אתר מוכר · תל אביב-יפו
העיר הלבנה
מה שאונסק"ו הכריז ב-2003 כאתר מורשת עולמית הוא לא רחוב אחד אלא שלושה אזורים נפרדים בשטח של 140.4 הקטאר, וכ-90 אחוז מהבניינים שבתוכם הם דירות בבעלות פרטית.
Marsupium / CC0 · Wikimedia Commons
הוכרזה
2003
שלושה אזורים של 140.4 הקטאר בתוך אזור חיץ משותף של 197 הקטאר
מבנים
כ-4,000
הספירה של העירייה לבנייני הסגנון הבינלאומי שנבנו משנות ה-30 ועד 1948
למדו בבאוהאוס
שישה אדריכלים
לפי מחקר של הטכניון מ-2019; ההערכה של איקומוס מ-2003 אומרת תשעה עשר
בשימור
כ-1,000 בניינים
תוכנית השימור 2650ב', שאושרה ב-2008; ב-180 מהם אסור כל שינוי
בקצרה
- כמה זמן להקדיש
- כשעתיים הליכה באחד משלושת האזורים, או חצי יום עם בית ליבלינג ואזור שני
- העיר הלבנה עצמה
- פתוח בכל שעה. אלה רחובות ציבוריים בלי שער, בלי קופה ובלי שעת סגירה
- העיר הלבנה
- בחינם. זה מרכז עיר פעיל ולא אתר עם כרטיסים
העיר הלבנה היא לא בניין ולא רובע מוקף חומה, אלא המרכז הפעיל של תל אביב: כ-4,000 בנייני מגורים בסגנון הבינלאומי, שנבנו בין תחילת שנות ה-30 ל-1948 ומאוכלסים מאז. אונסק"ו הכריז עליה ב-2003 בשם 'העיר הלבנה של תל אביב, התנועה המודרנית', ומה שהוכרז הוא שלושה אזורים עירוניים נפרדים בשטח כולל של 140.4 הקטאר, עטופים באזור חיץ משותף של 197 הקטאר. אין שער, אין קופה ואין שעת סגירה.
כדאי לפרק את שני השמות שלה לפני שמגיעים. 'העיר הלבנה' בא מתערוכה שנערכה במוזיאון תל אביב לאמנות ב-1984 לציון 75 שנה לעיר, באוצרות מיכאל לוין, והכינוי נדבק כל כך חזק שאונסק"ו אימץ אותו כשם האתר עשרים שנה אחר כך. 'באוהאוס' הוא קיצור עממי ולא תיאור: ההערכה של איקומוס שנכתבה לוועדת המורשת העולמית אומרת שתשעה עשר אדריכלים כאן למדו בבאוהאוס, ואילו מחקר מ-2019 של שתי היסטוריוניות מהטכניון מונה תשעה עשר צעירים מארץ ישראל ששהו בבית הספר, שישה מהם אדריכלים. האחרים למדו בפריז, בבריסל, בגנט, בווינה או בברלין, או במשרדים של אריך מנדלסון ולה קורבוזיה.
לכן ביקור הוא הליכה ולא סיור באטרקציה. כמעט כל בניין הוא מגורים פרטיים, והלובים וחדרי המדרגות שמחזיקים את רוב החומר המקורי נמצאים מאחורי דלתות נעולות. היוצא מן הכלל היחיד הוא בית ליבלינג ברחוב אידלסון 29, בניין מ-1936 של דב כרמי שנפתח מחדש ב-2019 כמרכז העיר הלבנה, עם כניסה חופשית, פתוח שישה ימים בשבוע. השאר הוא עבודת רחוב: בחרו אזור אחד ולכו בו לאט.
2003
שלושה אזורים, 140.4 הקטאר וטבעת של מגדלים סביבם
האתר הוא סדרתי, ולכן מבקרים שמחפשים רובע באוהאוס אחד אף פעם לא ממש מוצאים אותו. ההצהרה של אונסק"ו מונה את שלושת החלקים: העיר הלבנה המרכזית, לב העיר ושדרות רוטשילד, ואזור ביאליק. ההערכה של איקומוס קוראת להם אזורים א', ב' ו-ג': אזור א' הוא הרובע המרכזי שעל רשת גדס, בעיקר משנות ה-30 עד תחילת שנות ה-40; אזור ב', לאורך שדרות רוטשילד, נבנה ראשון; אזור ג', סביב כיכר ביאליק, הוא מבחר קטן משנות ה-20 ואילך, עם ארט דקו ובנייה אקלקטית לצד הבניינים הלבנים, שנבחר כי השפה המקומית גובשה שם. השלושה לא נוגעים זה בזה, והם חולקים אזור חיץ אחד.
מתחת לכולם נמצא פטריק גדס. ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, הזמין ממנו את התוכנית, והוא שרטט אותה ב-1925; היא אומצה ב-1927 ואושרה עם תיקונים ב-1938, והיא מכסה רצועה של כ-1.5 על 4 קילומטרים, כ-667 הקטאר. אונסק"ו מכנה אותה המימוש העירוני היחיד שלו בקנה מידה גדול, ומקפיד לומר שזו לא עיר גנים: בניין שעומד בפני עצמו בכל מגרש בתוך גינה, תכסית שלא עולה על שליש מהמגרש, ובניין ציבור או גן במרכז כל גוש מגורים. גדס לא קבע שום סגנון אדריכלי.
הספירות שונות לפי מי שסופר ומתי. בהגשה של ישראל נכתב ש-3,700 בניינים בסגנון הבינלאומי נבנו בין 1931 ל-1948, ומהם נבחרו 1,000 לשימור. איקומוס רשמה ביולי 2002 1,149 בניינים מודרניסטיים שהוכרזו לשימור בשטח המוגש ובאזור החיץ שלו. הנתון הציבורי של העירייה היום הוא כ-4,000. אף אחד מהם לא שגוי; הם מודדים קבוצות שונות.
