תוספת ראשונה בנוסח של חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984.

תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו

בתוספת זו –

”בוצה“ – חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גס והפרדת חול ושמנים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן;

”בוצה תעשייתית“ – בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשיה;

”גניזה“ – ספרי קודש ותשמישי קדושה לאחר שימוש;

”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים;

”פסולת מעורבת“ – פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או מחקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן, ולמעט גניזה;

”פסולת יבשה“ – פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, שאינה מכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים, כגון גרוטות, צמיגים או עץ מעובד, ואשר אינה מכילה פסולת בניין או חומר מסוכן, ולמעט גניזה;

”שאריות מיון פסולת“ – פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.

תיקון: ק״ת תשע״א, [י״פ הודעות]

(החל מיום 27.1.2028):

1.

הצבת כלי אצירה לפסולת בניין.

1.

הפעלת אתר לטיפול בפסולת בניין.

2.

הובלה של פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב.

1.

כלי אצירה לפסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש לאצירה בכמות כאמור – אם הוא מיועד להיות מותקן על רכב להובלת פסולת באופן קבוע או זמני.

2.

רכב להובלת פסולת בניין בכמות העולה על מטר מעוקב, או המיועד לשמש להובלה בכמות כאמור.

(החל מיום 27.1.2028):

1.

סכום ערבות למוביל מורשה – בעבור כל רכב להובלת פסולת של המוביל המורשה – 50,000 שקלים חדשים, ואם למוביל המורשה יותר מארבעה כלי רכב להובלת פסולת – 200,000 שקלים חדשים.

2.

סכום ערבות לאתר טיפול בפסולת בניין – 500,000 שקלים חדשים.

הוראות סעיף 15יא לעניין הצמדה יחולו גם לעניין הסכומים הנקובים בתוספת זו.

(החל מיום 27.1.2028):

1.

נווטן (GPS) הכולל זיהוי שעה.

2.

חיישן פריקה.

3.

מד עומס.

4.

מצלמה אחורית, ובלבד שלא יהיה ניתן לצפות בצילומים ממצלמה אחורית והם לא יישמרו אלא באופן שלא יאפשר זיהוי של נוסעים בכלי רכב אחרים או עוברי דרך אחרים.

1.

רכב שסיווגו ברישיון הרכב הוא N1.

(החל מיום 27.1.2028):

1.

בעבודה של בנייה חדשה, הריסה או שיפוץ של בנייה קיימת – שטח הבנייה שווה או עולה על 2,000 מטרים מרובעים.

1.

פרטי יצרן הפסולת ופרטי העבודה, וכן פרטי עורך התוכנית והאחראי ליישומה.

2.

הערכת כמות הפסולת במשקל ובנפח, וציון אופן ביצוע ההערכה כגון סקר ויזואלי, בדיקת מסמכים או שימוש במקדמים מקצועיים.

3.

אמצעים להפחתת כמויות פסולת שתיווצר במהלך העבודה, ככל האפשר.

4.

זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים בחלק ג׳ באתר העבודה שעלולים לזהם את הפסולת, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ואמצעים שיינקטו למניעת זיהום.

5.

זיהוי ומיפוי חומרים המפורטים בחלק ד׳, לרבות הערכת כמויותיהם, תכנון פעולות ההסרה וההפרדה שלהם באתר הבנייה, ככל האפשר, לשם מיחזור באתר או לשם פינוים למיחזור או לשימוש חוזר, ואם הדבר אינו אפשרי – לסילוק.

6.

תוכנית להפרדה במקור ופינוי של פסולת אריזות כהגדרתה בחוק להסדרת הטיפול באריזות, התשע״א–2011.

7.

תוכנית לפינוי הפסולת מאתר העבודה, לפי סוגיה, וכן פירוט המובילים המורשים ואתרי הטיפול בפסולת שאליהם תפונה, בפירוט המועדים הצפויים.

1.

אסבסט.

2.

חומרים מסוכנים מאוחסנים, לרבות במערכות קירור.

3.

לוחות צמנט מרוכבים.

4.

חומרים מעכבי בעירה ברכיבים בנויים.

5.

חומרי בידוד.

6.

חומרי איטום, כגון זפת.

7.

שיש מלאכותי.

8.

חומרים מסוכנים ברכיבים בנויים העלולים להשתחרר בתהליך ההריסה או בתהליכי טיפול בפסולת, כגון חומרים לחיסון עץ.

1.

עודפי עפר.

2.

אספלט.

3.

בטון ומוצריו, בלוקים, אריחים, קרמיקה, רעפים, אבן.

4.

פסולת אלקטרונית, לרבות פסולת ציוד וסוללות, וכן רכיבים חשמליים ואלקטרוניים המותקנים במבנה, גופי תאורה ונורות להט.

5.

זכוכית.

6.

פלסטיק.

7.

גבס.

8.

עץ ומוצרי עץ.

9.

מתכות ומוצרי מתכת, לרבות קונסטרוקציות פלדה, פרופילי אלומיניום ומתכות אחרות, קורות, דלתות ומעליות.

10.

ריהוט וציוד נייד.

(החל מיום 27.1.2028):