Regulations1984The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 387א of תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, תפיסת נכסים.
This is an earlier wording of a text, kept beside the current one.
This section is in חלק ג׳2: ענינים מיוחדים נוספים / פרק כ״ח: סעד זמני / סימן ב׳1: תפיסת נכסים וכינוס נכסים זמני
387א. תפיסת נכסים
תיקון: תשס״א־6
(א)בית המשפט רשאי בצו, בכפוף להוראות סימן א׳, למנות אדם לשם ביצוע חיפוש, צילום, העתקה או תפיסה של נכסים המצויים בחצרים (להלן – תופס נכסים) אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם, וכי הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך.
(ב)בית המשפט רשאי להורות בצו לאדם לאפשר לתופס נכסים כניסה לחצרים שהוא מחזיק בהם, לשם ביצוע הפעולות המפורטות בצו שניתן על פי תקנת משנה (א) (להלן – צו כניסה לחצרים).
(ג)מונה תופס נכסים לפי תקנה זו, יחולו הוראות תקנות 389, 391 ו־392, בשינויים המחויבים.
(ד)בתקנה זו, ”נכסים“ – נכסים המהווים ראיות או הדרושים לשם בירור התובענה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.