אתר ארכיאולוגי · קיסריה

ההיפודרום

מסלול מרוצים באורך 301 מטרים וברוחב 50.3 מטרים, שהונח על החול בין הארמון של הורדוס לים, עם שמונה שערי זינוק בקצה הצפוני.

Carole Raddato from FRANKFURT, Germany / CC BY-SA 2.0 · Wikimedia Commons

משטח המרוצים

301 מ' על 50.3 מ'

הזירה ההרודיאנית, על ציר צפון-דרום

שערי זינוק

8 תאי זינוק

בקשת, בקצה הצפוני

קיצור הזירה

כ-130 מ'

כשהקצה הדרומי הופרד בחומה והפך לאמפיתיאטרון

נחפר

1992–1998

רשות העתיקות, בניהולו של יוסף פורת

בקצרה

כמה זמן להקדיש: כ-30 דקות לזירה עצמה, או שעה יחד עם ארמון השונית שלידה
קיץ, ראשון עד חמישי ושבת: 08:00 עד 17:00
מבוגר: ₪46

ההיפודרום הוא הרצועה הארוכה של חול ומושבי אבן בין התיאטרון הרומי לנמל, וזה המבנה שיוסף בן מתתיהו התכוון אליו כשכתב שהורדוס הקים 'גם אמפיתיאטרון, שיכול להכיל המון רב, וממוקם היטב לתצפית אל הים'. זה לא אמפיתיאטרון במובן הרומי המאוחר, של אליפסה מוקפת מושבים. זה מסלול מרוצים: זירה ישרה באורך של כ-301 מטרים וברוחב 50.3 מטרים, שנסגרת בקשת בקצה הדרומי, עם שערי זינוק בקצה הצפוני והים התיכון ממש ממערב.

זה גם המבנה הגדול שמקבל הכי מעט פרסום בגן הלאומי קיסריה. רוב המבקרים הולכים לכל אורכו בלי לקלוט שהם בתוך משהו, כי הצד המערבי נבלע בים, מושבי האבן נבזזו לאורך מאות שנים, ומה שנשאר נראה בהתחלה כמו שדה ריק עם טיילת לאורך צד אחד. לעמוד בקצה הצפוני ולהסתכל דרומה, כשהקשת סוגרת את הקצה הרחוק, זה המבט היחיד שמבהיר את הגודל.

למבנה היו שני גלגולים. במשך כמאה שנה הוא היה מסלול המרוצים של הורדוס. אחר כך נבנה קרקס גדול יותר ממזרח לעיר, המרוצים עברו לשם, והחלק הדרומי של המבנה הזה הופרד בחומה מעוקלת והפך לזירה לגלדיאטורים, לציד ולקרבות חיות. עד המאה ה-3 גם זה פסק, והשלד התמלא באדמה ובאשפה.

שמות

מבנה אחד, ארבעה שמות ושתי משלחות חפירה

יוסף בן מתתיהו קורא לו אמפיתיאטרון, והמילה הזו עושה צרות מאז. בסוף הרפובליקה ובראשית הקיסרות השתמשו במונח באופן רופף למתחם בידור גדול, ולא דווקא למבנים האליפטיים של הנוהג הרומי המאוחר, כך שהכינוי שלו מתאר מה עשו במקום ולא מה הייתה צורתו. מודדים שעבדו בשביל הבריטים ב-1873 מיפו את התיאטרון ואת הקרקס הגדול ממזרח לעיר, אבל לא מצאו אמפיתיאטרון בכלל, ובשנות ה-50 זיהה אברהם רייפנברג מבנה עגול גדול מצפון-מזרח לעיר, שהתאים למילה אבל לא לתיאור המיקום של יוסף בן מתתיהו. היום מקובל לזהות את המבנה שעל חוף הים כזה שהוא תיאר, על סמך המיקום, הצורה, התיארוך והנוף מהמושבים.

השמות המודרניים שלו שונים כי שתי משלחות חפרו בו. יוסף פורת, שניהל את החפירה של רשות העתיקות, קרא לו הקרקס של הורדוס ופרסם אותו בשם הזה. יוסף פטריך, שחפר באותו מתחם, טען שמבנה בצורת U בגודל כזה, עם שערי זינוק קבועים למרכבות, הוא בעצם אצטדיון שהותאם לשימוש כהיפודרום, וקרא לו היפודרום-אצטדיון. שניהם פרסמו את הוויכוח ב-Journal of Roman Archaeology ב-2001 וב-2003. בעברית המבנה נקרא בדרך כלל ההיפודרום המערבי, כדי להבדיל אותו מהמזרחי.

