סעיף 34 לחוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982, הוראות מעבר לגבי תום התחולה.

עם תום תקופת תחולתו של חוק זה יחולו הוראות אלה:

(1)יתרת ניכוי לשמירת ההון תנוכה מההכנסה כשהיא מתואמת בהתאם לאמור בסעיף 3(ד), במשך שלוש שנות מס המתחילות עם תום התחולה, בשלושה שיעורים: בשנה הראשונה – עד שליש ממנה, בשנה השניה – עד שני שלישים ממנה, ובשנה השלישית – היתרה, ובלבד שלא ינוכה בשנת מס אחת שבכל אחת משתי שנות המס הראשונות סכום הפרשה העולה על 50%, ובמוסד כספי כמשמעותו בפסקה (א) להגדרת מוסד כספי – על 20%, מההכנסה החייבת לפני הניכוי על פי חוק זה;

(2)יתרת סכום מוסף תקוזז כשהיא מתואמת בהתאם לאמור בסעיף 5(ג), בתקופה שלא תעלה על שתי שנות מס המתחילות עם תום התחולה, כנגד ההפסדים משנים קודמות, הוצאות המימון והסכומים האינפלציוניים, שיראו אותם כריווח הון ריאלי או שבח ריאלי; נותרה יתרת סכום מוסף לאחר תום שתי שנות מס, היא תצורף להכנסה החייבת;

(3) (א)(לא חל בשנת המס 1985): סכומי התיאום על פי סעיף 14(א) של עלות מלאי עסקי שהוא נכס מוגן שחל עליו הסעיף האמור, שנצברו בתקופת תחולתו של חוק זה, כפי שהיו עם תום התחולה, והמלאי נמכר בתוך שבע שנים מתום התחולה, ייווספו לעלות המלאי לענין קביעת ההכנסה החייבת;

(ב)בבנין שהוצאות בנייתו היו נכס בלתי מוגן בתקופת תחולתו של חוק זה ולאחר תום התחולה הפך לבנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות, ייווספו סכומי התיאום של הוצאות הבניה על פי סעיף 14(ג), שנצברו בתקופת תחולתו של חוק זה, כפי שהיו עם תום התחולה, להכנסתו החייבת בשנת המס שבה הפך לבנין כאמור;

(4) (א) (1)מוסד כספי שפדה לאחר תחולתו של חוק זה מילווה חובה שנקבעה לגבי ההכנסה ממנו שיטה לפריסה ולחיוב במס, יחולו לגבי הריווח החייב במס, בשנת הפדיון, על פי השיטה שנקבעה לגביו, הוראות אלה:

(א)יופחת ממנו סכום השווה לחלק הריווח שנצבר בתקופת תחולתו של חוק זה;

(ב)ייווסף אליו סכום השווה להכנסה שמקורה במילווה שנפדה ואשר הופחת על פי סעיף 10(2) מסכום המילווה שנכלל בנכסים המוגנים, כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שמתחילת שנת המס שבה הופחת לראשונה ועד תום תקופת תחולתו של חוק זה;

(2)הוראות פרט (1) יחולו, בשינויים המחוייבים, בשנת מס שבה המילווה טרם נפדה והמוסד הכספי דיווח על הכנסה החייבת במס על פי שיטה שנקבעה לגביו; ולענין זה יראו את סכום ההכנסה שעליה דיווח בשנת מס פלונית, כריווח החייב במס בשנת הפדיון;

(ב)מבטח שפדה מילוות חובה שההכנסה עליהם חוייבה במס, לאחר תקופת תחולתו של חוק זה, יפחית מסכום הריווח המתחייב במס בשנת הפדיון, סכום השווה לסכום הריווח שנצבר בתקופת תחולתו של חוק זה;

(ג)מוסד כספי או מבטח שמכר מניות שבתקופת תחולתו של חוק זה היו נכס מוגן, יפחית מהריווח ממכירתן סכום השווה לעלות, כפול בשיעור עליית המדד מיום הרכישה או מן היום הקובע, לפי המאוחר, ועד תום תקופת תחולתו של חוק זה, ובלבד שהסכום שיופחת כאמור לא יעלה על סכום הריווח; סכום שהופחת כאמור, יהיה חייב במס בשיעור של 10%;

(5)(לא חל לגבי נכסים בלתי מוגנים בני פחת של נישום שחל עליו בכל תקופת תחולתו של חוק זה לפי סעיף 15(א)(1)(א)): במכירת נכס הון בלתי מוגן לא יחולו הוראות סעיף 90(א) לפקודה ויראו כיום הרכישה של הנכס הנמכר, בידי המוכר, את היום הראשון שלאחר תום תחולתו של חוק זה, ולגבי נכס שנרכש לפני היום הקובע יראו כסכום אינפלציוני נוסף את הסכום האינפלציוני כשהוא מתואם ליום הקובע כאמור בסעיף 8(א).