Law1957The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 43ב of חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957, גביית היטלי הניקוז האזוריים על ידי הרשות המקומית.
This section is in פרק רביעי: הקמת מפעלי ניקוז
43ב. גביית היטלי הניקוז האזוריים על ידי הרשות המקומית
תיקון: תשכ״ד, תשפ״ב
(א)בתחומה של רשות מקומית שחויבה בתשלום היטל ניקוז אזורי לפי החלטת רשות הניקוז כאמור בסעיף 43א לא תיגבה ארנונת ניקוז; ואולם הרשות המקומית רשאית להטיל על בעלי המקרקעין בשטח הכלול בתחומה, למעט על רשות מקרקעי ישראל, היטל לכיסוי ההוצאות שבשלהן הוטל היטל ניקוז אזורי (להלן – היטל ניקוז לתושב).
(ב)היטל הניקוז לתושב יוטל לפי המבחנים שייקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית והודעה על סכום ההיטל תינתן לחייבים בו במועד ובדרך שייקבעו באותו חוק עזר.
(ג)המבחנים ייקבעו במגמה שבעל מקרקעין שאינו נהנה מפעולת הניקוז או שמפעלו, מיתקניו או מבניו שעל המקרקעין אינם גורמים לפעולת הניקוז – לא יהא חייב בתשלום היטל הניקוז לתושב.
(ד)הרואה את עצמו נפגע על ידי הודעה לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני בית הדין לעניני מים תוך שלושים יום מיום המצאתה.
(ה)היטל ניקוז לתושב ייגבה בדרך שגובים את ארנונת הרכוש המוטלת באותה רשות מקומית, והערר לפי סעיף זה אינו מעכב את הגבייה.
(ו)”בעל מקרקעין“ – לענין סעיף זה, כמשמעותו בסעיף 36(ד).
The text on this page is adapted from the entry חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.