Law1968The binding text is the one the official gazette published, listed under the publications.
Section 13 of חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968, תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות.
This section is in פרק א׳ – רישוי עסקים
13. תקנות לענין רשיונות, היתרים זמניים, היתרים מזורזים וחוות דעת מקדמיות
תיקון: תשל״ד, תשנ״ח־2, תשע״א, תשע״ח־2
(א)דרכי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים והיתרים מזורזים שפקע תקפם או שבוטלו, לרבות חידושם על יסוד תצהיר מאומת כדין שהגיש בעל העסק, והאגרות המשתלמות בעד בקשות לרשיון, להיתר זמני, להיתר מזורז או לחידושם, וכן האגרות בעד חוות דעת מקדמית והפטור מהן – ייקבעו בתקנות; תקנות אלה יכולות להיות כלליות או לסוגים של עסקים.
(ב)בתקנות לפי סעיף קטן (א), ניתן לקבוע כי משחלפה התקופה שנקבעה לפי חוק זה למתן החלטה לגבי חידושם של רישיונות, היתרים זמניים או היתרים מזורזים שפקע תוקפם, ולא ניתנה החלטה כאמור, יהיה ניתן לראות את בעל העסק כמי שחודש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק שבבעלותו, לפי חוק זה.
The text on this page is adapted from the entry חוק רישוי עסקים, תשכ״ח–1968 in the Open Law Book of Hebrew Wikisource, read on 1 November 2026, and is shared under the CC BY-SA 4.0 licence.