סעיף 440ט לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, ערעור לבית המשפט העליון.

(א)פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים, שניתן בערעור על פסק דין של בית דין צבאי, ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם נתקבלה רשות לכך בפסק הדין, או מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת משנהו.

(ב)לא תינתן רשות לערער אלא בשאלה משפטית שיש בה חשיבות, קשיות או חידוש.

(ג)התקופה להגשת בקשת רשות לערער היא שלושים ימים מיום מתן פסק הדין בערעור, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.

(ד)נשיא בית המשפט העליון או משנהו, רשאים לדון בבקשה לרשות לערער שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך; ניתנה רשות כאמור יחולו לענין חילוט פסק הדין הוראות סעיף 441(א1)(3).

(ה)מבקש, מערער או משיב בהליך לפי סימן זה ייוצג בידי מי שהוא עורך דין ועל ההליך יחולו סדרי הדין החלים על ערעורים פליליים בבית המשפט העליון.

(ו)מי שנתן רשות לערער רשאי אגב כך להורות על דחיית ביצוע גזר הדין; הוגשה בקשה למתן רשות לערער והרשות טרם ניתנה, רשאי נשיא בית המשפט העליון להורות כאמור.

(ז)על אף האמור בכל דין, עורך דין שהוא חייל, המופיע בפני בית המשפט העליון בערעור לפי סעיף זה ילבש מדי צבא וגלימה שחורה.