נתן סטוליאר נ' מנהל מס שבח מקרקעין, אזור המרכז ואח'

פסק-דין

על פי בקשתה והצהרתה של חברת מעין פאר הר ציון בע"מ (להלן: החברה) - במכתב בא כוחה מיום 22.10.82 - נקבע יום רכישתה של הקרקע נשוא הדיון ליום 10.7.80. על פי הצהרתה של החברה, נקבע שווי הרכישה לסך 1,883,700 ש"י, ועל פי שווי רכישה זה נקבעה שומת מס הרכישה. עתה מבקש מאתנו המערער, כי נקבע את שווי הרכישה לסך של 14,378 ש"ח (דהיינו 14,378,000 ש"י) ליום 30.9.82. לשון אחר: בעוד אשר לעניין מס רכישה מתבקשים אנו לקבוע את שווי הקרקע - על פי הצהרת החברה - בסך של 1,800,000 ש"י, הנה לעניין מס שבח מקרקעין מתבקשים אנו לקבוע את שווי הרכישה לתקופה מאוחרת, של כשנתיים ימים, לסך של למעלה מ14,000,000- ש"י.

מס רכישה מוטל על תמורה המשתלמת עבור מקרקעין ומס שבח משתלם על ההפרש בין סכום הרכישה לבין סכום המכירה של אותם מקרקעין. הואיל והמדובר הוא בסכום רכישה אחד, אין להעלות על הדעת כי לעניין מס רכישה יקבע סכום אחד, ואילו לעניין מס שבח יקבע סכום אחר. ואמנם, הלכה מכבר היא כי מי שהצהיר לעניין מס רכישה על שווי קרקע מסויים נתפס על הצהרתו גם לעניין מס שבח מקרקעין. ראו והשוו: ע"א 95/77 ללצ'וק, פ"ד לא(3) 499, 501; ע"א 2/89 אוניברסיטת בר אילן, פד"א כ' 149, 152, והאסמכתאות שבין שני פסקי דין אלה. עיקרון זה, הקרוי אף עיקרון רציפות המס, קיבל ביטוי אף בהוראת סעיף 21 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ"ג1963-.

אכן, אין זה ראוי כי אדם יהנה משני העולמות כאחד, שלעניין מס רכישה תישום הקרקע במועט ואילו לעניין חישוב מס שבח תישום הקרקע לעת קנייתה במרובה. ומשהצהיר אדם לצורך מס רכישה על שווי במועט, יתפס על הצהרתו גם לעניין מס שבח.

אנו מחליטים לדחות את הערעורים. המערער ישלם למשיב הוצאותיו ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 25,000 ש"ח.

ניתן היום, ו' בתשרי התשנ"ח (7.10.97).