שכונה · תל אביב-יפו
פלורנטין
רשת רחובות של 353 דונם שתוכננה ב-1927 על פרדס בידי יהודים מסלוניקי, נבנתה עם בתי מלאכה בקומת הקרקע ודירות מעליהם, ועדיין מסודרת כך.
Ovedc / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
נבנתה
1927
על פרדס רחב, שהיה אז בתוך תחום השיפוט של יפו
שטח
353 דונם
כ-0.35 קמ"ר, תחומה בארבעה רחובות ותו לא
תושבים
7,620
ספירה מ-2012, בערך פי שניים מהמספר בשנות ההזנחה
כניסה למוזיאון הלח"י
₪20 למבוגר
הדלת היחידה בשכונה שצריך כרטיס כדי לעבור בה; ₪15 בהנחה
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כ-90 דקות ברגל, או חצי יום אם מוסיפים את שוק לוינסקי ואת מוזיאון הלח"י
- השכונה עצמה
- רחוב פתוח בכל שעה; בלי שער ובלי שעת סגירה
- השכונה, ציורי הקיר ושוק לוינסקי
- חינם. אין מה להזמין ואין על מה לקנות כרטיס
פלורנטין היא רשת קטנה של רחובות צרים בדרום תל אביב, שתוכננה ב-1927 על פרדס שהיה אז בתחום השיפוט של יפו, ונבנתה מההתחלה כך שהתעשייה הקלה בקומת הקרקע והבתים מעליה. ההחלטה התכנונית האחת הזאת מסבירה את רוב מה שרואים כאן. הבניינים בני שלוש וארבע קומות, הרחובות ביניהם צרים מדי לתנועה שעוברת בהם, ובגובה המדרכה הדלתות הן של נגריות, רפדיות, סיטונאי בדים ומסגריות, ולא של לובי. השכונה משתרעת על 353 דונם, כשליש קמ"ר.
שווה לדייק על שם מי השכונה נקראת, כי מסתובבות שתי גרסאות. ספרי עיון בעברית ובאנגלית נותנים את השם שלמה פלורנטין, Solomon באנגלית, קבלן מסלוניקי שפיתח את הקרקע עם שותפו דוד אברבנאל. דוד פלורנטין שמופיע בהרבה כתיבה באנגלית הוא כנראה שני האנשים האלה שהתמזגו לאחד. גם התיארוך לא סגור: מקורות בעברית מציינים את ההקמה ב-1927, ואילו לפי מקורות באנגלית הקרקע נקנתה ב-1924, וחוקי הקרקעות העות'מאניים עיכבו את הבנייה עד 1933.
פלורנטין של היום היא רובע לילה ורובע אמנות רחוב שהושתלו על רובע עבודה, והתפרים נראים. העירייה הכריזה כאן ב-1991 על פרויקט התחדשות עירונית שנמשך עד סוף העשור; סדרת הטלוויזיה 'פלורנטין', ששודרה בין 1997 ל-2001, הפכה את השם למוכר לכולם; שכר הדירה היה נמוך, אמנים הגיעו, והקירות התמלאו. אין שער, אין כרטיס ואין מה להזמין. הדלת היחידה שמשלמים כדי לעבור בה היא מוזיאון הלח"י, שבו נורה למוות מפקד המחתרת אברהם שטרן בידי שוטר בריטי ב-1942.
1927
רובע בורגני שנבנה ביפו, ומרד ביפו
הקרקע הגיעה בעקבות אסון ביוון. השריפה הגדולה בסלוניקי ב-1917 החריבה את הרובע היהודי של העיר יחד עם כ-12,000 בתים, וב-1921 ייסדו יהודי סלוניקי את 'חברת ההשקעות סלוניקי-פלשתינה' כדי לבנות קשרי מסחר עם היישובים היהודיים בארץ ישראל. ב-1924 שלחה החברה שליח לקנות קרקע ביפו, מדרום לרחוב הרצל וליד מסילת הרכבת יפו-ירושלים. הגרסה העברית מתארכת את ההקמה ל-1927 ומייחסת אותה לדוד אברבנאל ולקבלן שלמה פלורנטין; הגרסה האנגלית אומרת שחוקי הקרקעות העות'מאניים עיכבו את הבנייה עד 1933.
התוכנית עצמה חד-משמעית. פלורנטין שורטטה כרובע בורגני שמשלב בתי מלאכה, תעשייה זעירה ומסחר עם בנייני מגורים בני שלוש וארבע קומות ברחובות צרים. ב-1933 התירה עיריית יפו חנויות ותעשייה קלה בקומות הקרקע של הבניינים החדשים, וזה נתן לעולים שהגיעו פרנסה וקבע את אופי השכונה לתשעים השנים הבאות. התושבים הראשונים היו יהודים מיוון, פולין, צפון אפריקה, בולגריה, טורקיה ובוכרה, והם לא היו אמידים.
