Skip to main content

Law2018

Section 162 of חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018, חובת התשלומים וגובהם.

This section is in חלק ג׳: הליכי חדלות פירעון לגבי יחיד / פרק ח׳: צו לשיקום כלכלי / סימן ב׳: חובת תשלומים

162. חובת התשלומים וגובהם

(א)בית המשפט יטיל על היחיד חובת תשלומים לקופת הנשייה, לפי הוראות אלה:

(1)גובה התשלומים ייקבע על בסיס כושר ההשתכרות של היחיד לאחר שהופחתו ממנו דמי המחיה;

(2)על אף האמור בפסקה (1), לא היה ליחיד תשלום עונשי שאינו בן הפטר לפי סעיף 175(א)(1), רשאי בית המשפט לקבוע כי גובה התשלומים ייקבע כשיעור מכושר השתכרותו של היחיד, גם אם הסכום שייוותר בידו עולה על דמי המחיה, אם מצא כי יהיה בכך כדי לעודד את היחיד להגדיל את הכנסתו;

(3)אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 303 ו־311 לחוק הביטוח הלאומי או מהוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם.

(ב)השר, באישור ועדת החוקה, יקבע הוראות לעניין –

(1)דרך חישוב דמי המחיה (בחלק זה – כללי המחיה בכבוד);

(2)דרך חישוב כושר השתכרותו של היחיד.

The whole textThe contents of the text

The text on this page is adapted from the entry ⁨חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018⁩ in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.

Keep exploring