טורקיה עצרה כ-200 חשודים ברשת הונאה, תשעה מהם ישראלים

רשויות החוק בטורקיה עצרו כ-200 בני אדם במבצע ארצי נגד מה שהן מתארות כרשת הונאת השקעות בינלאומית, ולדבריהן תשעה מהעצורים הם אזרחים ישראלים. ynet דיווח ששר המשפטים הטורקי הודיע על מעצר המוני של חשודים בהפעלת הונאת השקעות חוצת גבולות, וכי גורמים טורקיים תיארו אזרחים ישראלים כעומדים בראש הרשת, ובהם אדם שלדבריהם מחזיק בדרכון פורטוגלי. לפי אותו דיווח, בין העצורים גם פלסטיני.

משרד החוץ מסר שהנושא נבדק. "ג'רוזלם פוסט" דיווח שטורקיה טוענת כי אזרחים ישראלים עמדו בראש רשת הונאת השקעות בינלאומית, עם נזק המוערך ב-3 מיליארד דולר.

מה עשתה הרשת לטענת התביעה הטורקית

לפי הודעת פרקליטות המדינה באיסטנבול, שצוטטה ב-N12, את הארגון הפעילו אזרחים ישראלים שמינו מנהלים תפעוליים במדינות שונות. ההודעה תיארה את העומדים בראש הרשת כברוני הונאה. לטענת התביעה, הקבוצה הקימה חברות פיקטיביות, הטעתה משקיעים ולבסוף נטלה את כספם.

עוד נכתב בהודעת התביעה שהרשת נמנעה במכוון מקורבנות ישראלים ואמריקנים. במקום זאת, דיווח N12, היעדים היו אנשים במלזיה, באיחוד האמירויות, ברוסיה, בסינגפור, בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה, באירלנד, בסין, בשווייץ, בבלגיה, בשוודיה ובדרום קוריאה, בין היתר. חוקרים בכמה מדינות מזהים הימנעות מקורבנות במדינות מסוימות כדפוס אופייני להונאות מוקדים, משום שהיא מקטינה את הסיכוי שתלונות יגיעו לרשויות האכיפה התקיפות ביותר.

מודל של מוקדים טלפוניים

N12 תיאר את המבצע כפעולה נגד רשת הונאה הבנויה על מוקדים טלפוניים. במודל הזה, עובדים היושבים מול טלפונים ותסריטי שיחה יוצרים קשר עם אנשים בחו"ל ומציעים להם השקעות במניות, במטבע חוץ, בסחורות או בנכסים דיגיטליים. הקורבנות רואים באתר יתרות שנראות כאילו הן צומחות, מתבקשים להפקיד עוד, ורק כשהם מנסים למשוך מגלים שהכסף נעלם. משטרת ישראל והרגולטורים טיפלו בעבר בתיקים מסוג זה, והמונח שבו משתמשים בסיקור העברי, מוקדים, פירושו פשוט מרכזי שיחות או שירות.

הנתונים לא מסתדרים

הדיווחים מציגים מספרים שונים מאוד להיקף ההונאה הנטענת. ynet, בציטוט דברי שר המשפטים הטורקי, נקב בסכום של יותר מ-3 מיליארד דולר. בסיקור של N12 תואר היקף של 266 מיליון דולר. אף אחד מהדיווחים אינו מסביר את הפער, ולא ברור אם שני הנתונים מתייחסים לאותה מדידה, למשל סך הכספים שעברו דרך הרשת לעומת ההפסדים המיוחסים לקורבנות שזוהו. שני הנתונים מיוחסים לגורמים רשמיים בטורקיה.

יש גם פער קטן יותר במספר הישראלים. N12 דיווח תחילה שלפחות 10 ישראלים נעצרו, ולאחר מכן פרסם תיקון ולפיו מדובר בתשעה. ynet דיווח על תשעה. הודעת שר המשפטים הטורקי, כפי שהובאה ב-ynet, מתייחסת לאותו מספר של תשעה ישראלים מתוך כ-200 עצורים.

למה זה רגיש בין ישראל לטורקיה

מעצר אזרחים ישראלים בטורקיה נושא משקל מעבר לתיק הפלילי. היחסים בין אנקרה לירושלים מתוחים, הייצוג הדיפלומטי הורד בשלבים שונים והיו חילופי דברים חריפים בין שתי הממשלות. תיקים קונסולריים של ישראלים בטורקיה מקבלים בישראל תשומת לב שמעצרים דומים במקומות אחרים לא היו מקבלים. משרד החוץ, שמטפל בסיוע קונסולרי לאזרחים עצורים בחו"ל באמצעות המחלקה הקונסולרית ורשת הנציגויות, מסר רק שהנושא נבדק.

גם הדיווח על חשוד המחזיק בדרכון פורטוגלי מצביע על מאפיין חוזר בתיקים כאלה. אזרחות שנייה, כאן של מדינה החברה באיחוד האירופי, יכולה להשפיע על השאלה אילו קונסוליות מקבלות גישה לעצור ואילו הסדרי הסגרה וסיוע משפטי הדדי חלים.

מה לא נאמר בדיווחים

אף אחד מהדיווחים אינו נוקב בשמות הישראלים העצורים, בגילם או במקום שבו נעצרו בטורקיה. אין מידע אם הוגשו נגדם כתבי אישום, אם בית משפט הורה על מעצרם ואם יש להם ייצוג משפטי. הדיווחים אינם מציינים כמה זמן נמשכה החקירה הטורקית לפני הפשיטות, בכמה מקומות נערכו חיפושים וכמה מבין כ-200 העצורים הם אזרחים טורקים.

עוד לא ברור אם לרשויות אכיפת החוק בישראל יש חקירה מקבילה, אם גורם ישראלי כלשהו עודכן מראש ואם טורקיה ביקשה סיוע ממדינות נוספות שתושביהן מתוארים כקורבנות. בדיווחים אין תגובה מטעם עורכי דינם של החשודים, ובדיווחים שנבדקו כאן לא פורסמו מסמכי בית משפט טורקיים.