מאחר שפלורנטין הייתה בתחומי יפו, ילדיה למדו במוסדות של תל אביב, ואילו מסי העירייה שלה הלכו לעירייה שלא נתנה לה שירותים. ב-1936, בזמן המרד הערבי, ההסדר הזה קרס: התושבים סירבו לשלם והקימו ועד משלהם שדאג לניקיון הרחובות ולרווחה. הרובע סופח לתל אביב זמן קצר אחרי נפילת יפו במלחמת 1948, כך ששכונה שנבנתה בשנות ה-20 הצטרפה לתל אביב רק בעשור השלישי שלה.
- מזרח: רחוב העלייה. מערב: רחוב אליפלט
- צפון: דרך יפו. דרום: דרך שלמה, דרך סלמה הישנה
- שלוש וארבע קומות, בתי מלאכה בגובה הרחוב, דירות מעליהם
- בתחומי יפו עד 1948, ואז סופחה לתל אביב
ReeveJ / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
מלאכה
רובע בתי המלאכה, והחלקים שנעלמו ממנו
החצי העובד של פלורנטין נמצא במערב ובדרום הרשת, סביב רחוב אברבנאל והסמטאות שיוצאות ממנו, והוא אזור מסחר אמיתי ולא אזור משומר. רהיטים, ריפוד, עץ, בדים ופרזול נמכרים בסיטונאות בידי סוחרים יהודים וערבים, והיום כאן מתנהל הפוך מזה של מבקר: התריסים עולים מוקדם, הסחורה יוצאת למדרכה, והרבה מזה נסגר עד אמצע אחר הצהריים. אחת הסמטאות שם היא סמטת המסור, וזה בערך הכי מילולי ששם רחוב יכול להיות.
המסחר הזה מצטמק מאז סוף שנות ה-60, כשהתושבים המקוריים התחילו לעזוב, והמסחר הזעיר והייצור נכנסו עמוק יותר. עסקי הבגדים והרהיטים ירדו שוב בשנות ההתחדשות של שנות ה-90, כשבתי קפה, גלריות, סטודיו של אמנים וחנויות מעצבים תפסו את החזיתות. עליית הערכים הגיעה גם לשכירויות הישנות: כמה בעלי בתים תבעו דיירים ותיקים שהחזיקו דירות בדמי מפתח, וחלק מהמשפחות עזבו בעקבות זה.
שני אובדנים שכדאי להכיר, כי מבקרים מחפשים אותם. שוק העלייה, בפינת רחוב העלייה ורחוב וולפסון, היה מבנה שוק בסגנון באוהאוס מ-1938; העירייה הרסה את רובו ב-6 באפריל 2012, ובמקומו קם מתחם מגורים בשם Florentin Village, שחלק מהחזית שלו הוכרז לשימור. גן דרויאנוב, הגן בקצה המערבי, נבנה ב-2016 לטובת בית הספר דרויאנוב, וגן אליפלט החליף אותו אחרי מאבק של התושבים.
מה ששרד מהשנים הראשונות הוא ביתי ודתי יותר מאשר מונומנטלי. בית הכנסת אהבת חסד ברחוב אברבנאל 54 עדיין נושא את סגנון הבנייה של השלב המוקדם ביותר של הרובע; הוא נוסד בידי רב השכונה, יצחק ידידיה פרנקל.
קירות
איך הקירות התמלאו, ולמה האמנים עזבו
פלורנטין היא מרכז אמנות הרחוב של תל אביב, והתהליך שבו הפכה לכזה מתועד היטב. מוסכים, קירות קצה ריקים ובניינים חצי נטושים נתנו לדור הראשון של ציירים משטח חופשי בסוף שנות ה-90 ובתחילת שנות ה-2000: ביניהם קלון, שהתחיל לצייר ב-1999 בגיל שש עשרה, Know Hope, זירו סנטס, פומה (אנה מירקין) ועדי סנד. דדה הגיע מאוחר יותר, וגל שני הגיע בסביבות 2008. הרבה מהעבודות הן טקסט ולא תמונה: שירה עברית, קטעים דתיים, וויכוחים בין ציירים שמתנהלים על אותו קיר.
היצירה הבודדת המוכרת ביותר היא ציור הקיר של 'מועדון ה-27' ברחוב חיים בן עטר 3, שצייר ב-2014 ג'ון קיס, לשעבר יונתן קיס-לב, עם איתי פרומין ורומן קוז'וקין. הוא בגודל של כשלושה על עשרה מטרים, ומופיעים בו בריאן ג'ונס, ג'ימי הנדריקס, ג'ניס ג'ופלין, ג'ים מוריסון, ז'אן-מישל בסקיאט, קורט קוביין ואיימי ויינהאוס, שכל אחד מהם מת בגיל עשרים ושבע. ציור קיר בשדרות וושינגטון על רצח יצחק רבין הוא התחנה הקבועה השנייה במסלול הסיורים, אם כי הגרסאות שפורסמו לגבי מתי צויר לא מסכימות.