ישראל טענה לשלושה קריטריונים, ובהם קריטריון (vi), על הרעיון הציוני של מקום חדש לחברה חדשה. האתר הוכרז על סמך שניים: (ii), כסינתזה של מגמות התנועה המודרנית שהותאמו למסורת ולאקלים המקומיים, ו-(iv), כדוגמה יוצאת דופן לתכנון עירוני של תחילת המאה העשרים שהותאם להקשר שלו.
- אזור א': העיר הלבנה המרכזית על רשת גדס, משנות ה-30 עד תחילת שנות ה-40
- אזור ב': שדרות רוטשילד ולב העיר, המוקדם מבין השלושה
- אזור ג': אזור ביאליק, מבחר קטן שכולל בנייני ארט דקו ובנייה אקלקטית
- אזור החיץ: 197 הקטאר שמשותפים לשלושתם, וכבר מוקפים מגדלים
Marsupium / CC0 · Wikimedia Commons
האדריכלים
שישה תלמידי באוהאוס, וכל השאר למדו במקום אחר
איקומוס פירטה את ההכשרה של השמות המובילים בפסקה אחת, וזו הפסקה המועילה ביותר שנכתבה על המקום הזה. אריה שרון, שמואל מסטצ'קין ושלמה ברנשטיין למדו בבאוהאוס. יוסף נויפלד וקרל רובין עבדו עם אריך מנדלסון. סם ברקאי וברנשטיין עבדו במשרד של לה קורבוזיה. זאב רכטר למד בפריז. דב כרמי, גניה אוורבוך ובנימין אנקשטיין למדו בגנט ובבריסל. מנדלסון עצמו עבד בארץ מ-1934 עד 1942, בעיקר בחיפה ובירושלים ולא כאן.
ההיסטוריוניות מהטכניון מרינה אפשטיין-פליאוצ'ט וטליה אברמוביץ', שכתבו ב-Docomomo Journal ב-2019, נותנות מספר מדויק: תשעה עשר צעירים מארץ ישראל שהו בבאוהאוס, ושישה מהם היו אדריכלים. הן מונות את אריה שרון (1900-1984), חנן פרנקל, שלמה ברנשטיין, שמואל מסטצ'קין, מוניו גיתאי וינרויב ואדגר הד, ומציבות את שרון ראשון בפער גדול. הוא נרשם ב-1926 אצל ולטר גרופיוס, נסע למוסקבה עם הנס מאייר ב-1928, וחזר ב-1931 כדי לפתוח משרד משלו. לצד המשפט של איקומוס על תשעה עשר אדריכלים, שתי הגרסאות הן לא אותה טענה, והפער ביניהן הוא כל הוויכוח על התווית.
השמות הגיעו אחרי הבניינים, וזה החלק שרוב הסיורים מדלגים עליו. נתן אלתרמן כתב ב'הארץ' על הלובן של הבניינים החדשים כבר ב-1932, אבל הביטוי הפך לשגור רק עם התערוכה של 1984. ב-1994, לפני כנס על הסגנון הבינלאומי שהתקיים בחסות אונסק"ו והעירייה, סקר ציבורי מצא שמעט תושבים הכירו את המונח 'הסגנון הבינלאומי' ורבים הכירו את 'סגנון הבאוהאוס', והעירייה אימצה את השם העממי. החוקרות מהטכניון מכנות גם את 'העיר הלבנה' וגם את 'עיר הבאוהאוס' מיתוסים שמומצאים מחדש כל הזמן, וטוענות שהמיתוסים יצרו את הכסף ואת הרצון הפוליטי שהצילו את הבניינים. אחרים קוראים את אותו סיפור כתרגיל שיווקי. העמוד הזה לא מכריע בזה.
אקלים
במה הסגנון ויתר כדי להתאים לחוף חם
השפה האדריכלית האירופית הגיעה לכאן ומיד עברה גיזום. איקומוס מונה את השינויים: במקום משטחי זכוכית גדולים באו פתחי סרט קטנים שמתאימים יותר לחום, שוברי שמש חוסמים את השמש הישירה, מרפסות עמוקות עושות את אותה עבודה ובנוסף מעניקות לחזיתות אופי פיסולי, גגות שטוחים מרוצפים ומשמשים לשהייה משותפת, והפינות המעוגלות מזוהות עם מנדלסון. החומר הנפוץ היה בטון מזוין, שנהוג כאן מאז 1912 ואפשר לעבוד איתו גם בלי פועלים מיומנים במיוחד. הקישוט הצטמצם לפרטים פונקציונליים מעובדים: מעקות, אדניות וסוככים.
הבניין היחיד ששינה את הכללים הוא בית אנגל בשדרות רוטשילד 84, בפינת רחוב מזא"ה. זאב רכטר תכנן אותו ב-1933, והוא היה הראשון בארץ שהורם מעל הקרקע על עמודים עומדים חופשיים. רכטר חזר שנה קודם מלימודים בפריז, והביא איתו את לה קורבוזיה ולא את הבאוהאוס. הבית נבנה עבור שרה אנגל (1897-1964), שהגיעה מאנגליה, רצתה בניין טוב להשכרה והתגוררה באחת מהדירות.
