תקנות1984הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 1 לתקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984, הגדרות.
1. הגדרות
תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ח־2, תשנ״ט
בתקנות אלה –
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”הצהרה“ – דין וחשבון שמסר מבוטח לפי תקנה 7 לתקנות הגביה;
”השנה השוטפת“ – כמשמעותה בסעיף 345 לחוק;
”שומה“ – השומה הסופית האחרונה לענין הפקודה של ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 345 לחוק, לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה, למעט שומה לפי מיטב שפיטה שנערכה לפי סעיפים 145 או 145א לפקודה – לתקופה של 12 חדשים מיום עריכתה;
”שומה עצמית“ – כמשמעותה בסעיף 145(א) לפקודה של ההכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 345 לחוק, לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי הפקודה;
”תקנות הגביה“ – תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954;
”מקדמה רבעונית“ – מקדמת דמי ביטוח בעד כל רבעון;
”רבעון“ – תקופה של שלושה חדשים רצופים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנת מס.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.