חוק1968הנוסח המחייב הוא זה שפורסם ברשומות, והוא מופיע ברשימת הפרסומים.
סעיף 13 לחוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968, תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות.
הסעיף הזה נמצא תחת פרק א׳ – רישוי עסקים
13. תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות
תיקון: תשל״ד, תשנ״ח־2, תשע״א, תשע״ח־2
(א)דרכי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים והיתרים מזורזים שפקע תקפם או שבוטלו, לרבות חידושם על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק, והאגרות המשתלמות בעד בקשות לרשיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם, וכן האגרות בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן – ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.
(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א), ניתן לקבוע כי משחלפה התקופה שנקבעה לפי חוק זה למתן החלטה לגבי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים או היתרים מזורזים שפקע תוקפם, ולא ניתנה החלטה כאמור, יהיה ניתן לראות את בעל העסק כמי שחודש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק שבבעלותו, לפי חוק זה.
הנוסח בעמוד הזה הותאם מהערך חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968 בספר החוקים הפתוח של ויקיטקסט העברי, שנקרא ב-1 בנובמבר 2026, והוא משותף ברישיון CC BY-SA 4.0.