דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטערעור אזרחי

שביט סיבים אופטיים בע"מ נ' ירום חברה להנדסה בע"מ ואח'

פסק הדין בע"א 11056/04 ניתן ביום 21 בדצמבר 2006.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

אין צו להוצאות בערכאתנו.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 21 בדצמבר 2006.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
מקרה
ע"א 11056/04
נפתח
2004
ניתן
21 בדצמבר 2006
משך
3 עמודים

ההרכב

  • דורית ביניש
  • אדמונד לוי
  • דוד חשין

כך מצטטים את פסק הדין.

ע"א 11056/04 שביט סיבים אופטיים בע"מ נ' ירום חברה להנדסה בע"מ ואח' (21.12.2006)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 11056/04

בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט ד' חשין

המערערת: שביט סיבים אופטיים בע"מ

נגד

המשיבים: 1. ירום חברה להנדסה בע"מ · 2. מוטי לפיד · 3. אלי קויטל

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 11.10.04, בת.א. 1262/02, שניתן על ידי כבוד השופטת ד' פלפל

תאריך הישיבה: ח' בכסלו התשס"ז (29.11.06)

בשם המערערת: עו"ד דן דורון

בשם המשיבה 1: עו"ד גיא צפריר; עו"ד אלי מי-טל

בשם המשיב 3: (משיב פורמלי) · אין התייצבות

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.משיבה 1, ירום חברה להנדסה בע"מ, הנה חברה המתמחה במתן שירותי ייעוץ והנדסה בתחום תשתית תת-קרקעית לתקשורת בסיבים אופטיים. המערערת, שביט סיבים אופטיים בע"מ, הנה בעלת רישיון המאפשר לה לבצע פרויקט של הנחת רשת תקשורת בסיבים אופטיים בפריסה ארצית.

2.בתביעה שהגישה משיבה 1 לבית המשפט המחוזי בתל-אביב נטען, כי בסוף שנת 2000 פנתה אליה המערערת בבקשה ליתן לה שרותי יעוץ ותכנון לפרויקט אשר אמור לכלול פריסה נרחבת של תשתית סיבים אופטיים ברחבי ישראל. המשיבה נענתה לאתגר והגישה למערערת, בחודש נובמבר 2000, הצעת מחיר, שלמעשה אושרה בידי מוטי לפיד מטעם המערערת, ובעקבות כך אף הוזמן תכנון למספר תוואים בהיקף של מאות קילומטרים. לאחר חודשים ספורים הודיעה המערערת על הפסקת הפרויקט, ומכאן ואילך נתגלעה מחלוקת בשאלת חובה למשיבה, אף שחלקו של חוב זה התבסס על חשבונות עבודה חלקיים שאושרו על ידי המערערת.

תביעת המשיבה 1 התמקדה במספר נושאים:

א. תמורה עבור שירותי התכנון בסכום של כ-5.7 מיליון ש"ח.

ב. הוצאות תכנון נלוות – 240 אלף ש"ח.

ג. שירותי פיקוח – 49,140 ש"ח.

ד. רכישת תשתית צנרת אותה הניחה המשיבה בין המושבים ברקת ופדיה, בסכום של כ-3 מיליון ש"ח.

3.בפני תביעת המשיבה התגוננה המערערת, בין היתר, בטענה כי המשא ומתן בינה לבעלת דינה לא נשתכלל לכדי חוזה מחייב. טענה זו לא קנתה אחיזה בלבו של בית משפט קמא, שמצא כי בין הצדדים גובש חוזה מסגרת שביצועו היה כפוף להזמנות ששלחה המערערת למשיבה.

באשר לחוב הנטען, בית המשפט חייב את המערערת לשלם סכום של 1,794,759 ש"ח עבור שירות תכנון; 249,228 ש"ח עבור מה שהוגדר כ"הוצאות תכנון נלוות"; 49,140 ש"ח עבור שירותי פיקוח; ו- 3,001,050 ש"ח עבור רכישת הצנרת בין ברקת לפדיה.

4.במהלך הדיון בערעור, קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט, והסמיכונו לפסוק בשאלות שבמחלוקת על דרך הפשרה, מכוח הסמכות שניתנה לבית המשפט בסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984. חזרנו אפוא ועיינו בכתבי הטענות, ולאחר שנתנו את דעתנו גם לטיעון על-פה, החלטנו להעמיד את חיובה של המערערת למשיבה על סכום כולל של 2,300,000 ש"ח (שני מיליון ושלוש מאות אלף ש"ח), בערכים של יום הגשת התביעה (27.2.02). לסכום זה יתווספו מאותו מועד ריבית והפרשי הצמדה כדין. את חיובה של המערערת בשכר טרחת עורך-דין, אנו מעמידים על סכום של 100,00 ש"ח, בערכים של יום מתן פסק-הדין בבית משפט קמא (11.10.04), ולסכום זה יתווספו ריבית והפרשי הצמדה כדין מאותו מועד ועל לתשלום בפועל.

אין צו להוצאות בערכאתנו.

שופט

הנשיאה ד' ביניש:

אני מסכימה.

הנשיאה

השופט ד' חשין:

אני מסכים.

שופט

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' א' לוי.

ניתן היום, ל' בכסלו תשס"ז (21.12.06).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים