה המשותפת למשרד התיירות, למינהל ולמשרד האוצר;
(2)המקרקעין כלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התיירות לפחות אחת לשנה, המזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; במודעה ייכלל תיאור מדוייק ככל הניתן, של השטח המיועד למיזמים;
(ב)דחיית בקשה כאמור בפסקת משנה (א)(2) תיעשה מנימוקים שיירשמו;
(16)הענקת זכויות חכירה במקרקעין לנכה צה״ל, לשם הפעלת תחנת דלק, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון;
(17)הענקת זכויות במקרקעין לבתי תפילה או למקוואות; הענקה כאמור תיעשה לפי מבחנים שוויוניים שתקבע הרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין לפי צרכי התושבים, והיא טעונה אישור היועץ המשפטי של הרשות המקומית;
(17א)הענקת זכויות במקרקעין למוסד הפועל שלא למטרות רווח, אשר בידיו רשיון לפי סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971 (להלן – רשיון), או שיש בידיו אישור מן השר לעניני דתות שבכוונתו ליתן לו רשיון בכפוף להענקת זכויות כאמור והכל לצורך פעילותו בהתאם לרשיון;
(18)הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים לנכה צה״ל קשה, לפי המלצת אגף השיקום במשרד הבטחון, ולאחר שהרשות המוסמכת באגף השיקום בדקה ואישרה זכאות למתן ההמלצה;
(19)הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים באזורים כפריים לתושבי אותו מקום וכן הענקת זכויות במקרקעין לבניה למגורים בישובי קו עימות, לתושבי אותו מקום אשר יתחיבו לגור במקום בפועל, חמש שנים נוספות לפחות; לענין זה, ”ישוב קו עימות“ – ישוב הנמצא בקו קדמי במרחק של עשרה ק״מ או פחות מקו הגבול הבין־לאומי עם סוריה או עם לבנון;
(20)הענקת זכויות בניה למגורים לבדואים בישובי הבדואים;
(21)הענקת זכויות במקרקעין כנגד ויתור על זכויות במקרקעין;
(22)הענקת זכויות במקרקעין שלגביהם נתקיימו לפחות שני מכרזים פומביים, שתנאיהם, פרט למחיר המזערי הנדרש, זהים, שביניהם לא חלפה יותר משנה וטרם חלפו תשעה חדשים מיום פרסום האחרון שבהם, ולא הוגשו בהם הצעות העומדות בתנאי המכרז; הענקת הזכויות תיעשה בתנאים שנקבעו במכרזים האמורים ובמחיר שיקבע השמאי הממשלתי;
(23)הענקת זכויות במקרקעין למי שזכה במכרז שערך משרד הבינוי והשיכון במסגרת ביצוע פרוגרמה שנתית לבניה למגורים ובמסגרת הזכיה;
(24)הענקת זכויות במקרקעין למי שמשרתים בכוחות הבטחון או עבורם, במסגרת מיזם של בניית שכונת מגורים המתבצעת ביוזמת צבא הגנה לישראל ובאישור שר הבטחון;
(24א)הענקת זכויות במקרקעין ביישובי המיעוטים, למי שמשרתים או ששירתו בכוחות הביטחון שנתיים לפחות, לצורך בניה למגורים, לפי המלצת משרד הביטחון;
(25)הענקת זכויות במקרקעין למגורים, או לבניה עצמית של יחידה אחת למגורים, לנזקק כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי״ח–1958;
(26)רכישת מקרקעין על־ידי מינהל מקרקעי ישראל;
(27)(בוטלה);
(28)הענקת זכויות בקרקע חקלאית, לצורכי חקלאות לרבות למגורי החקלאים, במסגרת הקמה, ביסוס או הרחבה של ישובים קהילתיים, חקלאיים או כפריים, והכל באזורים הכלולים במחוזות הצפון והדרום כמשמעותם בהודעה שפרסמה הממשלה מתוקף סמכותה לפי סעיף 3 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948;
(29) (א)מתן הרשאה נוספת לכרייה ולחציבה של אבן לבעל הרשאה קודמת, ובלבד שהגיש בקשה לפטור לפי פסקה זו לא יאוחר מיום י״ב באב התשס״ג (10 באוגוסט 2003); בפסקה זו –
”בעל הרשאה קודמת“ – מי שנתקיימו בו כל אלה:
(1)היתה לו הרשאה לכרייה ולחציבה של אבן באותם מקרקעין (להלן – זכות) ביום תחילתו של החוק;
(2)הזכות הוארכה והיתה בתוקף באחד מאלה:
(א)ביום הקובע;
(ב)בתקופה כלשהי שבין יום תחילתו של החוק לבין היום הקובע, ובעל הזכות המשיך בכרייה ובחציבה, בלא התנגדות המינהל, עד היום הקובע;
(3)תשלומיו למינהל לענין זה הוסדרו לא יאוחר מיום י״ז באב התשס״ג (15 באוגוסט 2003);
”היום הקובע“ – יום כ׳ באייר התשנ״ח (16 במאי 1998);
(ב)הרשאה נוספת תינתן לפרק הזמן המתאים בשים לב, בין השאר, לסוג האבן, למשך הזמן שבו הופעלה המחצבה, ליחס שבין ההשקעה הכספית במחצבה לבין התשואה שניתן היה להפיק ממנה בעבר ולאינטרס הציבורי והכלכלי שבהקצאת הרשאות לכרייה וחציבה באמצעות מכרז פומבי; תנאי למתן פטור הוא קיומו של כל היתר הנדרש על פי דין לכרייה ולחציבה, ובכלל זה תעודות והיתרים לפי פקודת המכרות, ולפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965; לא יינתן, ככלל, פטור כאמור אלא אם כן תנאי ההרשאה הנוספת יהיו שוויוניים ובהתאם לכללים המקובלים במינהל;
(ג)החלטה ליתן פטור לפי פסקה זו תינתן על יסוד המלצה מנומקת, בכתב, של ועדה מקצועית בראשות שופט בדימוס שימנה שר המשפטים, שחברים בה נציג משרד האוצר, היועץ המשפטי למינהל ושני נציגי ציבור שימנה שר האוצר, מהם – אחד לפי הצעת נשיא התאחדות התעשיינים ואחד, רואה חשבון, לפי הצעת נשיא לשכת רואי חשבון בישראל;
(30)הענקת זכויות במקרקעין לבנייה למגורים לזכאי שיקום לפי המלצת המינהלת לשיקום סייענים שבמשרד ראש הממשלה ולאחר שהמינהלת אישרה את זכאותן;
(31)הענקת זכויות במקרקעין לתאגיד שעיסוקו בתחום הבריאות ואשר אינו פועל למטרות רווח, לשם ביצוע עיסוקו כאמור;
(32)הענקת זכויות במקרקעין לצורך הקמה והפעלה של מיתקן בזק, כמשמעותו בחוק הבזק, התשמ״ב–1982, לבעל רישיון למתן שירותי תקשורת, ובלבד שהמנהל הכללי של משרד התקשורת אישר כי המקרקעין נחוצים לבעל הרישיון וכי שטחם אינו עולה על הנדרש לשם הפעלת המיתקן כאמור.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות חובת המכרזים, התשנ״ג–1993 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.