את המפנה המסחרי נוהגים לתארך ל-2014, כשהאתר האמריקאי Thrillist בחר בפלורנטין כשכונה ההיפסטרית השנייה בעולם, וסיורי הגרפיטי התרבו. ב-2017 החיכוך כבר היה גלוי: 'הארץ' דיווח על קבוצות של חמישה עשר איש שצועדות בסמטאות ועל תושבים שזועמים על כך, וקיר אחד ברחוב אילת ענה לקבוצות הסיור בגסות באותיות שחורות בגובה מטר, שקבוצות הסיור צילמו. הכתבה של טיים אאוט ישראל מ-2018, שנכתבה עם האמנים, טענה שהדור הראשון ברובו עזב, כי המחירים גירשו אותו והוא השתעמם, והשאיר פרפרים ושרבוטים במקום שבו היו פעם העבודות הפוליטיות.
כל זה לא אומר שלא שווה להסתכל על הקירות, אבל זה כן אומר שהציורים מתחלפים כל הזמן, וציור קיר שצולם בשנה שעברה אולי כבר לא שם. האוצרת טל לניר, שהתערוכה שלה מ-2011, 'Inside: אמנות רחוב בתל אביב', הייתה הטיפול המוזיאוני הראשון בנושא, אומרת שמדריכים רבים מעבירים מידע שגוי.
Ovedc / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
לוינסקי
שוק התבלינים בקצה המזרחי
שוק לוינסקי נמצא בקצה המזרחי של השכונה, ברחוב שנקרא על שם הסופר הציוני היהודי-רוסי אלחנן לייב לוינסקי, ושתוכנן בשנות ה-20 כציר המרכזי של התוכנית של יוסף טישלר לנווה שאנן. השוק הקמעונאי לאורך הקטע הצר בין רחוב העלייה לרחוב השוק היה יצירה עירונית מכוונת ולא משהו שצמח מעצמו: אבן הפינה הונחה ב-7 באוגוסט 1961, והשוק נחנך ב-15 במרץ 1964, כדי לרכז במקום אחד את דוכני המזון שהיו פזורים בדרום תל אביב.
הוא אף פעם לא הפך לאולם. רוב הדוכנים המקוריים הפכו לחנויות בעשורים שאחר כך, ולכן לוינסקי נראה היום כרחוב של חזיתות חנויות: תבלינים בתפזורת לפי משקל, פירות יבשים ואגוזים, גבינות, חמוצים, בורקס ומכולות בלקניות, צאצאים של המקצועות שהביאה איתה העלייה מסלוניקי ומהבלקן. מבחינה מעשית זה ההפך משוק הכרמל, קילומטר צפונה: קטן יותר, רגוע יותר, וטוב יותר לקניות לקחת הביתה.
מאז 2020 קטע השוק סגור לרכב, ומ-2022 הסגירה הורחבה מערבה לאורך לוינסקי בין רחוב העלייה לרחוב הרצל. הקצה המזרחי הוא סיפור אחר: הוא נמשך לכיוון התחנה המרכזית הישנה, שהדעיכה הארוכה שלה גררה איתה את הרחובות שמסביב.
- אבן הפינה ב-7 באוגוסט 1961; השוק נפתח ב-15 במרץ 1964
- לאורך רחוב לוינסקי, בין רחוב העלייה לרחוב השוק
- תבלינים, פירות יבשים, אגוזים, גבינות, חמוצים, בורקס, מכולות בלקניות
- מדרחוב מאז 2020, הורחב מערבה עד רחוב הרצל מ-2022
12 בפברואר 1942
בית יאיר: החדר שבו נורה אברהם שטרן
המוזיאון היחיד בפלורנטין נמצא בבניין שבו נהרג מפקד הלח"י. אברהם שטרן, שכונה יאיר, בילה את שבועותיו האחרונים במסתור בחדר על הגג ברחוב מזרחי ב' 8, שנקרא היום רחוב אברהם שטרן, בדירה של חברי הלח"י טובה ומשה סבוראי. ב-12 בפברואר 1942 מצא אותו הבלש הבריטי תומאס ג'יימס וילקין בתוך ארון בגדים. וילקין יצא, הקצין ג'פרי מורטון הגיע, העמיד את שטרן האזוק ליד החלון וירה בו שלוש פעמים מאחור.
הקומה העליונה נשמרה כפי שהייתה. הרהיטים מקוריים ועומדים במקומם המקורי, הארון שבו הסתתר שטרן עדיין שם, חור של קליע נראה במסגרת החלון, ובחדר עצמו מוקרן סרט על ההריגה. הגג נסגר מאוחר יותר ונבנו בו שני חדרי הנצחה, אחד לשטרן ואחד ל-127 לוחמי הלח"י שנפלו במחתרת ואחר כך בצה"ל. בקומה השנייה יש תערוכה על פעולות הארגון; בקומת הקרקע נמצאים משרדי עמותת הלח"י.
חברי הלח"י ניסו להקים מוזיאון בדירה אחרי קום המדינה ולא הצליחו. לוח זיכרון הוצב ב-1953, הבית הועבר מאוחר יותר למשרד הביטחון, והמוזיאון נפתח ב-4 בפברואר 1986. אגף המוזיאונים של המשרד מפרסם את שעות הפתיחה א'-ה' 08:00-16:00, ואת דמי הכניסה: ₪20 למבוגר, ₪15 לבני נוער בגילי 5 עד 18, סטודנטים, אזרחים ותיקים וגמלאי צה"ל, ₪10 לנכי ביטוח לאומי ולנפגעי פעולות איבה, וכניסה חינם למשפחות שכולות.
