Regulations1979The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 120א of תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979, הטלת הוצאות.
This section is in פרק יב1: הטלת הוצאות על ידי הרשם
120א. הטלת הוצאות
תיקון: תשע״ו־2
(א)בתום הדיון בהליך המתנהל לפניו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להחליט לחייב בעל דין בתשלום הוצאות לטובת בעל דין אחר.
(ב)החליט רשם ההוצאה לפועל לחייב בעל דין בהוצאות, רשאי הוא לקבוע את סכום ההוצאות לפי שיקול דעתו, בכפוף לאמור בתקנה 120ב.
(ג)ניתן צו להוצאות בהליך, לא ייפגע הצו על ידי כל צו אחר להוצאות שיינתן לאחר מכן שלא בדרך של ערעור על הצו הראשון.
(ד)הרשם יידע את בעלי הדין בדבר זכותם להשמיע את טענותיהם בדבר הטלת ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות.
(ה)בפרק זה –
”הוצאות“ – למעט שכר טרחת עורך דין;
”בעל דין“ – חייב או זוכה.
The text on this page is adapted from the entry תקנות ההוצאה לפועל, תש״ם–1979 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.