כדי לקבל אישור היה צריך להילחם. בהתחלה סירבה העירייה להוציא את הקומה הפתוחה עם העמודים משטח הבנייה המותר; כשהשתכנעה לבסוף, היא המשיכה והתירה את אותה קומת קרקע פתוחה באלפי בניינים מאוחרים יותר. במלחמת העולם השנייה שימשה הקומה הזאת מפקדה בריטית זמנית, ועל הגג היו חדר כושר וגינה משותפת מתחת לפרגולת בטון, כלומר גג שטוח שמנוצל בדיוק כמו שהסגנון התכוון.
- פילוטיס: הבניין מורם על עמודים, לראשונה בבית אנגל ב-1933
- חלונות סרט קטנים ושקועים במקום קירות זכוכית, נגד החום והסנוור
- מרפסות ארוכות ועמוקות, כל אחת מוצלת על ידי זו שמעליה
- גגות שטוחים מרוצפים כמרפסות גג, עם פרגולות, ובבית אנגל גם חדר כושר
- פינות ומרפסות מעוגלות, החותמת של מנדלסון
- בטון מזוין, בשימוש בעיר מאז 1912
Nizzan Cohen / CC BY 4.0 · Wikimedia Commons
שימור
מה מקורי, מה נבנה מחדש, ומה קיבל שתי קומות נוספות
איקומוס מצאה שהאותנטיות של התכנון האדריכלי נשמרה יחסית טוב, והייתה מפורשת לגבי המקומות שבהם היא שרדה: לובי הכניסה, חדרי המדרגות, המעקות, תיבות הדואר מעץ, דלתות הכניסה ודלתות הדירות ומסגרות החלונות לא שונו ברובם. זה ממצא לא נוח למבקר, כי המשמעות שלו היא שהחומר המקורי ביותר נמצא מאחורי דלת הכניסה הנעולה של בניין פרטי. מה שהרחוב נותן הוא נפח הבניינים, המרפסות, הפינות והטיח.
הדבר שרוב האנשים שמים לב אליו ומפרשים לא נכון הוא התוספות על הגגות. חלקן כמעט בלתי נראות; אחרות הן קומה או שתיים נוספות, והן יושבות על בניינים רשומים, בעיקר באזור ב' ובאזור החיץ. בבניינים שבשימור מחמיר הן אסורות, והן לא כשל באכיפה. כ-90 אחוז מהבניינים בשטח שהוגש להכרזה הם בבעלות פרטית, זכויות הבנייה של הבעלים בישראל חזקות, והעירייה מפצה על מגבלות השימור בהעברת זכויות בנייה ובאישור קומות נוספות במקומות אחרים. איקומוס כתבה את זה במפורש: תוספות על הגגות הן אחד ממקורות ההשקעה. בניין משוחזר משנות ה-30 עם קופסה לבנה נסוגה בראשו הוא לא טעות, כך מימנו את השיקום.
נתוני השימור השתנו ככל שהתוכניות הבשילו. בעת ההגשה להכרזה היו בתל אביב כ-1,000 בניינים רשומים, 120 מהם בשימור מחמיר שבו אסור כל שינוי, ו-210 שוחזרו לפי הנחיות השימור בקצב של כ-50 בשנה. תוכנית השימור 2650ב' הופקדה ב-2002 ואושרה ב-2008; בהצהרה העדכנית של אונסק"ו מדובר בכ-1,000 בניינים היסטוריים שבתוכנית, 180 מהם אסור לשנות כלל, וההיתרים מטופלים ביחידת שימור עירונית של שמונה אדריכלים בעלי הכשרה מתאימה.
כיכר דיזנגוף היא הרכיב היחיד ברקמה העירונית המקורית שאונסק"ו מציין כמשונה, וכדאי להכיר את רצף האירועים לפני שעומדים בה. גניה אוורבוך זכתה בתחרות על הכיכר ב-1934 והיא נחנכה ב-1938. ב-1978 נבנתה מחדש בשתי רמות לפי תוכנית של צבי ליסר, עם רחבת הולכי רגל מוגבהת מעל התנועה. הרחבה פורקה מינואר 2017, ועבודות הכבישים בכיכר שבגובה הרחוב הסתיימו ב-2 ביוני 2018. מזרקת אש ומים של יעקב אגם, שהותקנה ב-1986, חזרה ב-2019 בלי הצבע והמנגנון שלה. הכיכר שחוצים היום היא השלישית באותו מקום.
Marsupium / CC0 · Wikimedia Commons
סיכונים
אתר מורשת עולמית שהוא עדיין הדירה של מישהו
ניתוח הסיכונים של איקומוס היה חד: האיום המרכזי נובע מעצם היותו של האתר עיר חיה במרכז מטרופולין, תחת לחץ פיתוח ובפיתוי מתמיד לשנות בניינים, בין שהם רשומים ובין שלא. העיר הלבנה נמצאת כמו בתוך כיס, מוקפת טבעת של מגדלים שכבר שינתה את היחס בינה לבין סביבתה, ואיקומוס המליצה ב-2003 שלא יוקמו עוד בניינים גבוהים באזור א' ובאזור החיץ.
חלק מהכסף הגיע מבחוץ. ב-2015 הסכימו גרמניה והעירייה על תרומה גרמנית של 2.8 מיליון אירו לשימור לאורך עשר שנים, חלקה להקמת מרכז שימור בבית מקס ליבלינג. המרכז נפתח ב-19 בספטמבר 2019. הבניין הוא בית משנת 1936 שהוזמן בידי טוני ומקס ליבלינג ותוכנן על ידי דב כרמי עם המהנדס צבי בראק, ובו בריכת דגים בכניסה, חדר מדרגות מעוצב ומרפסות שקועות; טוני ליבלינג תרמה אותו לעירייה בשנות ה-70. הכניסה חופשית, הגג משמש תצפית, ובקומת הקרקע יש בית קפה, ספרייה וגן אקולוגי.
