סעיף 162 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, חובת התשלומים וגובהם.

(א)בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:

(1)גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;

(2)על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;

(3)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו־311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

(ב)השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –

(1)דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד);

(2)דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.