המחלוקת היא לא רק על מילים. פורת משחזר ספינה מקוטעת, המחסום המרכזי שסביבו רצים בקרקס רומי, ושמונה שערי זינוק בקשת, כך שהצוותים זינקו בצורה רדיאלית, כמו בקירקוס מקסימוס. פטריך קורא את סידור הזינוק כמסלולים מקבילים שרצים אל עמוד הסיבוב הראשון בדרך היוונית, במבנה שמוצאו הלניסטי ולא רומי. הראיות הן מאותן תעלות חפירה; השחזור שנגזר מהן לא.

הקרקס של הורדוס: פורת ורשות העתיקות
היפודרום-אצטדיון: פטריך, ב-Journal of Roman Archaeology
ההיפודרום המערבי: השם המקובל בעברית באתר
אמפיתיאטרון: יוסף בן מתתיהו, וכותבי השלטים שהלכו בעקבותיו

Visitors on the sand floor of Herod's hippodrome at Caesarea, the stone seating to one side

תכנון

משטח מרוצים שהונח על קרקע שהים רק יצר

האתר היה קרקע חדשה. רצועת החול מדרום לנמל נוצרה מהים שפעל מול שוברי הגלים של הורדוס עצמו, והמבנה הוקם עליה, על ציר צפון-דרום, מאבן הכורכר המקומית, וטויח בטיח לבן. מידות הזירה היו 301 מטרים על 50.3 מטרים. רשות הטבע והגנים נותנת מספרים עגולים, 300 מטרים על 50, ומציינת שמשטח החול התאים למרוצי מרכבות.

המושבים נוספו בשלבים. בהתחלה נבנה רק האגף המזרחי, כך שהקהל ישב כשהזירה לפניו והים מאחוריה, פניו מערבה אל אור אחר הצהריים. אחר כך נוספו מושבים בקשת הדרומית, ועוד מאוחר יותר במערב. שתים עשרה שורות מושבים עלו בצד המזרחי מעל קיר נמוך שהרחיק את הקהל מהמסלול: לפי משרד החוץ, גובה הקיר היה קצת יותר ממטר. ההערכות לגבי מספר המקומות משתנות לפי השלב ולפי החוקר. לפי האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, המבנה גדל מכ-7,500 מקומות לכ-12,500; לפי משרד החוץ, מ-8,000 ל-15,000; לפי פטריך, המבנה הגמור הכיל כ-10,000.

שערי הזינוק היו בקצה הצפוני, שמונה בקשת, והמרכבות רצו כקוודריגות רתומות לארבעה סוסים או כביגות רתומות לשניים. הקצה הדרומי היה הקשת, ולכן עמוד הסיבוב שם היה המסוכן.

המיקום של המבנה מכוון בדיוק כמו אופן הבנייה שלו. ארמון השונית, 175 מטרים על 54 מטרים במקום הרחב ביותר, בשני מפלסים, משתרע לאורך הגבול הדרום-מערבי של הזירה, והמרפסת העליונה של הארמון גבלה במסלול המרוצים בפינה הצפון-מזרחית שלה. התיאטרון נמצא כמה מאות מטרים דרומה. הורדוס הציב את שלושת מבני הציבור הגדולים שלו בתוך העיר וליד דלת ביתו, וזה לא היה הנוהג הרומי הרגיל.

The long floor of the hippodrome at Caesarea, running beside the sea

מופעים

מה הוצג כאן, וכמה זה עלה

יוסף בן מתתיהו מתאר את תוכנית הפתיחה בספר ה-16 של "קדמוניות היהודים". לחנוכת העיר הכין הורדוס 'תחרות במוזיקה ומשחקים שנערכים בעירום', לצד 'מספר רב של לוחמים בקרבות יחידים ושל חיות לאותה מטרה', ועוד מרוצי סוסים וסוגי המופעים היקרים יותר שהיו נהוגים אז ברומא. הוא הקדיש את החג לקיסר וציווה לחזור עליו בכל שנה חמישית. לפי יוסף בן מתתיהו, שווי הציוד והקישוטים היה כחמש מאות כיכרות, חלקם מתנה מאשת הקיסר, והקרבות נמשכו לאורך היום והבידור לאורך הלילה.

כלומר, המבנה מעולם לא שימש למטרה אחת. פטריך מונה שלוש תוכניות שהתקיימו בו: אתלטיקה, מרוצי סוסים ומרכבות, ומופעים רומיים בדמות קרבות גלדיאטורים וציד מבוים. השילוב הזה הוא הסיבה שהמינוח שנוי במחלוקת, והוא גם הסיבה שאפשר היה להתאים את המקום מאוחר יותר בלי לבנות אותו מחדש מהיסוד.