זה לא מוזיאון ניטרלי, והוא לא מציג את עצמו ככזה. לח"י היה הקטן והבלתי מתפשר ביותר מבין ארגוני המחתרת שלפני קום המדינה, מורשתו עדיין שנויה במחלוקת בישראל, והתערוכה היא הגרסה של העמותה שמנציחה את זכרו.
אחרי החשכה
רובע הברים, והאנשים שגרים מעליו
אותם רחובות צרים שבבוקר עובר בהם המסחר הסיטונאי מתמלאים בלילה בברים. המטבחים מתמלאים מסביבות תשע, הברים מסביבות אחת עשרה, והרעש על המדרכה מתחת לדירות לא שוכך עד עמוק אל תוך השעות הקטנות. שישי בלילה הוא השיא, וזה גם הלילה שבו התחבורה הציבורית הסדירה לא פועלת.
החיכוך שזה יוצר הוא הוויכוח הנוכחי על המקום. אוכלוסייה מקורית מזדקנת, אזור מסחר פעיל, הרבה סטודנטים ושוכרים צעירים, ונהירה לילית של מבקרים, כולם חיים בתוך שליש קמ"ר, והתושבים התארגנו שוב ושוב: על השיטור, על אובדן גן דרויאנוב, על קבוצות הסיור ועל הרעש. באוקטובר 2006, כשהפשיעה עלתה, החלטה לתגבר את המשטרה המקומית בשוטרי מג"ב הוציאה תושבים ופעילים חברתיים להפגנות; היא מעולם לא בוטלה רשמית, אבל מג"ב לא פועל בשכונה מאז.
הרובע הכי מובן כששני החצאים נראים בבת אחת: בשעות הבוקר המאוחרות, כשהמסחר פועל ועדיין מטאטאים את שאריות הלילה הקודם.
למה לשים לב
מה לא לפספס בפלורנטין
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
קיר 'מועדון ה-27', רחוב חיים בן עטר 3
צויר ב-2014 בידי ג'ון קיס עם איתי פרומין ורומן קוז'וקין, בגודל של כשלושה על עשרה מטרים. שבעה מוזיקאים ואמנים שמתו בגיל עשרים ושבע, ועוד דמות שמינית שבדרך כלל מזהים כצייר עצמו.
שוק לוינסקי
רחוב התבלינים והמכולות הבלקניות בקצה המזרחי, שנפתח כשוק עירוני ב-15 במרץ 1964 והוא מדרחוב מאז 2020. מתאים יותר משוק הכרמל לקניות לקחת הביתה.
בית יאיר, רחוב אברהם שטרן 8
הדירה על הגג שבה נורה אברהם שטרן ב-12 בפברואר 1942, שנשמרה עם הרהיטים המקוריים, הארון שבו הסתתר וחור הקליע במסגרת החלון.
בית הכנסת אהבת חסד, רחוב אברבנאל 54
אחד הבניינים הבודדים שעדיין מראים את סגנון הבנייה של השנים הראשונות של הרובע. הוא נוסד בידי רב השכונה, יצחק ידידיה פרנקל.
סמטאות בתי המלאכה שיוצאות מאברבנאל
עץ, ריפוד, מתכת ובדים, שנמכרים בסיטונאות מיחידות בקומת הקרקע מתחת לדירות. סמטת המסור היא הדרך הקצרה ביותר להבין איך השכונה תוכננה.
גן אליפלט
הפארק בקצה המערבי, שהוקם אחרי שתושבים נאבקו נגד אובדן גן דרויאנוב לטובת בניין בית ספר ב-2016. זה השטח הפתוח האמיתי היחיד בשכונה.
לאורך השנים
פלורנטין: ציר הזמן
1917
השריפה הגדולה בסלוניקי מחריבה את הרובע היהודי של העיר, כ-12,000 בתים, ואת הדיור של יותר מ-70,000 בני אדם.
1921
יהודי סלוניקי מייסדים את 'חברת ההשקעות סלוניקי-פלשתינה' כדי לפתח קשרי מסחר עם היישובים היהודיים בארץ ישראל.
1924
שליח החברה קונה קרקע ביפו, מדרום לרחוב הרצל וליד מסילת הרכבת יפו-ירושלים.
1927
לפי הגרסה העברית, דוד אברבנאל והקבלן שלמה פלורנטין מסלוניקי מתכננים את פלורנטין על הפרדס.
1933
עיריית יפו מתירה חנויות ותעשייה קלה בקומות הקרקע של בנייני המגורים החדשים. מקורות באנגלית מתארכים לשנה הזאת את תחילת הבנייה.
1936
בזמן המרד הערבי התושבים מפסיקים לשלם מסים לעיריית יפו ומקימים ועד משלהם שמטפל בניקיון וברווחה.