הסיכון הוא לא רק כלכלי. בלילה של 28 בפברואר 2026 נפל טיל בליסטי איראני ליד בניין מגורים ברחוב יהודה הלוי, בתוך אזור המורשת העולמית. הבניין הרשום ברחוב יהודה הלוי 123, שנבנה בין 1935 ל-1937 לפי תוכנית של מרדכי זברודסקי ויצחק בלקס, נשאר בלי אף חלון, ולדברי האדריכל שלו אינו ראוי למגורים בינתיים; בית הקפה שבקומת הקרקע נהרס. מטפלת, מרי אן ולסקז דה ורה, נהרגה, ויותר מ-24 בני אדם נפצעו. בסך הכול ניזוקו שני בניינים רשומים. רוב האזור לא נפגע, אבל כדאי לבדוק כל כתובת ברשימת ההליכה שלכם לפני שיוצאים.
Marsupium / CC0 · Wikimedia Commons
למה לשים לב
מה לא לפספס בעיר הלבנה
הפרטים ששווה להכיר עוד לפני שעומדים מולם.
בית ליבלינג, רחוב אידלסון 29
הבניין הציבורי היחיד במכלול שמאפשר לחוות את הסגנון הבינלאומי מבפנים: בניין משנת 1936 של דב כרמי והמהנדס צבי בראק, ששוחזר כמרכז העיר הלבנה והכניסה אליו חופשית. קומת הגג משמשת תצפית על האזור.
בית אנגל, שדרות רוטשילד 84
הבניין של זאב רכטר מ-1933 בפינת רחוב מזא"ה, הראשון בארץ שהוקם על עמודים חופשיים. על קומת הקרקע הפתוחה התנהל מאבק מול העירייה, ואחר כך היא שוכפלה באלפי בניינים מאוחרים יותר.
כיכר דיזנגוף
גניה אוורבוך זכתה בתחרות על הכיכר ב-1934 והיא נפתחה ב-1938, מוקפת חזיתות לבנות מעוגלות. ב-1978 היא הועלתה על רחבת הולכי רגל מוגבהת, וב-2 ביוני 2018 הסתיימו העבודות שהחזירו אותה לגובה הרחוב, כך שהכיכר שמתחת לרגליכם היא הגרסה השלישית.
כיכר ביאליק ואזור ג'
הקטן מבין שלושת האזורים שהוכרזו, והמקום שבו התגבשה השפה האדריכלית המקומית. בין הבניינים הלבנים עומדים בנייני ארט דקו ובנייה אקלקטית, ולפי העירייה יש סביב הכיכר חמישה בתי תרבות, ובית ליבלינג בכללם.
שדרות רוטשילד, אזור ב'
המוקדם מבין שלושת האזורים, שנבנה בתחילת שנות ה-30, והמקום הכי טוב לראות בו תוספות גג בפעולה: כמה בניינים רשומים לאורכו נושאים קומה או שתיים נוספות שאושרו בתמורה לשימור במקומות אחרים.
גינות הבלוקים
גדס הציב במרכז כל בלוק מגורים בניין ציבורי או גינה, וגינות פנימיות רבות כאלה שרדו מאחורי החזיתות הפונות לרחוב. בבית ליבלינג מקיימים סיורים בגינות האלה; כמה מהן משותפות בפועל רק לדיירי הבלוק.
לאורך השנים
העיר הלבנה: ציר הזמן
1925 עד 1927
פטריק גדס מתכנן את תוכנית האב לתל אביב לבקשת ראש העיר מאיר דיזנגוף; התוכנית אומצה ב-1927 ואושרה עם תיקונים ב-1938.
1931
אריה שרון חוזר מהבאוהאוס ומהמשרד של האנס מאייר בברלין ופותח משרד משלו; הוא המשפיע ביותר מבין ששת האדריכלים בוגרי הבאוהאוס שהתיישבו בארץ.
1932
נתן אלתרמן כותב ב'הארץ' על הלובן של העיר החדשה, עשרות שנים לפני ש'העיר הלבנה' הופכת לשמה הרשמי.
1933
בית אנגל נבנה בשדרות רוטשילד 84, הבניין הראשון בארץ על עמודים חופשיים; הבאוהאוס נסגר בברלין, והעלייה מגרמניה מואצת.
1934
גניה אוורבוך זוכה בתחרות על הכיכר בצומת הרחובות דיזנגוף, פינסקר וריינס. הכיכר נחנכת ב-1938.
1935
בניין המשרדים בית הדר מכניס לשימוש שלד פלדה, וכך קל יותר לבנות קומת קרקע פתוחה.
1931 עד 1948
תיק ההגשה המאוחר של ישראל מונה 3,700 בנייני סגנון בינלאומי שנבנו בתקופה הזאת, ומהם נבחרו 1,000 לשימור.
1978
כיכר דיזנגוף נבנית מחדש בשתי רמות לפי תוכנית של צבי ליסר, עם רחבת הולכי רגל מוגבהת מעל התנועה.
1984
מיכאל לוין אוצר במוזיאון תל אביב לאמנות את התערוכה 'העיר הלבנה, אדריכלות הסגנון הבינלאומי בישראל' לרגל 75 שנה לעיר. השם נקלט.
1994
מתקיים כנס על הסגנון הבינלאומי בחסות אונסק"ו והעירייה; סקר בקרב הציבור מגלה שרוב התושבים מכירים את המונח 'סגנון באוהאוס' ומעטים מכירים את 'הסגנון הבינלאומי'.
1996
העיר הלבנה נכנסת לרשימת האתרים בסכנה של World Monuments Fund.
