סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, שעבוד ניירות ערך או כספים להבטחת אשראי.

(א)שועבדו ניירות ערך או כספים כערובה להתחייבות כלפי הבנק, יהיה כוחו של השעבוד יפה כלפי נושים אחרים של המשעבד ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:

(1)ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות הבנק, אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או שניירות הערך רשומים או מופקדים לזכות הבנק כאמור בחברת רישומים;

(2)ניירות הערך או הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב, אצל מתווך פיננסי שאינו הבנק, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי הבנק כמפורט להלן:

(א)לפעול, בהתאם להוראות הבנק בלא צורך בקבלת הסכמתו של החייב, ובלבד שקיבל לשם כך הסכמה מראש מאת החייב;

(ב)לא לאפשר לחייב לפעול לגבי ניירות הערך או הכספים אלא בהסכמת הבנק;

(3)לעניין שעבוד של כספים – הכספים רשומים או מופקדים לזכות החייב אצל הבנק.

(ב)מימוש שעבוד של ניירות ערך או כספים המשמש ערובה כאמור בסעיף קטן (א), יכול שייעשה על ידי הבנק אף בלא צו של בית המשפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ״ז–1967, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה, קבלת בעלות בניירות הערך או קבלת הכספים מהמתווך הפיננסי, לרבות מהבנק עצמו, לפי העניין, או בדרך מסחרית סבירה אחרת.

(ג)הבנק רשאי לממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ב) בלא מתן הודעה מראש לחייב בדבר כוונתו לממש את השעבוד; הבנק ימסור לנותן השעבוד הודעה על המימוש, סמוך לאחר ביצועו.

(ד)הוראות סעיף זה יחולו גם לעניין זכות בנייר ערך או בכספים, וכן לעניין חשבון של ניירות ערך, על ניירות הערך שבו כפי שיהיו מפעם לפעם, ולעניין כספים – לרבות זכות לקבלת כספים המופקדים בחשבון אצל מתווך פיננסי, לרבות אצל הבנק עצמו, או פירותיהם וכל זכות אחרת הנובעת מכספים כאמור, כפי שיהיו מפעם לפעם.

(ה)הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, חוק המשכון, חוק החברות וחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018 (בפרק זה – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), ואולם אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הבנק לפעול לעניין שעבוד ניירות ערך או כספים ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר.

(ו)בסעיף זה –

”חברת רישומים“ – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;

”מתווך פיננסי“ – כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך, לרבות מתווך פיננסי שהוא החייב או נותן השעבוד.