שם אחד של מתחרה שרד. בכתובת שנמצאה כאן כתוב 'מוריסמוס הרכב', ומשרד החוץ מביא אותה כחלק מהראיות לכך שהמבנה שימש למרוצים ולא רק למשחקי גלדיאטורים.

פרק אפל יותר שייך לקיסריה, אבל לא בהכרח לזירה הזו. אחרי נפילת ירושלים ציין טיטוס את יום הולדתו של אחיו בקיסריה במשחקים שבהם, כותב יוסף בן מתתיהו, 'מספר אלה שנהרגו בקרבות עם החיות, ונשרפו, ונלחמו זה בזה, עלה על אלפיים וחמש מאות'. הוא לא מציין באיזה מבנה. בקיסריה היו אז תיאטרון והזירה הזו, ושניהם היו יכולים לשמש לכך.

A metal chariot sculpture on the hippodrome floor at Caesarea

הסבה

כשהמרוצים עברו מזרחה, הקצה הדרומי הפך לזירה

מתישהו בסביבות שנת 100 לספירה נבנה בחלק המזרחי של העיר קרקס גדול בהרבה, באורך של יותר מ-412 מטרים וברוחב 90 מטרים, ומרוצי המרכבות עברו אליו. מתי בדיוק, לא ברור: לפי רשות הטבע והגנים המבנה המזרחי נבנה בסוף המאה ה-1 או בתחילת המאה ה-2, ואילו לפי ערך האנציקלופדיה המרוצים נמשכו על חוף הים עד אמצע המאה ה-2 בערך.

מה שקרה אחר כך למבנה הזה ברור למדי בשטח. הוא קוצר בכ-130 מטרים. חומה מעוקלת נבנתה לרוחבו כדי להפריד את החלק הדרומי משאר המבנה, והחלק הזה הפך לאמפיתיאטרון רומי לקרבות גלדיאטורים, לציד מבוים ולקרבות בין חיות בר. רצפת הזירה נחפרה חצי מטר מתחת למשטח המרוצים ההרודיאני, וקיר הפודיום החשוף טויח וצויר. החיות הוחזקו מתחת לזירה, ומכיוון שקירות ההיקף היו נמוכים הם הוגבהו ברשתות כדי להרחיק את החיות מהקהל.

הציורים עברו אופנות. הראשונים הראו חיות מצוירות בקני מידה שונים על רקע צמחייה סכמטית, ובתוכן רגליים תחתונות של אדם שהולך, כנראה מאלף חיות או גלדיאטור. הם הוחלפו בציורים שחיקו חיפוי שיש צבעוני, ואלה הוחלפו בטיח פשוט עם פס אדום. הים עשה את השאר: בגלל רסס המלח והחול שנישא ברוח, הטיח היה צריך תיקון מתמיד.

עד המאה ה-3 יצא האמפיתיאטרון שבחלק הדרומי משימוש. השלד התמלא באדמה ובאשפה, ובתקופה הביזנטית נבנו בו בתים ומתקנים, ביניהם בית מגורים בשני מפלסים עם חצר תחתונה מוקפת עמודים ומזרקה. הסיבה הסבירה ביותר לנטישה היא האמפיתיאטרון הגדול יותר שנבנה מצפון-מזרח לעיר, ומשך את אותו קהל.

היום

מה שרד, מה הים לקח ומה הוחזר

המבנה נחשף בין 1992 ל-1998, בחפירות של רשות העתיקות בניהולו של יוסף פורת, ופטריך חפר באותו מתחם. הדוח הסופי, Caesarea Maritima Volume I: Herod's Circus and Related Buildings, יצא בשני חלקים, אחד על האדריכלות והסטרטיגרפיה ואחד על הממצאים, ושניהם זמינים להורדה בחינם מאתר הפרסומים של הרשות. כותרות הפרקים שלו מסכמות היטב את חיי המבנה: הקרקס הראשוני, שינויים, ההפיכה לאמפיתיאטרון וחידוש הקרקס, ואחר כך השרידים שאחרי הקרקס.

הצד המזרחי והקצה הדרומי המעוגל הם החלקים שהשתמרו הכי טוב. הצד המערבי נהרס ברובו בידי הים, ולכן הזירה נפתחת היום ישר אל החוף ואל הטיילת. רוב מושבי האבן נלקחו לבנייה לאורך מאות השנים, כך שמה שהמבקרים רואים כאזור המושבים הוא הנדבכים התחתונים והפודיום, ולא שורות של מדרגות ישיבה.

