Law2016The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 41 of חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016, איסור הטעיה.
This section is in פרק ח׳: שמירה על ענייני לקוחות / סימן א׳: שמירה על ענייני לקוחות של נותני שירותים פיננסיים
41. איסור הטעיה
(א)לא יעשה נותן שירותים פיננסיים דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי בעסקה למתן שירותים פיננסיים, והכול במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1)זהות נותן השירותים הפיננסיים;
(2)סוגי השירותים הפיננסיים שבהם נותן השירותים הפיננסיים רשאי לעסוק בהתאם לרישיונו;
(3)הוותק של נותן השירותים הפיננסיים, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
(4)מהותה של העסקה, היקפה, הסייגים לה והתנאים המוקדמים לקיומה;
(5)תקופת ההתקשרות בעסקה ותנאי ביטול העסקה, לרבות התשלומים שיש לשלם בשל ביטולה;
(6)כל התשלומים שעל הלקוח לשלם במסגרת העסקה ושיעורם, לרבות שיעור הריבית המרבי המותר על פי דין.
(ב)הוראות סעיף זה יחולו גם על פרסומת.
The text on this page is adapted from the entry חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.