Skip to main content

Regulations1961

Section 84א of תקנות התעבורה, תשכ״א–1961, הסעת נוסעים בשכר.

This section is in חלק ב׳: הדרך והתנועה בה / פרק שני: התנהגות בדרך / סימן י״א: הסעת נוסעים והובלת מטען

84א. הסעת נוסעים בשכר

תיקון: תשל״ז־7, תשמ״ו, תשנ״ב־5, תשנ״ג־4, תשנ״ה־4, תשס״א־2, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־2, תשע״ד־2, תשע״ח־5, תשע״ט־5

לא יסיע אדם ולא ירשה לאחר להסיע נוסעים בשכר או בתמורה אחרת אלא אם כן הוא מסוג המצוין בטור א׳ להלן ובתנאים המצויינים לצידו בטור ב׳:

טור א׳
סוג הרכב
טור ב׳
התנאים
(1) אוטובוס ואוטובוס זעיר ציבוריכאמור בחלק ה׳
(2) מוניתכאמור בחלק ו׳
(3) (א) (נמחק)
(ב) טיולית
(ג) רכב מדברי
(ד) רכב סיור
(ה) רכב בטיחותי
הרכב יעמוד כולו לרשות מזמין ההסעה ולא יגבה שכר מכל נוסע בנפרד
(4) רכב מסוג N1 ורכב מסוג N2 שמוגנו נגד יריהרכב מסיע נוסעים מישראל לאזור או מהאזור לישראל; בפסקה זו, ”אזור“ – יהודה והשומרון
(5) רכב נוסעים פרטיבהסעה שהיא הסעה שיתופית כאמור בתקנה 84ב
(6) אמבולנסבעת שהמוסע בו נזקק להשגחה או טיפול רפואי בזמן הנסיעה.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨תקנות התעבורה, תשכ״א–1961⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring