חוק1955הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 441 לחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, פסק דין חלוט.
הסעיף הזה נמצא תחת חלק ה׳ – הליכי שפיטה / פרק ששי: פסק דין חלוט והקלה בעונש
441. פסק דין חלוט
תיקון: תשמ״ו, תשס״ד
(א)לענין חוק זה, פסק דין חלוט הוא פסק דין שעברה עליו התקופה להגשת ערעור ולא הוגש ערעור, ואם הוגש הערעור – פסק הדין שניתן בערעור. זכות הערעור לפי סעיף 350 אינה מונעת את חילוטו של פסק דין.
(א1)על אף האמור בסעיף קטן (א) יהא פסק דין של בית הדין הצבאי לערעורים חלוט –
(1)בתום התקופה להגשת בקשת רשות לערער – אם לא הוגשה בקשה כזו;
(2)הוגשה בקשת רשות לערער ונדחתה – ביום שבו נדחתה;
(3)ניתנה רשות לערער – בתום התקופה להגשת ערעור אם הערעור לא הוגש.
(א2)כל עוד פסק הדין של בית הדין הצבאי לערעורים אינו חלוט, רשאי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים להורות על דחיית ביצוע גזר הדין.
(ב)(בוטל).
(ג)(בוטל).
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.