12 בפברואר 1942
אברהם שטרן, מפקד הלח"י, נמצא בארון בגדים ברחוב מזרחי ב' 8 ונורה למוות בידי הקצין הבריטי ג'פרי מורטון.
1948
פלורנטין מסופחת לתל אביב זמן קצר אחרי נפילת יפו, אחרי שבשני העשורים הראשונים שלה הייתה חלק מיפו.
1961-1964
שוק לוינסקי נבנה כשוק מזון עירוני: אבן הפינה ב-7 באוגוסט 1961, הפתיחה ב-15 במרץ 1964.
סוף שנות ה-60
התושבים המקוריים עוזבים בהמוניהם, ומסחר זעיר וייצור תופסים את החללים שהתפנו.
4 בפברואר 1986
מוזיאון הלח"י נפתח בבניין שבו נהרג שטרן, בניהול אגף המוזיאונים של משרד הביטחון.
1991
עיריית תל אביב מכריזה על פרויקט שיקום שכונות בפלורנטין. הוא נמשך עד סוף העשור, והשקעות פרטיות באות בעקבותיו.
1997-2001
סדרת הטלוויזיה 'פלורנטין' משודרת בערוץ 2 ומקבעת את השכונה בדמיון התל אביבי כצעירה ותוססת.
6 באפריל 2012
העירייה הורסת את רוב שוק העלייה, מבנה שוק בסגנון באוהאוס מ-1938. במקומו נבנה Florentin Village, וחלק מהחזית נשמר.
2014
Thrillist בוחר בפלורנטין כשכונה ההיפסטרית השנייה בעולם; ציור הקיר של 'מועדון ה-27' מצויר; סיורי הגרפיטי מתרבים.
2020-2022
שוק לוינסקי נסגר לרכב, והסגירה מורחבת מערבה לאורך רחוב לוינסקי בין העלייה להרצל.
מידע מעשי
ביקור בפלורנטין
איפה
דרום תל אביב, בין רחוב העלייה (מזרח), רחוב אליפלט (מערב), דרך יפו (צפון) ודרך שלמה, דרך סלמה הישנה (דרום)
איזה כרטיס צריך
פלורנטין לא נמצאת בתוך פארק או מתחם שדורש כרטיס, ואין לה כרטיס משולב. מוזיאון הלח"י גובה תשלום נפרד בכניסה, ושוק לוינסקי הוא רחוב ציבורי.
שעות פתיחה
- השכונה עצמה
- רחוב פתוח בכל שעה; בלי שער ובלי שעת סגירה
- בתי מלאכה וסיטונאים
- מהבוקר המוקדם עד אמצע אחר הצהריים בימי חול, וסגור בשבת
- שוק לוינסקי
- שעות חנויות רגילות ביום, הכי עמוס בשישי בבוקר, סגור בשבת
- מוזיאון הלח"י (בית יאיר)
- א'-ה', 08:00-16:00מקור
- ברים ומסעדות
- המטבחים מסביבות 21:00, הברים מסביבות 23:00, הכי מאוחר בשישי
דמי כניסה
- השכונה, ציורי הקיר ושוק לוינסקי
- חינם. אין מה להזמין ואין על מה לקנות כרטיס
- מוזיאון הלח"י, מבוגר
- ₪20מקור
- מוזיאון הלח"י, בני נוער 5-18, סטודנטים, אזרחים ותיקים, גמלאי צה"ל
- ₪15מקור
- מוזיאון הלח"י, נכי ביטוח לאומי ונפגעי פעולות איבה
- ₪10, וחינם למשפחות שכולותמקור
- סיור מודרך של העירייה, להשוואה
- ₪110 לאדם בסיור של העירייה ברחוב וושינגטון בינואר 2025מקור
נגישות
מישורי לכל אורכו. אין בפלורנטין שום עלייה ואין מדרגות בין חלק אחד שלה לאחר, ולכן היא בין הרובעים הקלים יותר בתל אביב למעבר בכיסא גלגלים. המכשולים נמצאים בגובה הקרקע ולא בשיפוע: המדרכות צרות, אבני השפה גבוהות ולעיתים קרובות בלי הנמכה, וברחובות בתי המלאכה עומדים על המדרכה סחורה, משטחים וקטנועים חונים לאורך כל יום העבודה. קטע שוק לוינסקי סגור לרכב מאז 2020, ולכן הוא החלק הכי קל לתנועה. מוזיאון הלח"י הוא היוצא מן הכלל, ומשמעותי: הדירה המשומרת נמצאת בקומה העליונה של בניין מגורים משנות ה-30, התערוכה פרושה על שלוש קומות, ובעמוד של משרד הביטחון לא מצוין אם יש מעלית, אז מי שלא יכול לעלות במדרגות כדאי שיתקשר ל-073-3534899 לפני שהוא יוצא.
