רבקה מאיר נ' מאיר אליהו ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

המערערת נפגעה ביום 10.9.00 בתאונת-דרכים שבעקבותיה נגרמה לה פציעה רב-מערכתית, הכוללת שברים בגפיים ובצלעות, חבלה קהה בריאות וקריעה של הטחול. הרופאים המומחים שנתמנו מטעם בית-המשפט העריכו את שיעור נכותה בתחום האורטופדיה, הכירורגיה והנוירולוגיה. על-דעת הצדדים נקבע גם כי נכותה בגין קריעת הטחול תוערך בשיעור של 10%.

בית-המשפט המחוזי שקלל את שיעורי הנכות כפי שהרופאים העידו עליהם ומצא, כי הנכות המשוקללת עולה כדי 67.34%. את פגיעתה התפקודית של המערערת העמיד על 50%, ואת בסיס השכר ששימש לחישוב הפיצויים העמיד על 5,000 ש"ח בשערוך ליום פסק-הדין. כשנתונים אלה בידיו חישב בית-המשפט את נזקיה של המערערת בראשי הנזק של הפסדי השתכרות, עזרה בבית וניידות מוגברת, ומאלה ניכה את התשלומים התכופים ואת גמלאות המוסד לביטוח לאומי.

עיקר הערעור מופנה כנגד דרך קביעת שיעורי הנכות הרפואית, ובמיוחד, השיעורים שנקבעו על-ידי האורטופד. בהקשר זה טוענת המערערת כי בית-המשפט הפחית, מצד אחד, את הנכות ששימשה לחישוב הפיצויים, בה בעת ניכה את אותה נכות עצמה בעת שזו שימשה את קביעת תגמולי המוסד לביטוח לאומי. בעניין זה האחרון נותרה, כך נראה, אי-בהירות במשפט, אם מקצת מהנכות (הפגיעה בגב) לא נתקיימה כלל או שמא הייתה קיימת אך ללא קשר לתאונה. כך או כך, נראה לנו כי אכן חלה טעות בשקלול הנכויות הרפואיות כולן. עובדה זו אינה משפיעה בהכרח, לפחות לא במלואה, על קביעת הנכות התפקודית.

הבאנו בחשבון עובדה זו, וכן את הנושאים האחרים שנידונו בערעור, מצאנו כי ראוי לשנות את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, באופן שלסכום הפיצוי המתייחס להפסדי שכר בעתיד ולנזק לא ממוני כאחד, יתווסף סכום כולל של 50,000 ש"ח נכון ליום פסק-הדין. סכום זה כולל בתוכו את התוספת הכוללת של שכר הטרחה בבית-המשפט המחוזי.

במובן זה מתקבל הערעור. המשיבה תישא בהוצאות הערעור ובשכר טרחת עורך-דין בסכום של 10,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' בניסן התשס"ז (29.3.07).