28 בינואר 2002
בקשת ההכרזה של ישראל מתקבלת במרכז המורשת העולמית; תוכנית השימור 2650ב' מופקדת באותה שנה, ובחודש יולי משלחת של איקומוס בוחנת את העיר.
2003
העיר הלבנה של תל אביב נרשמת ברשימת המורשת העולמית על סמך קריטריונים (ii) ו-(iv): שלושה אזורים בשטח של 140.4 הקטאר עם אזור חיץ של 197 הקטאר.
2008
תוכנית השימור 2650ב' מאושרת, והיא חלה על כ-1,000 בניינים היסטוריים, ו-180 מהם אסור לשנות כלל.
2015
גרמניה והעירייה מסכימות על תרומה של 2.8 מיליון אירו לאורך עשר שנים לשימור, ובכלל זה מרכז שימור בבית מקס ליבלינג.
2017 עד 2018
הרחבה המוגבהת בכיכר דיזנגוף נהרסת והכיכר חוזרת לגובה הרחוב, ועבודות הכבישים מסתיימות ב-2 ביוני 2018.
19 בספטמבר 2019
בית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה, נפתח ברחוב אידלסון 29 כפרויקט ישראלי-גרמני, והכניסה אליו חופשית.
28 בפברואר 2026
טיל בליסטי איראני נופל ליד בניין מגורים ברחוב יהודה הלוי, פוגע בשני בניינים רשומים באזור המורשת העולמית והורג אישה אחת.
מידע מעשי
ביקור בעיר הלבנה
איפה
שלושת האזורים הרשומים נמתחים במרכז תל אביב-יפו: שדרות רוטשילד ולב העיר, האזור המרכזי סביב כיכר דיזנגוף, ואזור כיכר ביאליק. בית ליבלינג, הבניין היחיד הפתוח לציבור, נמצא ברחוב אידלסון 29.
איזה כרטיס צריך
האתר הזה לא נמצא בתוך פארק עם כניסה בכרטיס, ואין כרטיס משולב, כי אין מה לשלב. כ-90 אחוז מהבניינים בשטח שהוכרז הם דירות ומשרדים בבעלות פרטית, ולמבקר אין זכות כניסה לאף אחד מהם. כל מה שיש לו מחיר כניסה כאן הוא מוסד נפרד עם שעות משלו.
שעות פתיחה
- העיר הלבנה עצמה
- פתוח בכל שעה. אלה רחובות ציבוריים בלי שער, בלי קופה ובלי שעת סגירהמקור
- בית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה
- ראשון עד חמישי 08:00-19:00, שישי 08:00-15:00, שבת 09:00-16:00מקור
- בית ליבלינג, שעות שפורסמו קודם
- בדפים הישנים יותר של המרכז באתר whitecitycenter.org עדיין מופיעות השעות ראשון עד חמישי 08:00-17:00, שישי 08:00-14:00 ושבת 10:00-16:00. אם הביקור תלוי בשעה, התקשרו ל-073-3842650מקור
- סיור הבית בעיר הלבנה
- בשבתות ב-12:00, כשעה, בעברית, מרחוב אידלסון 29מקור
דמי כניסה
- העיר הלבנה
- בחינם. זה מרכז עיר פעיל ולא אתר עם כרטיסיםמקור
- בית ליבלינג
- כניסה חופשית, לפי הדף של העירייה עצמה על המרכזמקור
- סיור מודרך בבית ליבלינג
- ₪40 לכרטיס, בקנייה דרך דף האירועים של המרכזמקור
- סיורים לקבוצות וסיורים פרטיים
- המחיר נקבע לפי פנייה במייל למנהל האירוח של המרכז; הסיורים באנגלית ונמשכים כ-90 דקותמקור
נגישות
הקרקע שטוחה, וזו הבשורה הטובה, אבל המדרכות הן הבעיה: צרות, לא אחידות ולעיתים קרובות חסומות בגלל מכוניות חונות, ישיבה של בתי קפה ועבודות בנייה. במכלול עצמו אין כרטיסים ואין צוות, ולכן אין למי לפנות לעזרה ברחוב. הפנים של הבניינים פרטיים והלובי שלהם בקצה מדרגות. בית ליבלינג הוא היוצא מן הכלל, והותאם בקפידה: מעלית חיצונית מגיעה לכל קומה ולכל תצוגה, הרמפה אליו נמצאת ליד הכניסה הראשית, דלפק הקבלה מונמך ומשאיל אייפדים עם אוזניות, ובקומת הקרקע יש שירותי נכים מאובזרים במלואם. הצהרת הנגישות שלו כנה לגבי המגבלה: בגלל אילוצי השימור נשארו כמה חדרים עם רוחב מעבר של 60 עד 70 ס"מ בלבד, שקשה להיכנס אליהם ולצאת מהם בכיסא גלגלים. אין לבניין חניון ואין לו מקומות חניה נגישים משלו, והוא מפנה נהגים לחניוני בצלאל או פינסקר הסמוכים. רכז הנגישות שלו, ליאב לוי, עונה בטלפונים 03-7431025 ו-054-2334026 ויעץ על הדרך הנגישה ביותר להגיע.
במקום
- בית קפה, ספרייה וחנות בבית ליבלינג
- מרפסת גג שמשמשת תצפית על האזור
- גן אקולוגי בבית ליבלינג
- אפליקציית שמע חינמית לביקור עצמאי בבניין
- שירותים נגישים בבית ליבלינג, בקומת הקרקע
- ספסלים וצל לאורך השדרות
- אין מרכז מבקרים, שירותים או שמירת חפצים במכלול עצמו
- חניוני בצלאל ופינסקר, עם הנחה בחניה למבקרים בבית ליבלינג
הזמנה מראש
אין צורך להזמין מקום כדי ללכת ברחובות. בית ליבלינג מוכר את הסיורים שלו לפי תאריך בדפי האירועים שלו, ב-₪40 לסיור הבית בשבת, ומקבל הזמנות לקבוצות במייל; המדריכים שלו הם אדריכלים ואורבניסטים. מרכז באוהאוס, מרכז תיעוד והוצאה לאור עצמאי שהוקם ב-2000, מקיים אף הוא סיורים רגליים בכמה שפות שיוצאים מרחוב דיזנגוף; כדאי לבדוק מולו את השעות והמחירים העדכניים.
השעות והמחירים מופיעים כפי שהמפעיל מפרסם אותם, והם משתנים בלי הרבה התראה, במיוחד סביב שבתות וחגים. לפני שיוצאים, כדאי לבדוק בעמוד של המפעיל עצמו.
העמוד הרשמי ב-tel-aviv.gov.il →מה אנשים היו רוצים לדעת מראש
- אל תבואו לחפש רובע באוהאוס שאפשר להיכנס אליו. העיר הלבנה היא שלושה אזורים נפרדים של רחובות מגורים רגילים, והלובים, חדרי המדרגות ותיבות הדואר שמחזיקים את רוב החומר המקורי נמצאים מאחורי דלתות נעולות. בית ליבלינג ברחוב אידלסון 29 הוא החלל הפנימי היחיד הפתוח לציבור.
- הטעות השנייה היא לצפות ללבן. הטיח הופך לאפור ולשחור פיחם בחוף לח, ורק הבניינים המשוחזרים נראים כמו בתמונות. הבניין שליד שיפוץ מבהיק הוא בדרך כלל אותו בניין לפני שהגיע תורו.
- קופסת הזכוכית או הקופסה הלבנה שעל הגג היא לא ונדליזם. לבעלים יש זכויות בנייה חזקות, ולכן קומות נוספות והעברת זכויות בנייה הם מה שמממן את השימור בבניינים בבעלות פרטית, ואיקומוס רשמה את התוספות על הגגות כאחד ממקורות ההשקעה.
- בחרו אזור אחד במקום לנסות לראות הכול. שדרות רוטשילד ולב העיר הם מסלול הליכה אחד, הרחובות סביב כיכר דיזנגוף הם שני, וכיכר ביאליק שלישי; הם לא מתחברים, וההליכה ביניהם גוזלת את כל אחר הצהריים.
- בואו מוקדם או מאוחר. בשדרות יש צל אמיתי, וברחובות המגורים שביניהן כמעט אין, והמרפסות שבגללן שווה להסתכל על החזיתות נראות הכי טוב בשמש נמוכה.
- שבת דורשת תכנון. בית ליבלינג פתוח בשבת ומקיים בצהריים את סיור הבית שלו, אבל התחבורה הציבורית הסדירה, כולל הרכבת הקלה, לא פועלת, אז תחשבו על הדרך הביתה עוד לפני ערב שבת.
המספרים
העיר הלבנה במספרים
כל נתון מציין את השנה שאליה הוא שייך ומקשר למקור שממנו נלקח.
| מדד | נתון | נכון לתאריך | מקור |
|---|---|---|---|
| השטח שהוכרז | 140.4 הקטאר בשלושה אזורים | 2003 | whc.unesco.org |
| אזור חיץ | 197 הקטאר, משותפים לשלושת האזורים | 2003 | whc.unesco.org |
| בנייני הסגנון הבינלאומי | כ-4,000 | 2026 | tel-aviv.gov.il |
| נבנו בין 1931 ל-1948, לפי תיק ההגשה | 3,700, מהם נבחרו 1,000 לשימור | 2003 | whc.unesco.org |
| בניינים שאסור לשנות בהם דבר | 180 לפי תוכנית 2650ב' | 2026 | whc.unesco.org |
| החלק משטח האתר שנמצא בבעלות פרטית | כ-90 אחוז | 2003 | whc.unesco.org |
| אדריכלים שלמדו בבאוהאוס | שישה, מתוך תשעה עשר אנשים מארץ ישראל ששהו שם | 2019 | docomomojournal.com |
| סיור מודרך בבית ליבלינג | ₪40 | 2026 | lieblinghaus.org |
כשאתם כבר כאן
שאר האתרים בתל אביב-יפו
כל שאר האתרים ביעד הזה שיש להם עמוד משלהם.
Rakoon / CC0 · Wikimedia Commons
שוק
שוק הכרמל
השוק נפתח ב-1920 על מגרשים שנקנו ברוסיה שבע שנים קודם לכן כהשקעה, בידי משקיעים שברחו מהמהפכה והגיעו לתל אביב בלי שום דבר אחר.
Deror Avi / CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons
שכונה
נווה צדק
הרובע שמשפחות יהודיות בנו על החול מחוץ ליפו ב-1887, עשרים ושתיים שנה לפני שתל אביב הייתה קיימת, והיחיד שבו הבתים המקוריים שוקמו ולא נהרסו.
Talmoryair / CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons
מוזיאון
מוזיאון תל אביב לאמנות
מוזיאון האמנות הראשון של ישראל, שנפתח ב-1932 בביתו של ראש העיר, פרוש היום על שלושה בניינים בשתי כתובות ובנוי סביב אטריום בטון בגובה 26.5 מטר שנקרא 'נפילת האור'.
מקורות וקריאה נוספת
פתחנו ובדקנו כל קישור כאן בזמן כתיבת העמוד. הודעות רשמיות מסומנות ככאלה: זו הגרסה של הגורם עצמו, לא גרסה עצמאית.
- רשמיעיריית תל אביב-יפוtel-aviv.gov.ilהעיר הלבנה
הנתון של העירייה על כ-4,000 בנייני סגנון בינלאומי משנות ה-30 עד 1948, והתיאור שלה של פרויקט בית ליבלינג.
- רשמיעיריית תל אביב-יפוtel-aviv.gov.ilבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה
כניסה חופשית, הבניין משנת 1936 של דב כרמי והמהנדס צבי בראק, מתנת הבניין של טוני ליבלינג בשנות ה-70, הפתיחה ב-19 בספטמבר 2019, הגג המשמש תצפית וחמשת בתי התרבות בכיכר ביאליק.
- רשמיבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנהlieblinghaus.orgבית ליבלינג: שעות פתיחה, כתובת ויצירת קשר
שעות הפתיחה העדכניות שמפרסם המרכז, הכתובת שלו ברחוב אידלסון 29, מספר הטלפון והנחה בחניה למבקרים.
- רשמיבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנהlieblinghaus.orgסיור הבית בעיר הלבנה
הסיור בשבת ב-12:00, משכו של שעה ומחיר הכרטיס, ₪40.
- רשמיבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנהlieblinghaus.orgסיורים מבית ליבלינג
סיורי ההליכה העירוניים באנגלית, משכם של 90 דקות, גינות הבלוקים שבמסלול והזמנת קבוצות במייל.
- רשמיבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנהlieblinghaus.orgהצהרת נגישות
המעלית החיצונית, הרמפה, דלפק הקבלה המונמך, השירותים הנגישים, החדרים ברוחב של 60 עד 70 ס"מ בלבד, העדר חניה ופרטי הקשר של רכז הנגישות.
- רשמיבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנהwhitecitycenter.orgמרכז העיר הלבנה: האתר הקודם, שעות וכניסה חופשית
שעות הפתיחה הישנות שפרסם המרכז, שונות מהעדכניות, וההצהרה שלו על כניסה חופשית.
- כתבותטיימס אוף ישראלtimesofisrael.comHistoric Tel Aviv Bauhaus building damaged by Iran missile explosion
הפגיעה ב-28 בפברואר 2026, הבניין ברחוב יהודה הלוי 123, האדריכלים שלו והתאריכים, מותה של מרי אן ולסקז דה ורה ובית הקפה שנהרס בקומת הקרקע.
- רקעמרכז המורשת העולמית של אונסק"וwhc.unesco.orgWhite City of Tel-Aviv, the Modern Movement: statement of Outstanding Universal Value
שלושת האזורים שהוכרזו, קריטריונים (ii) ו-(iv), תוכנית גדס מ-1925 עד 1927, תוכנית השימור 2650ב' עם כ-1,000 בניינים ו-180 בשימור מחמיר, וההערה על תוספות הגג.
- רקעאיקומוס, עבור ועדת המורשת העולמית של אונסק"וwhc.unesco.orgAdvisory body evaluation, Tel Aviv (Israel) No 1096
אזורים א', ב' ו-ג', שטח תוכנית גדס בן 667 הקטאר, היכן למד כל אדריכל, 3,700 בניינים שנבנו בין 1931 ל-1948, 1,149 בניינים שנרשמו בעת ההגשה להכרזה, 90 אחוז בבעלות פרטית וממצאי האותנטיות.
- רקעמרינה אפשטיין-פליאוצ'ט וטליה אברמוביץ', הטכניוןdocomomojournal.comFrom White City to Bauhaus City: Tel Aviv's urban and architectural resilience, Docomomo Journal 61, עמ' 24-29
תשעה עשר אנשים מארץ ישראל בבאוהאוס, שישה מהם אדריכלים, ההכשרה של אריה שרון, אלתרמן ב-1932, התערוכה של 1984 והסקר של 1994 על שני השמות.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgהעיר הלבנה, תל אביב
הנתונים 140.4 ו-197 הקטאר, התערוכה של 1984, הכללת העיר ברשימה של World Monuments Fund ב-1996, ההסכם עם גרמניה ב-2015 על 2.8 מיליון אירו, שלד הפלדה של בית הדר, 1,500 בניינים נוספים שמיועדים לשימור ושני הבניינים שניזוקו מפגיעת הטיל בפברואר 2026.
- רקעויקיפדיהen.wikipedia.orgכיכר דיזנגוף
הזכייה של אוורבוך בתחרות ב-1934, החנוכה ב-1938, שתי הרמות של צבי ליסר מ-1978, החזרה לגובה הרחוב שהסתיימה ב-2 ביוני 2018 וגורל מזרקת אגם.
- רקעויקיפדיהhe.wikipedia.orgבית אנגל (בעברית)
הכתובת בשדרות רוטשילד 84, התכנון של רכטר מ-1933, שרה אנגל, המאבק מול העירייה על קומת העמודים והשימוש הבריטי בה בזמן המלחמה.
העיר הלבנה: שאלות נפוצות
האם העיר הלבנה היא באמת באוהאוס?+
רק בחלקה, והתווית הגיעה הרבה אחרי הבניינים. בהערכה של איקומוס שהוכנה עבור ועדת המורשת העולמית נכתב שתשעה עשר אדריכלים שפעלו כאן למדו בבאוהאוס, ואילו מחקר מ-2019 של שתי היסטוריוניות מהטכניון מונה תשעה עשר אנשים מארץ ישראל ששהו בבית הספר, ושישה מהם היו אדריכלים. השאר למדו בפריז, בבריסל, בגנט, בווינה ובברלין, או עבדו אצל אריך מנדלסון ולה קורבוזיה, וההנמקה של אונסק"ו עצמה מכנה את התוצאה סינתזה של מגמות התנועה המודרנית ולא מושבת באוהאוס.
איפה בדיוק נמצאת העיר הלבנה, ומאיפה כדאי להתחיל?+
אלה שלושה אזורים נפרדים במרכז תל אביב ולא שכונה אחת: שדרות רוטשילד ולב העיר, האזור המרכזי על רשת גדס סביב כיכר דיזנגוף, והאזור הקטן סביב כיכר ביאליק. הכי יעיל להתחיל בכיכר ביאליק, כי בית ליבלינג ברחוב אידלסון 29 נמצא במרחק הליכה קצר ממנה, והוא מסביר מה בעצם רואים בהמשך הטיול.
האם זה בחינם? צריך כרטיס?+
העיר הלבנה חינמית וללא כרטיסים. זה מרכז עיר פעיל של רחובות ציבוריים, בלי שער ובלי שעת סגירה. גם הכניסה לבית ליבלינג, מרכז העיר הלבנה, חופשית לפי הדף של העירייה עצמה; רק הסיורים המודרכים בו בכרטיס, ב-₪40 לסיור הבית בשבת.
אפשר להיכנס לאחד מהבניינים?+
כמעט אף פעם, וזה מפתיע את רוב המבקרים בפעם הראשונה. כ-90 אחוז מהבניינים בשטח שהוכרז הם בבעלות פרטית, ואיקומוס מצאה שהחומר האותנטי ביותר ששרד הוא בדיוק זה שמאחורי הדלת הנעולה: לובי הכניסה, חדרי המדרגות, המעקות, תיבות הדואר מעץ, הדלתות ומסגרות החלונות. בית ליבלינג הוא הבניין היחיד שבו הציבור יכול לראות פנים, ולכן שווה לסטות אליו מהמסלול.
כמה זמן צריך?+
כשעתיים מספיקות לאחד משלושת האזורים בקצב הליכה. כדאי להקצות חצי יום לאזור אחד בתוספת בית ליבלינג וקפה, ויום שלם הגיוני רק אם רוצים שני אזורים וסיור מודרך. שלושת האזורים לא צמודים זה לזה, ולכן ניסיון לראות את כולם בבוקר אחד ייתן לכם בעיקר הליכה ביניהם.
יש סיורים מודרכים, ויש כאלה באנגלית?+
כן. בבית ליבלינג מקיימים סיורים משלהם, חלקם באנגלית, ובהם סיור עירוני רגלי של כ-90 דקות שעובר בבלוקים סמוכים, בחדרי מדרגות ובאחת מגינות הבלוקים של גדס; סיורים לקבוצות וסיורים פרטיים מתאמים במייל מול המרכז. סיור הבית שלו בשבת בצהריים הוא בעברית ועולה ₪40. מרכז באוהאוס, מרכז תיעוד והוצאה לאור שהוקם ב-2000, מקיים סיורים רגליים בכמה שפות; כדאי לבדוק מולו את השעות והמחירים.
למה הרבה מהבניינים נראים אפורים ולא לבנים?+
כי הם לא שוחזרו. השם בא מתערוכה מ-1984 ולא ממפרט צבע, ושמונים שנה של אוויר חוף לח ומלוח הופכות טיח בהיר לאפור. שיקום יקר, רוב הבניינים בבעלות פרטית, והשיקום מתקדם בניין אחרי בניין: איקומוס ספרה בעת ההגשה להכרזה 210 בניינים ששוחזרו לפי הנחיות השימור, בקצב של כ-50 בשנה.
למה לחלק מהבניינים הרשומים יש קומה נוספת למעלה?+
כי זו העסקה שמממנת את השימור. זכויות הבנייה של הבעלים בישראל חזקות, ולכן במקום להקפיא פשוט 1,000 בניינים, העירייה מעבירה זכויות בנייה ומתירה קומות נוספות בבניינים שאינם בהגנה המחמירה ביותר. איקומוס ציינה שחלק מהתוספות כמעט בלתי נראות ואחרות מגיעות לקומה או שתיים, שהן אסורות ב-180 הבניינים שבשימור מחמיר, ושהן אחד ממקורות ההשקעה בשיקום.
האם העיר הלבנה נגישה לכיסאות גלגלים?+
הקרקע שטוחה, אבל אי אפשר לסמוך על המדרכות: צרות, לא אחידות ולעיתים קרובות חסומות בגלל מכוניות חונות וריהוט של בתי קפה, ובלי אף איש צוות שיעזור. בית ליבלינג עצמו מותאם היטב, עם מעלית חיצונית שמשרתת כל קומה, רמפה ליד הכניסה הראשית, דלפק קבלה מונמך ושירותים נגישים בקומת הקרקע, אם כי בהצהרה שלו הוא מזהיר שבגלל אילוצי השימור כמה חדרים צרים כל כך שרוחב המעבר בהם הוא 60 עד 70 ס"מ בלבד. אין לו חניה משלו, והוא מפנה את המבקרים לחניוני בצלאל ופינסקר.
האם העיר הלבנה ניזוקה במלחמה?+
שני בניינים רשומים ניזוקו. ב-28 בפברואר 2026 נפל טיל בליסטי איראני ליד בניין מגורים ברחוב יהודה הלוי; הבניין שנבנה בין 1935 ל-1937 במספר 123 איבד את כל חלונותיו והפך לבלתי ראוי למגורים, בית הקפה שבקומת הקרקע נהרס, אישה אחת נהרגה ויותר מ-24 בני אדם נפצעו. בסך הכול ניזוקו שני בניינים רשומים באזור המורשת העולמית. רוב האזור לא נפגע, אבל אם אתם מגיעים במיוחד בשביל בניין מסוים, כדאי לבדוק מה מצבו.