סעיף 404א לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום.

(א)על אף הוראות חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019 (בסעיף זה – חוק המידע הפלילי), לעניין מסירת מידע מהמרשם הפלילי וקיצור תקופת הרישום יחולו הוראות סעיף זה.

(ב)הורשע נאשם בעבירה מסוג עוון, שאינה עבירה מהעבירות המנויות בסעיף קטן (ג) או בתוספת השנייה, לא יימסר מידע מהמרשם הפלילי על פרט רישום בשל העבירה כאמור אלא לגופים כאמור בסעיף 17(א) לחוק המידע הפלילי או לגופים המפורטים בפרטים 3(3) ו־5(10) שבתוספת הראשונה לחוק האמור, לצורך מילוי תפקידיהם (בסעיף זה – הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי), אם הוטל על הנאשם עונש כמפורט להלן:

(1)עונש שאינו כולל מאסר בפועל;

(2)עונש שאינו עולה על שני חודשי מאסר בפועל;

(3)עונש שאינו עולה על שלושה חודשים מאסר בפועל שבית הדין קבע שחלק ממנו, ירוצה בדרך של עבודה צבאית, ובלבד שהחלק שירוצה בכליאה אינו עולה על חודשיים; בסעיף זה, ”עבודה צבאית“ – כמשמעותה בסעיף 541(3)(א)(1);

(4)עונש שאינו עולה על ארבעה חודשי מאסר בפועל שבית הדין קבע שירוצה כולו בדרך של עבודה צבאית.

(ג)הורשע נאשם בעבירה לפי סעיפים 94 או 94א והוטל עליו עונש כמפורט להלן, יחולו לעניין ההגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי הוראות אלה:

(1)עונש שאינו עולה על שלושה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא לא תחול;

(2)עונש העולה על שלושה חודשים מאסר בפועל ואינו עולה על שישה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה לא תחול, אלא אם כן הורה בית הדין, מטעמים שיירשמו, כי היא תחול;

(3)עונש העולה על שישה חודשי מאסר בפועל – ההגבלה לא תחול.

(ד)תקופת המחיקה כאמור בסעיף 21 לחוק המידע הפלילי, לעניין פרט רישום שחלה לגביו הגבלה על מסירת מידע מהמרשם הפלילי בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או (ג), תהיה חמש שנים ממועד מתן פסק הדין.

(ה)הורשע נאשם בעבירה המנויה בתוספת השנייה לא תהווה העבירה פרט רישום.

(ו)הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד) לא יחולו לעניין נאשם שהוטל עליו עונש מאסר על־תנאי ובשל הרשעתו בעבירה נוספת כמשמעותה בסעיף 32(א), שהיא עבורה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), רשאי בית הדין שהרשיעו כאמור לצוות על הפעלת העונש על־תנאי; בית הדין יציין בפסק הדין כי סעיף זה אינו חל במקרה האמור.