במקום
- ברים, בתי קפה ומסעדות
- חנויות האוכל בשוק לוינסקי
- מוזיאון הלח"י (בתשלום)
- גן אליפלט
- שבילי אופניים
- מעט שירותים ציבוריים
- מעט מאוד חניה
- אין מרכז מבקרים
הזמנה מראש
שום דבר בשכונה לא דורש כרטיס או הזמנה. סיורי אמנות רחוב מופעלים בידי מפעילים פרטיים ולא בידי העירייה, ואיכות ההסבר משתנה מספיק כדי שקריאה עצמאית של הקירות תהיה חלופה סבירה.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-visit.tel-aviv.gov.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- אם המטרה היא להבין את המקום, בואו בשעות הבוקר המאוחרות ולא בלילה. בתי המלאכה, שמסבירים את כל תוכנית הרחובות, פתוחים מהבוקר המוקדם עד אמצע אחר הצהריים בימי חול וסגורים בשבת, כך שביקור בערב מראה חצי שכונה עם תריסים מוגפים.
- אל תתכננו את מוזיאון הלח"י לשישי או לשבת. משרד הביטחון מפרסם את שעות הפתיחה א'-ה' 08:00-16:00, וזה חלון הפתיחה הצר ביותר מכל מה ששווה לראות בדרום תל אביב.
- התייחסו לכל ציור קיר מסוים כזמני. הקירות כאן נצבעים מחדש כל הזמן, גל הסיורים של 2014 עד 2018 האיץ את התחלופה, ותמונה ממדריך או מפוסט בבלוג לא מבטיחה שהעבודה עדיין על הקיר.
- אם הקניות הן תבלינים, פירות יבשים, גבינות או מכולת בלקנית לקחת הביתה, קנו בלוינסקי ולא בשוק הכרמל. לוינסקי קטן יותר, רגוע יותר, מדרחוב מאז 2020, ומכוון למכירה במשקל ולא לנשנושים.
- צאו מהשכונה מערבה או צפונה, לא מזרחה. הקצה המזרחי של רחוב לוינסקי נמשך לכיוון התחנה המרכזית הישנה, והרחובות שמסביב משנים אופי מהר; נווה צדק והים נמצאים בכיוון השני.
- אם אתם מזמינים כאן חדר, קחו בחשבון את הרעש. בפלורנטין יש אזור מסחר פעיל שמתחיל מוקדם ורובע ברים שנגמר מאוחר, בתוך שליש קמ"ר, והם לא משאירים הרבה רווח ביניהם.
המספרים
פלורנטין במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| שטח השכונה | 353 דונם | 2026 | he.wikipedia.org |
| תושבים | 7,620 | 2012 | he.wikipedia.org |
| שיעור התושבים בגילי 25 עד 34 | 33.7% | 2018 | en.wikipedia.org |
| בתים שנהרסו בשריפה בסלוניקי ב-1917 | כ-12,000 | 2026 | en.wikipedia.org |
| מוזיאון הלח"י, כניסה למבוגר | ₪20 | 2026 | mod.gov.il |
| לוחמי לח"י ששמותיהם מופיעים בחדר ההנצחה במוזיאון | 127 | 2026 | he.wikipedia.org |
| גודל ציור הקיר של 'מועדון ה-27' | כ-300 על 1,000 ס"מ | 2014 | en.wikipedia.org |
| סיור רגלי של העירייה ברחוב וושינגטון | ₪110 לאדם | 2025 | timesofisrael.com |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בתל אביב-יפו
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Deror Avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
שכונה
נווה צדק
הרובע שמשפחות יהודיות בנו על החול מחוץ ליפו ב-1887, עשרים ושתיים שנה לפני שתל אביב הייתה קיימת, והיחיד שבו הבתים המקוריים שוקמו ולא נהרסו.
Rakoon / CC0 · Wikimedia Commons
שוק
שוק הכרמל
השוק נפתח ב-1920 על מגרשים שנקנו ברוסיה שבע שנים קודם לכן כהשקעה, בידי משקיעים שברחו מהמהפכה והגיעו לתל אביב בלי שום דבר אחר.