ציורי הקיר שמוצגים ליד הזירה הם העתקים. הטיח המקורי נשאר חשוף למזג האוויר, למלח ולחול, וסבל מזה, ולכן הציורים שוחזרו על לוחות והוצבו בסמוך. כדאי לדעת את זה לפני שעומדים מולם: התמונות הן שחזורים נאמנים של מה שנמצא, ולא פני השטח הרומיים ששרדו.

רשות הטבע והגנים מקבצת את הזירה, הציורים המשוחזרים ובית שימוש ציבורי עתיק למתחם אחד, שמגיעים אליו מטיילת החוף שעוברת בין השער הצלבני בצפון לארמון השונית בדרום. הרשות גם משתמשת בזירה, בעיקר בחגים ובחופשות מבית הספר, לאירועי סוסים על הקרקע שבה התקיימו המרוצים.

Rows of stone seating and a retaining wall at Herod's hippodrome, Caesarea

למה לשים לב

מה לא לפספס בהיפודרום

הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.

שערי הזינוק

בקצה הצפוני, שמונה שערים בקשת. איך הצוותים זינקו מהם, בצורה רדיאלית כמו בקירקוס מקסימוס או במסלולים מקבילים בדרך היוונית, זו המחלוקת המרכזית בין שני החופרים של האתר.

המושבים המזרחיים

שתים עשרה שורות מושבים עלו בצד הזה מעל הקיר הנמוך שהפריד בין הקהל למסלול. האגף המזרחי נבנה ראשון, כך שהקהל הראשון ישב עם הפנים מערבה, והים מאחורי המרוצים.

הקצה הדרומי המעוקל

הסיבוב שסגר את המסלול, והחלק של המבנה שהופרד מאוחר יותר בחומה והפך לזירה לגלדיאטורים ולציד. זה גם הקצה שהשתמר הכי טוב.

ציורי החיות

העתקים על לוחות של ציורי הקיר שנמצאו על קיר הפודיום: חיות מצוירות בקני מידה שונים, ובתוכן רגליים תחתונות של אדם שהולך. אי אפשר היה להשאיר את הטיח המקורי בחוץ באוויר המלוח.

הקו שבו הים לקח את הצד המערבי

לזירה כמעט לא נשאר קיר מערבי. הים התיכון לקח אותו, והטיילת המודרנית עוברת היום במקום שבו עמדה שורת המושבים הרחוקה.

בית השימוש הציבורי

מבנה שירותים מהתקופה הביזנטית, שרשות הטבע והגנים מחשיבה כחלק ממתחם ההיפודרום. המושבים עמדו מעל תעלת שטיפה סביב חדר מלבני.

לאורך השנים

ההיפודרום: ציר הזמן

10/9 לפנה"ס
הורדוס חונך את קיסריה בחג של מוזיקה, אתלטיקה, קרבות יחידים, חיות ומרוצי סוסים, שמוקדש לקיסר ושנקבע שיחזור בכל שנה חמישית.
בערך 70 לספירה
טיטוס עורך בקיסריה משחקים ליום הולדתו של אחיו, ולפי יוסף בן מתתיהו מתים בהם יותר מ-2,500 שבויים. הוא לא אומר באיזה מבנה.
בערך 100-150 לספירה
קרקס גדול בהרבה נבנה ממזרח לעיר, יותר מ-412 מ' על 90 מ', ומרוצי המרכבות עוברים אליו. המקורות חלוקים על המועד המדויק.
המאה ה-2 לספירה
המבנה שעל חוף הים מקוצר בכ-130 מ', חומה מעוקלת מפרידה את החלק הדרומי, והחלק הזה הופך לאמפיתיאטרון עם רצפה שנחפרה חצי מטר עמוק יותר.
המאה ה-3 לספירה
האמפיתיאטרון יוצא משימוש. המבנה מתמלא באדמה ובאשפה.
התקופה הביזנטית
בתים ומתקנים נבנים בתוך הזירה הנטושה, ביניהם בית מגורים בשני מפלסים עם חצר מוקפת עמודים ומזרקה.
1873
מודדים בריטים ממפים את התיאטרון ואת הקרקס המזרחי, אבל לא מתעדים אמפיתיאטרון.
שנות ה-50
אברהם רייפנברג מזהה מבנה עגול גדול מצפון-מזרח לעיר, שמתאים למילה אמפיתיאטרון אבל לא לתיאור של יוסף בן מתתיהו.
1992–1998
רשות העתיקות חופרת את המבנה שעל חוף הים בניהולו של יוסף פורת, ומשלחת שנייה בראשות יוסף פטריך עובדת באותו מתחם.
2001–2003
פטריך ופורת מפרסמים ב-Journal of Roman Archaeology שחזורים מתחרים של שערי הזינוק ושל השם הנכון למבנה.
2013–2015
הדוח הסופי יוצא בשני חלקים, כדוחות רשות העתיקות 53 ו-57, ועולה לרשת להורדה בחינם.

