חוק1957הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 43ב לחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957, גביית היטלי הניקוז האזוריים על ידי הרשות המקומית.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק רביעי: הקמת מפעלי ניקוז
43ב. גביית היטלי הניקוז האזוריים על ידי הרשות המקומית
תיקון: תשכ״ד, תשפ״ב
(א)בתחומה של רשות מקומית שחויבה בתשלום היטל ניקוז אזורי לפי החלטת רשות הניקוז כאמור בסעיף 43א לא תיגבה ארנונת ניקוז; ואולם הרשות המקומית רשאית להטיל על בעלי המקרקעין בשטח הכלול בתחומה, למעט על רשות מקרקעי ישראל, היטל לכיסוי ההוצאות שבשלהן הוטל היטל ניקוז אזורי (להלן – היטל ניקוז לתושב).
(ב)היטל הניקוז לתושב יוטל לפי המבחנים שייקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית והודעה על סכום ההיטל תינתן לחייבים בו במועד ובדרך שייקבעו באותו חוק עזר.
(ג)המבחנים ייקבעו במגמה שבעל מקרקעין שאינו נהנה מפעולת הניקוז או שמפעלו, מיתקניו או מבניו שעל המקרקעין אינם גורמים לפעולת הניקוז – לא יהא חייב בתשלום היטל הניקוז לתושב.
(ד)הרואה את עצמו נפגע על ידי הודעה לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני בית הדין לעניני מים תוך שלושים יום מיום המצאתה.
(ה)היטל ניקוז לתושב ייגבה בדרך שגובים את ארנונת הרכוש המוטלת באותה רשות מקומית, והערר לפי סעיף זה אינו מעכב את הגבייה.
(ו)”בעל מקרקעין“ – לענין סעיף זה, כמשמעותו בסעיף 36(ד).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.