Marsupium / CC0 · Wikimedia Commons
אתר מוכר
העיר הלבנה
מה שאונסק"ו הכריז ב-2003 כאתר מורשת עולמית הוא לא רחוב אחד אלא שלושה אזורים נפרדים בשטח של 140.4 הקטאר, וכ-90 אחוז מהבניינים שבתוכם הם דירות בבעלות פרטית.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיעיריית תל אביב-יפו, אגף התיירותvisit.tel-aviv.gov.ilאתר התיירות הרשמי של תל אביב-יפו
אתר המבקרים של העירייה עצמה, שמשמש כאן כקישור למפעיל; אין בו עמוד ייעודי לפלורנטין, ולכן הפרטים המעשיים בעמוד הזה מגיעים ממשרד הביטחון ומדיווחים בתקשורת
- רשמימשרד הביטחון, אגף המוזיאוניםmod.gov.ilמוזיאון הלח"י, תל אביב
עמוד המפעיל: הכתובת ברחוב אברהם שטרן 8, שעות הפתיחה א'-ה' 08:00-16:00, דמי כניסה ₪20, ₪15 ו-₪10 וכניסה חינם למשפחות שכולות, טלפון 073-3534899, ואולם ההרצאות עם 120 המקומות
- רשמיעמותת הלח"יlehi.org.ilהעמותה להנצחת מורשת לוחמי חירות ישראל
הגוף שמשרדיו נמצאים בקומת הקרקע של בניין המוזיאון, ושמציג את הגרסה של הארגון על עצמו
- כתבותטיים אאוט ישראלtimeout.co.ilThe stain remains: how Florentin went from street-art capital to tourist safari
15 באוגוסט 2018: הדור הראשון של קלון, Know Hope, זירו סנטס, פומה ועדי סנד, קלון שהתחיל ב-1999 בגיל שש עשרה, הדירוג של Thrillist ב-2014 כנקודת המפנה, טל לניר על מדריכים בלי הכשרה ועל התערוכה המוזיאונית שלה מ-2011, והקיר באורך שלושים מטר של קלון ברחוב אילת 59
- כתבותהארץhaaretz.comTel Aviv hipster enclave draws gawkers, and locals are pissed
20 ביוני 2017, משה גלעד: קבוצת סיור של חמישה עשר איש, הקיר ברחוב אילת ששולח את הסיורים לכל הרוחות, והכעס המקומי על תעשיית התיירות בשכונה
- כתבותהארץhaaretz.comWhat brings tourists to Tel Aviv's Florentin neighborhood?
26 בספטמבר 2017, שיר ראובן: דיווח שני ועצמאי על נהירת התיירים בקיץ לאותם רחובות ועל סיורי הגרפיטי שעוברים בהם
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comTel Aviv-Jaffa offers urban tours during January
12 בינואר 2025: תוכנית הסיורים של העירייה, ובה סיור מודרך ברחוב וושינגטון, שמוצג כרחוב הקטן ביותר בעיר, ב-₪110 לאדם
- רקעויקיפדיה העבריתhe.wikipedia.orgפלורנטין
השטח של 353 דונם, ארבעת רחובות הגבול, ההקמה ב-1927 בידי דוד אברבנאל ושלמה פלורנטין, התוכנית שמשלבת מלאכה ומגורים, מרד המסים ב-1936, הסיפוח ב-1948, 7,620 תושבים ב-2012, פרויקט ההתחדשות ב-1991, התביעות על דמי מפתח, ההפגנה נגד מג"ב ב-2006, אהבת חסד באברבנאל 54, הריסת שוק העלייה וגן אליפלט
- רקעויקיפדיה האנגליתen.wikipedia.orgפלורנטין, תל אביב
שלמה פלורנטין (Solomon Florentine) כשם שמאחורי השכונה (בהסתמך על 'אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו' של דוד תדהר, כרך 4, 1950, עמ' 1913), חברת ההשקעות סלוניקי-פלשתינה מ-1921, השריפה ב-1917, הרכישה ב-1924, העיכוב עד 1933, ההחלטה של עיריית יפו על קומות הקרקע וההתפלגות הגילית של התושבים
- רקעויקיפדיה העבריתhe.wikipedia.orgרחוב לוינסקי
הרחוב שנקרא על שם אלחנן לייב לוינסקי ותוכנן בשנות ה-20 בתוכנית של יוסף טישלר, אבן הפינה של השוק ב-7 באוגוסט 1961 וחנוכתו ב-15 במרץ 1964, הפיכת הדוכנים לחנויות, והסגירה לרכב מ-2020 ומ-2022
- רקעויקיפדיה העבריתhe.wikipedia.orgמוזיאון הלח"י
וילקין שמוצא את שטרן בארון ומורטון שיורה בו ב-12 בפברואר 1942, לוח הזיכרון מ-1953, פתיחת המוזיאון ב-4 בפברואר 1986, הרהיטים המשומרים וחור הקליע, וחדר ההנצחה ל-127 לוחמים
- רקעויקיפדיה האנגליתen.wikipedia.orgמוזיאון הלח"י
המוזיאון ברחוב שטרן 8, לשעבר רחוב מזרחי, הדירה השכורה של משפחת סבוראי, וחלוקת התצוגות לפי קומות
- רקעויקיפדיה האנגליתen.wikipedia.orgגרפיטי 'מועדון ה-27' בתל אביב
ציור הקיר ברחוב חיים בן עטר 3, שצייר ב-2014 ג'ון קיס עם איתי פרומין ורומן קוז'וקין, מידותיו ושבע הדמויות שמופיעות בו
פלורנטין: שאלות נפוצות
שווה לבקר בפלורנטין?+
כן, אם מה שמעניין אתכם הוא איך עיר באמת עובדת ולא מונומנטים, כי בפלורנטין כמעט אין כאלה. זה הרובע היחיד בתל אביב שנבנה מההתחלה עם בתי מלאכה בקומת הקרקע ודירות מעליהם, והתוכנית הזאת עדיין ניכרת בכל רחוב. מבקרים שמחפשים אדריכלות משוחזרת ובוטיקים ייהנו יותר בנווה צדק הסמוכה.