מידע מעשי

ביקור בהיפודרום

המיקום של ההיפודרום על המפה — Google Maps Waze OpenStreetMap
OpenFreeMap © OpenMapTiles © OpenStreetMap contributors

איפה

הגן הלאומי קיסריה, על חוף הים בין התיאטרון הרומי לנמל, קיסריה

איזה כרטיס צריך

ההיפודרום נמצא בתוך הגן הלאומי קיסריה ואין לו כרטיס משלו: דמי הכניסה לגן מכסים אותו. הוא נמצא בין התיאטרון הרומי בקצה הדרומי של הגן לנמל בצפון, כך שההליכה אליו קצרה משתי הכניסות.

שעות פתיחה

קיץ, ראשון עד חמישי ושבת: 08:00 עד 17:00מקור
קיץ, שישי וערבי חג: 08:00 עד 16:00מקור
חורף, ראשון עד חמישי ושבת: 08:00 עד 16:00מקור
חורף, שישי וערבי חג: 08:00 עד 15:00מקור
ערבי חג וערב יום כיפור: 08:00 עד 13:00מקור
כניסה אחרונה: שעה לפני שעת הסגירה הרשומהמקור

דמי כניסה

מבוגר: ₪46מקור
ילד: ₪27מקור
סטודנט: ₪39מקור
אזרח ותיק ישראלי: ₪23מקור
קבוצות: ₪39 למבוגר, ₪23 לילדמקור

נגישות

בלי מדרגות. רשות הטבע והגנים מונה את ההיפודרום ואת טיילת החוף שמובילה לנמל בין החלקים הנגישים באתר, לצד אזור התיאטרון, הגן הארכיאולוגי, דגם האתר, ארמון השונית, העיר העתיקה ומרכז המבקרים, ומפרסמת טופס תיאום למבקרים עם מוגבלויות. רצפת הזירה היא חול וחצץ פתוחים ולא ריצוף, ואין בה צל בשום מקום.

במקום

טיילת החוף
ציורי קיר משוחזרים בתצוגה
בית שימוש ציבורי עתיק באותו מתחם
שירותים וחניון בכניסות לגן
מסעדות ובתי קפה בנמל
מותר להכניס כלבים ברצועה ועם זמם, חוץ ממרכז המבקרים

הזמנה מראש

רשות הטבע והגנים מפעילה מערכת הזמנות מקוונת לגן וממליצה להגיע מוקדם בשבתות ובחגים, כשהכניסה לפי המקום הפנוי.

השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.

העמוד הרשמי ב-en.parks.org.il →

מה אנשים היו רוצים לדעת מראש

אל תבלבלו אותו עם ההיפודרום המזרחי. האובליסק שכולם מצלמים שייך לקרקס הגדול בהרבה שבשדות ממזרח ליישוב המודרני, מחוץ לגן הלאומי, ומגיעים אליו בנפרד.
גם אל תבלבלו אותו עם התיאטרון. שלטים ותיאורי סיורים באנגלית קוראים לעתים קרובות לתיאטרון amphitheatre, ולכן מבקרים מחפשים את המבנה הזה במקום הלא נכון.
לכו לאורכו ולא לרוחבו. מהקצה הצפוני, איפה שהיו שערי הזינוק, הקשת בקצה הרחוק נותנת את קנה המידה; כשחוצים באמצע, הזירה נראית כמו חניון עם נוף.
התייחסו ללוחות המצוירים כהעתקים, כי זה מה שהם. הטיח הרומי לא יכול היה לשרוד בחוץ את רסס המלח והחול, ולכן הציורים שוחזרו והוצבו ליד הזירה.
בואו מוקדם או מאוחר. על רצפת הזירה אין צל בכלל, והמושבים שהיו יכולים לתת קצת צל נמצאים בצד המזרחי, שסופג את שמש אחר הצהריים במלואה.
אם הזירה חשובה לכם, בדקו את לוח האירועים. רשות הטבע והגנים עורכת כאן אירועי סוסים בחגים ובחופשות מבית הספר, וזו או הסיבה לבוא או הסיבה לבוא ביום אחר.

המספרים

ההיפודרום במספרים

כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.

מדד	נתון	נכון לתאריך	מקור
הזירה ההרודיאנית	301 מ' על 50.3 מ'	2026	library.biblicalarchaeology.org
שערי זינוק	8 תאי זינוק, בקשת	2026	library.biblicalarchaeology.org
מספר מקומות	מכ-7,500 מקומות לכ-12,500, ככל שנוספו מושבים	2026	library.biblicalarchaeology.org
מספר מקומות, לפי משרד החוץ	8,000 בהתחלה, 15,000 אחרי התוספות של המאה ה-1	2026	jewishvirtuallibrary.org
האורך שאבד בהסבה	כ-130 מ', שהופרדו בחומה מעוקלת	1996	he.wikipedia.org
רצפת האמפיתיאטרון	נחפרה 0.5 מ' מתחת למשטח המרוצים ההרודיאני	2026	library.biblicalarchaeology.org
הקרקס המזרחי שהחליף אותו	באורך של יותר מ-412 מ' וברוחב 90 מ'	2026	library.biblicalarchaeology.org
כניסה לגן	₪46 למבוגר, ₪27 לילד, ₪39 לסטודנט, ₪23 לאזרח ותיק ישראלי	2026	en.parks.org.il

כשאתם כבר כאן

שאר האתרים בקיסריה

כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.

זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

אתר ארכיאולוגי

התיאטרון הרומי בקיסריה

לבנאים של הורדוס לא הייתה צלע גבעה לעבוד איתה, ולכן הם העמידו את המושבים על חצי עיגול של קמרונות, ומאז שפבלו קזאלס ניגן בו בספטמבר 1961 המבנה שוב משמש אולם קונצרטים פעיל.

זאב שטיין / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

אתר ארכיאולוגי

נמל קיסריה (סבסטוס)

שוברי הגלים שאפשרו את קיסריה עדיין שם, חמישה עד שבעה מטרים מתחת לפני הים, והנמל התחיל לשקוע בקרקעית כמעט מיד אחרי שהושלם.

israel zeller ישראל זלר / CC BY 2.5 · Wikimedia Commons

אתר ארכיאולוגי

העיר הצלבנית וחומותיה

לואי התשיעי, מלך צרפת, הקיף כאן בחומה ב-1251 עיר של כ-120 דונם, חלק קטן מהעיר הרומית, וחפר סביבה חפיר יבש שעומקו, לפי מפעיל הגן, 8 עד 10 מטרים עד היום.

כל מה שאפשר לעשות בקיסריה →

מקורות וקריאה נוספת

פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.

רשמירשות הטבע והגניםen.parks.org.il
הגן הלאומי קיסריה
שעות הפתיחה בקיץ ובחורף, הכלל של כניסה אחרונה שעה לפני הסגירה, דמי הכניסה (₪46/₪27/₪39/₪23), רשימת הנגישות שבה מופיע ההיפודרום, כלבים, הזמנות וההמלצה להגיע מוקדם בסופי שבוע
רשמירשות הטבע והגניםparks.org.il
גן לאומי קיסריה (האתר בעברית)
מתחם ההיפודרום: 300 מ' על 50, משטח החול, האגף המזרחי שנבנה ראשון כשהקהל פונה לים, שערי הזינוק בקצה הצפוני, קוודריגות וביגות, החיות שהוחזקו מתחת לזירה, הרשתות מעל הקירות הנמוכים, הציורים ששוחזרו על לוחות, ואירועי הסוסים שנערכים שם
רשמייוסף פורת, IAA Reports 53, רשות העתיקותpublications.iaa.org.il
Caesarea Maritima, Volume I: Herod's Circus and related Buildings, Part 1: Architecture and stratigraphy
הדוח הסופי של חפירות 1992-1998, להורדה בחינם פרק אחרי פרק, עם כותרות השלבים מהקרקס הראשוני, דרך ההפיכה לאמפיתיאטרון ועד השרידים שאחרי הקרקס
רשמייוסף פורת, IAA Reports 57, רשות העתיקותpublications.iaa.org.il
Caesarea Maritima, Volume I: Herod's Circus and Related Buildings, Part 2: The Finds
הכרך המלווה, על כלי החרס, המטבעות, הזכוכית, הפיסול, הכתובות ושרידי בעלי החיים מחפירת הקרקס
רקעBiblical Archaeology Society Librarylibrary.biblicalarchaeology.org
קיסריה, באנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל
המסלול של 301 על 50.3 מ', הספינה המקוטעת, שמונה תאי זינוק בקשת, מושבים במזרח ובדרום עם מספר מקומות שעלה מכ-7,500 לכ-12,500, רצפת הזירה שהונמכה ב-0.5 מ', רצף ציורי הקיר, המעבר לקרקס המזרחי של יותר מ-412 על 90 מ', האמפיתיאטרון שיצא משימוש במאה ה-3, וארמון השונית של 175 על 54 מ'
רקעיוסף פטריך, Journal of Roman Archaeology 14 (2001), 269-283cambridge.org
The carceres of the Herodian hippodrome/stadium at Caesarea Maritima and connections with the Circus Maximus
המבנה שנחשף בין 1992 ל-1998, שעובר במקביל לחוף בין הנמל לתיאטרון, ושימש לאתלטיקה, למרוצי סוסים ומרכבות ולמופעים רומיים
רקעיוסף פורת, Journal of Roman Archaeology 16 (2003), 451-455cambridge.org
Herod's Circus at Caesarea: a response to J. Patrich
שתי משלחות חפרו במבנה; פורת דוחה את המונח היפודרום-אצטדיון וטוען שקרקס היה בעצמו רב-תכליתי
רקעיוסף פטריך, Journal of Roman Archaeology 16 (2003), 456-459cambridge.org
More on the Hippodrome-Stadium of Caesarea Maritima: a response to the comments of Y. Porath
הטיעון של פטריך שמבנה בצורת U בגודל כזה, עם תאי זינוק קבועים, הוא אצטדיון שהותאם כהיפודרום, ושמוצאו הלניסטי
רקעיוסף בן מתתיהו, בתרגום ויסטון, אוניברסיטת שיקגו (Penelope)penelope.uchicago.edu
קדמוניות היהודים, ספר ט"ז
חג החנוכה: תחרויות מוזיקה ומשחקים בעירום, קרבות יחידים וחיות, מרוצי סוסים, ההוצאה של חמש מאות כיכרות, והציווי לחזור על המשחקים בכל שנה חמישית
רקעיוסף בן מתתיהו, בתרגום ויסטון, אוניברסיטת שיקגו (Penelope)penelope.uchicago.edu
מלחמת היהודים, ספר ז'
המשחקים של טיטוס בקיסריה ליום הולדתו של אחיו, שבהם מתו יותר מ-2,500 שבויים, בלי ציון המבנה
רקעJewish Virtual Library, שמביאה את התיאור של משרד החוץjewishvirtuallibrary.org
ארכיאולוגיה בישראל: קיסריה
האמפיתיאטרון על החוף הדרומי: הצד המזרחי והצד הדרומי המעוגל שהשתמרו היטב, הצד המערבי שנהרס בידי הים, הקיר הנמוך סביב הזירה, 8,000 מקומות שגדלו ל-15,000, הכתובת 'מוריסמוס הרכב', הבנייה מחדש במאה ה-2 והארמון בשני מפלסים שנבנה בתוכו מאוחר יותר
רקעויקיפדיה העברית, על פי יוסף פורת ב"קדמוניות" 29 (1996), 93-99he.wikipedia.org
ההיפודרום המערבי
הסקר הבריטי של 1873 שלא מצא אמפיתיאטרון, המבנה העגול של רייפנברג מצפון-מזרח לעיר, הקיצור בכ-130 מ' מאחורי חומה מעוקלת, הנטישה בתחילת המאה ה-3 והבנייה הביזנטית מעליו
רקעברברה מרי דניס ברגין, Cultural and Religious Studies 6:7 (2018), 377-390davidpublisher.com
The Innovative Genius of Herod at Caesarea Maritima
הזירה של 300 על 50.5 מ', שנבנתה מכורכר מתחת לטיח לבן על חול שנערם זה עתה מדרום לנמל, כ-10,000 מקומות לפי פטריך, הזינוק בסגנון יווני לעבר המטה פרימה, והארמון העליון שגבל במבנה בפינה הצפון-מזרחית שלו
רקעקרל רסמוסן, HolyLandPhotosholylandphotos.org
Caesarea Seaside Circus/Hippodrome
שתים עשרה שורות מושבים ששרדו בצד המזרחי מעל הקיר שהפריד בין הקהל לזירה, הקשת בקצה הדרומי, ותמונות של שערי הזינוק

ההיפודרום: שאלות נפוצות

זה היפודרום או אמפיתיאטרון?+

גם וגם, בתקופות שונות, ולכן יש לו את שני השמות. הורדוס בנה מסלול מרוצים, ויוסף בן מתתיהו קרא לו אמפיתיאטרון כי בימיו המילה כיסתה מתחמי בידור גדולים באופן כללי. במאה ה-2 החלק הדרומי באמת הוסב לאמפיתיאטרון לגלדיאטורים ולציד. החופרים עדיין חלוקים על המונח המקצועי הנכון: פורת קורא לו קרקס, ופטריך היפודרום-אצטדיון.

כמה גדול הוא היה?+

הזירה הייתה באורך 301 מטרים וברוחב 50.3 מטרים, עם שמונה שערי זינוק בקצה הצפוני. ההערכות לגבי מספר המקומות שונות: לפי האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל, כ-7,500 מקומות שגדלו לכ-12,500, ולפי משרד החוץ, 8,000 שגדלו ל-15,000.

כאן השליכו נוצרים לחיות?+

כנראה לא במבנה הזה. האמפיתיאטרון שבחלק הדרומי יצא משימוש עד המאה ה-3, לפני הרדיפות שאוסביוס, הבישוף של קיסריה, תיעד בעיר בתחילת המאה ה-4. האמפיתיאטרון הגדול יותר מצפון-מזרח לעיר, שלפי ההערכה משך את הקהל מכאן, הוא המקום הסביר יותר. אוסביוס מתאר הריגות בעיר, אבל אי אפשר לקשור את התיאורים שלו למבנה הזה.

ציורי הקיר מקוריים?+

לא. אלה העתקים על לוחות, שהוצבו ליד המקום שבו נמצאו המקוריים. הטיח הרומי על קיר הפודיום היה חשוף למזג האוויר, לרסס המלח ולחול שנישא ברוח, והלך והתבלה, ולכן הציורים הועתקו והוצגו במקומו. הנושאים נאמנים למקור: חיות בקני מידה שונים בין צמחייה סכמטית, ובתוכן רגליים של אדם שהולך.

צריך כרטיס נפרד?+

לא. ההיפודרום נמצא בתוך הגן הלאומי קיסריה, וכרטיס הגן מכסה אותו: ₪46 למבוגר, ₪27 לילד, ₪39 לסטודנט ו-₪23 לאזרח ותיק ישראלי, לפי רשות הטבע והגנים. בזירה עצמה אין שער או קופה.

כמה זמן זה לוקח?+

כחצי שעה אם הולכים לאורך הזירה וקוראים את השלטים, וכשעה אם משלבים את ארמון השונית, שגובל בה בצד הדרום-מערבי. זה המבנה הגדול המהיר ביותר לביקור בגן, כי אין על מה לטפס ואין חללים פנימיים לעבור בהם.

המקום נגיש לכיסאות גלגלים?+

כן, במובן שרשות הטבע והגנים מונה את ההיפודרום ואת הטיילת לנמל בין החלקים באתר שאין בהם מדרגות. רצפת הזירה היא חול וחצץ ולא ריצוף, כך שכדאי להגיע עם מלווה, ושורות המושבים ששרדו בנויות במדרגות ואינן נגישות. הרשות מפרסמת טופס תיאום למבקרים עם מוגבלויות.

למה חסר צד אחד?+

הים לקח אותו. הצד המזרחי והקצה הדרומי המעוגל הם החלקים שהשתמרו הכי טוב, ואילו הצד המערבי נהרס ברובו בידי הים התיכון, ולכן הזירה נמשכת היום ישר עד טיילת החוף. את רוב מושבי האבן ששרדו את הים פירקו לאורך מאות השנים ולקחו לבנייה.

לאן עברו מרוצי המרכבות?+

מזרחה, לקרקס בחלק המזרחי של העיר, שמידותיו יותר מ-412 מטרים על 90. רשות הטבע והגנים מתארכת את המעבר לסוף המאה ה-1 או לתחילת המאה ה-2; לפי ערך האנציקלופדיה, המרוצים נמשכו על חוף הים עד אמצע המאה ה-2 בערך. כך או כך, המבנה שעל חוף הים איבד את המרוצים ונשאר עם מופעי הדם.

אפשר לראות את דוח החפירה?+

כן, ובחינם. הדוח הסופי של פורת, Caesarea Maritima Volume I: Herod's Circus and Related Buildings, יצא בהוצאת רשות העתיקות בשני חלקים, על האדריכלות והסטרטיגרפיה ועל הממצאים, ושניהם נמצאים באתר הפרסומים של הרשות, פרק אחרי פרק.

עוד באתר

מפלס הכנרת

המדידה של היום מול הקווים האדומים, עם 60 שנות היסטוריה.

חגי ישראל

כל תאריכי החגים, שנים קדימה, בארץ ובחו"ל.

יוקר המחיה בישראל

שכר דירה, קניות בסופר ומשכורות במספרים אמיתיים.

ביטויים חיוניים בעברית

המילים שצריך בשבוע הראשון.