חוק2016הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 41 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, איסור הטעיה.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות / סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים
41. איסור הטעיה
(א)לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1)זהות נותן השירותים הפיננסיים;
(2)סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;
(3)הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
(4)מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;
(5)תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;
(6)כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.
(ב)הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.