יש דמי כניסה לפלורנטין?+
לא. זו שכונת מגורים ומסחר רגילה בלי שער, בלי כרטיס ובלי שעת סגירה, וציורי הקיר ושוק לוינסקי כולם ברחוב הציבורי. הכניסה היחידה בתשלום בשכונה היא מוזיאון הלח"י ברחוב אברהם שטרן 8, שמשרד הביטחון קובע לו מחיר של ₪20 למבוגר ו-₪15 לבני נוער, סטודנטים, אזרחים ותיקים וגמלאי צה"ל.
על שם מי נקראת פלורנטין?+
שלמה פלורנטין, Solomon באנגלית, קבלן שעלה מסלוניקי ופיתח את הקרקע עם שותפו דוד אברבנאל. הרבה כתיבה באנגלית קוראת לו דוד פלורנטין, וזה נראה כמו שני האנשים שהתמזגו לאחד. את הקרקע עצמה קנתה 'חברת ההשקעות סלוניקי-פלשתינה', שייסדו יהודי סלוניקי ב-1921.
מתי נבנתה פלורנטין?+
שתי הגרסאות המקובלות לא מסכימות, והעמוד הזה מביא את שתיהן. מקורות בעברית מתארכים את ההקמה ל-1927, על פרדס מדרום לשכונת המרכז המסחרי. מקורות באנגלית, בעקבות סקירה היסטורית בג'רוזלם פוסט, אומרים שהקרקע נקנתה ב-1924 ושחוקי הקרקעות העות'מאניים עיכבו את הבנייה עד 1933, וזו גם השנה שבה עיריית יפו התירה חנויות ותעשייה קלה בקומות הקרקע.
כמה זמן צריך בפלורנטין?+
כ-90 דקות מספיקות כדי לעבור ברגל ברשת הרחובות, בסמטאות בתי המלאכה שיוצאות מאברבנאל ובציורי הקיר המוכרים ביותר. הוסיפו את שוק לוינסקי ואת מוזיאון הלח"י וזה הופך לחצי יום. השכונה קטנה מספיק כדי לשלב את הביקור בנווה צדק ממערב או בשוק הכרמל מצפון.
איפה אמנות הרחוב בפלורנטין?+
היא פזורה על פני כל רשת הרחובות ולא מרוכזת ברחוב אחד, ולכן הסיורים מתפתלים. שתי הנקודות הקבועות הן ציור הקיר של 'מועדון ה-27' ברחוב חיים בן עטר 3, שצויר ב-2014, וציור הקיר על רצח רבין בשדרות וושינגטון. כל השאר משתנה: הציירים כאן מציירים כל הזמן אחד על הקירות של השני, וההרכב של קיר מסוים מחזיק חודשים ולא שנים.
שווה לצאת לסיור גרפיטי?+
זו שאלה שנויה במחלוקת של ממש בשכונה, ולא 'כן' פשוט. 'הארץ' דיווח ב-2017 על קבוצות סיור שמובלות בסמטאות ועל כעס מקומי על כך, והאוצרת טל לניר אמרה בפומבי שלמדריכים רבים חסרה מומחיות ושהם מעבירים מידע שגוי. הכתבה של טיים אאוט ישראל מ-2018, שנכתבה עם האמנים עצמם, טענה שהסיורים עזרו לדחוק החוצה את הציירים המקוריים. אפשר להסתכל על הקירות בחינם, בלי מדריך.
פלורנטין בטוחה?+
זו שכונה עירונית רגילה ועמוסה במרכז העיר, ואמצעי הזהירות הרגילים בעיר הם הנכונים. ב-2006 הפשיעה עלתה מספיק כדי שתתקבל החלטה לתגבר את המשטרה המקומית בשוטרי מג"ב, ותושבים ופעילים חברתיים הפגינו נגדה; ההחלטה מעולם לא בוטלה רשמית, אבל מג"ב לא פועל שם מאז. הקצה המזרחי, לכיוון התחנה המרכזית הישנה, קשוח יותר בצורה ניכרת משאר השכונה, וזה החלק שכדאי להימנע ממנו אחרי רדת החשכה.
אפשר להסתובב בפלורנטין בכיסא גלגלים?+
הקרקע מישורית לכל אורכה, בלי עליות ובלי מדרגות בין חלקי השכונה, וזה היתרון העיקרי. מנגד, המדרכות צרות, אבני השפה לעיתים קרובות בלי הנמכה, וברחובות בתי המלאכה יש סחורה וקטנועים חונים על המדרכה בשעות העבודה. קטע המדרחוב של שוק לוינסקי הוא החלק הקל ביותר, ומוזיאון הלח"י, שפרוש על שלוש קומות של בניין משנות ה-30, הוא הקשה ביותר.
מה קרה לשוק העלייה?+
רובו נהרס בידי העירייה ב-6 באפריל 2012. זה היה מבנה שוק בסגנון באוהאוס שהוקם ב-1938 בפינת רחוב העלייה ורחוב וולפסון, ובמקומו נבנה מתחם מגורים בשם Florentin Village, וחלק מהחזית המקורית הוכרז לשימור. מבקרים שמחפשים את מבנה השוק עצמו לא ימצאו אותו.