סעיף 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, תפיסת נכסים.

(א)בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א׳, למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן – תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.

(ב)בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן – צו כניסה לחצרים).

(ג)מונה תופס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 391 ו־392, בשינויים המחויבים.

(ד)בתקנה זו, ”נכסים“ – נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה.