דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטערעור אזרחי

סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שמואל בוני

פסק הדין בע"א 2551/02 ניתן ביום 18 בנובמבר 2004.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

הערעור בע"א 2995/02 נידחה. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 18 בנובמבר 2004.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
מקרה
ע"א 2551/02
נפתח
2002
ניתן
18 בנובמבר 2004
משך
3 עמודים

ההרכב

  • אליעזר ריבלין
  • אשר גרוניס
  • עדנה ארבל

כך מצטטים את פסק הדין.

ע"א 2551/02 סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' שמואל בוני (18.11.2004)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 2551/02

ע"א 2995/02

בפני: כבוד השופט א' ריבלין · כבוד השופט א' גרוניס · כבוד השופטת ע' ארבל

המערערים בע"א 2551/02: (המשיבים בע"א 2995/02) · 1. סהר-ציון חברה לביטוח בע"מ · 2. . אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

נגד

המשיב בע"א 2551/02: (המערער בע"א 2995/02) · שמואל בוני

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 10.3.02 בתיק א 1025/99 שניתן על ידי כבוד השופטת י' הכט

תאריך הישיבה: ה' בכסלו תשס"ה · 18/11/04

בשם המערערים: עו"ד ארנון דראל

בשם המשיב: עו"ד משה מימרן

פסק-דין

השופט א' ריבלין:

המשיב (הוא המערער שכנגד בפנינו), יליד שנת 1954, נפגע בתאונת דרכים בחודש אפריל 1996. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, אולם הוועדה הרפואית של המוסד מצאה, כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מאותה תאונה, וכי אין הוא סובל אלא מהחמרה של מצב רפואי קודם. עם זאת, באו הצדדים לכלל הסכמה, בבית המשפט המחוזי, כי ימונה מומחה בתחום האורטופדי למען יבדוק את מצב בריאותו של המשיב. כמו כן, מצא בית המשפט קמא, כי המשיב סבל ממגבלות קשות במשך תקופה מסויימת, וכי מני-אז ואילך ראוי להעריך את נכותו הצמיתה בשיעור של 20%. מקצת השיעור הזה, חמישה אחוזים, יש לזקוף למצבו של התובע קודם לתאונה. בית המשפט המחוזי אימץ את ממצאי המומחה, אולם העריך את שיעור הפגיעה בכושר תיפקודו של המשיב בעשרים אחוזים. את הכנסתו, אלמלא התאונה, העריך בית המשפט בסכום כולל של 12,500 ₪ נטו.

המערערים, מבטחי הרכב שחוייבו בפיצוי המשיב, מכוונים את עיקר טענותיהם כנגד קביעת גובה בסיס השכר לצרכי החישוב. הם מצביעים על כך, שהדו"ח שהוגש לשילטונות המס, בגין הכנסותיו של המשיב קודם לתאונה, הוגש רק כשנתיים לאחר מכן, וגם על פיו, לפי דעתם, מדובר בשכר נמוך יחסית, שאינו מגיע בשום פנים לשיעור שנקבע על ידי בית המשפט.

בטענות אלה יש ממש. בית המשפט המחוזי לא שיקלל כראוי את ההוצאות, שהוצאו על ידי המשיב לצורך הכנסתו, את העובדה שהדו"ח האחרון לשלטונות המס הוגש רק לאחר התאונה, ואת העובדה שממסמכים שבאו מטעם המשיב עצמו, ובכללם דו"חות מס שהגיש ומכתב ששיגר לפקיד השומה קודם התאונה, ניתן ללמוד כי הכנסותיו היו פחותות. גם כאשר מניחים לטובת המשיב, כי הפחתה בקביעת בסיס השכר אינה מגעת לסכומים הנטענים על ידי המערערים, נראה לנו, כי לא הייתה כל הצדקה לקבוע את השכר על הבסיס, כפי שנקבע.

כיוון שכך, ובשל ההנחות שהנחנו לטובתו של המשיב, החלטנו להתערב חלקית בסכומים שנפסקו לו, ולהעמיד את בסיס השכר ממנו נגזר הפסד ההשתכרות על סכום כולל של 10,000 ₪ לחודש, נכון ליום מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי. חישוב הפסד ההשתכרות בעבר ובעתיד ייקבע בהתאם, על פי שיעור הקביעה התפקודית, כפי שנקבע על ידי בית המשפט בתקופות שונות.

לא קמה עילה להתערב בהוראות אחרות של בית המשפט. לא היה במקרה זה גם מקום להתיר הבאת ראיות חדשות בערעור.

הערעור בע"א 2995/02 נידחה. בנסיבות העניין איננו עושים צו להוצאות.

ניתנה היום, ה' בכסלו התשס"ה (18.11.04).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים