ליאון (אריק) שנקלר נ' מדינת ישראל ואח'

פסק-דין

בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שנסב על עתירת חופש מידע רחבת יריעה. העתירה הוגשה על-ידי המערער שבפנינו, אשר אינו מיוצג, וכוונה לקבלת חומרים ומסמכים רבים הנוגעים לפרשה הידועה כ"פרשת רצח תאיר ראדה". המערער הוא אזרח המעוניין בהליך מתוך מחויבות לאמונתו בחפותו של רומן זדורוב, אשר הורשע בעבר בביצוע הרצח ועומד כיום למשפט חוזר.

בפסק דינו המפורט של בית המשפט המחוזי המחזיק 50 עמודים ניתנו תשובות מפורטות לדחיית טענותיו של המערער באשר לזכותו לקבל חומרים ומסמכים נוספים בהתאם למבוקש.

המערער אינו משלים עם פסק הדין. בטענותיו בפנינו הדגיש את החשיבות הנודעת לגילוי על מנת לשרת את מה שנתפס בעיניו כעשיית צדק. בהתייחסו לשאלת בית המשפט באשר לחריג לתחולתו של חוק חופש המידע, התשכ"ח-1998, החל על חומרי חקירה של המשטרה (סעיף 14(א)(9) לחוק), טען המערער כי בקשתו נסבה על חומרים שהועברו למפכ"ל ואינם צריכים להיחשב חומר חקירה כמובנו באותו סעיף.

בחנו את טענות הצדדים ואנו סבורים שדין הערעור להידחות.

בעיקרו של דבר אנו סומכים את ידינו על הנמקתו של בית המשפט המחוזי בתוקף סמכותנו לעשות כן לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 והחלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי המשפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.

בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם נזכיר כי ניהול המשפט החוזר בעניינו של רומן זדורוב אמור ממילא לתת מענה לחששותיו של העורר.

סוף דבר: הערעור נדחה.

לפנים משורת הדין ובהתחשב בהוצאות שהושתו על המערער בבית המשפט המחוזי איננו עושים צו להוצאות בערכאתנו.

ניתן היום, ז' באדר ב התשפ"ב (10.3.2022).